יום שבת, 5 ביולי 2025

ריכוז המאמרים באתר

ריכוז המאמרים בבלוג מערכונים ישראלים:


  











 סוויסה ויצפאן (לחץ כאן)


ערב חד פעמי (לחץ כאן)


שלכם לשעה קלה (לחץ כאן)


יוסי בנאי ורבקה מיכאלי ביחד ולחוד (לחץ כאן)


יוסי בנאי ושובו של הסוראמלו (לחץ כאן)


תיקי דיין לשעה קלה (לחץ כאן)


שייקה אופיר לשעה קלה (לחץ כאן)



שלישיית התאומים (לחץ כאן)


בנאי וגורליצקי חכמים בלילה (לחץ כאן)


הצגות הבידור של דודו טופז (לחץ כאן)


גדי יגיל לשעה קלה (לחץ כאן)



המוסד לבידוח לאומי - גדי יגיל ומוטי גלעדי (לחץ כאן)



מה יש? ג'ימי אוחנה (דני רובס) (לחץ כאן)


כוורת חוזרת (לחץ כאן)


דודו טופז - לצון נופל על לצון (לחץ כאן)


הגשש החיוור - אז מה היה לנו שם (לחץ כאן)


דן בן אמוץ בסירה אחת

הפוסט הזה יוקדש לתכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" ולכוכב התכנית דן בן אמוץ.
 
בעבר הוקדשו פוסטים למספר תכנית רדיו.
- תכנית הרדיו של סוף שנות ה60 עד אמצע שנות השבעים (ליתר דיוק בין נובמבר 1968 ל1976) היתה "שלכם לשעה קלה". בתכנית זו עמד אמן שביצע מערכונים, שירים וחיקויים והזמין אמנים אורחים. מערכונים בולטים מהתכנית הם: "זהירות נהגת" ו"רבע עוף או בורקס" של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, "נישואין כמוסד סגור" של תיקי דיין ואורי זוהר, "מצבנו הבטחוני" של שייקה אופיר ויהורם גאון, "איש צדיק היה" של שייקה אופיר ושרגא פרידמן, "התכנית כבקשתכם" ו"מודיעין 14" של גדי יגיל ורבקה מיכאלי, "אוכל קדימה אוכל" של בומבה צור, ועוד ועוד. את הפוסט המוקדש לתכנית זו ניתן לקרוא כאן
- תכנית הרדיו הפופולארית בסוף שנות השבעים היתה "לצון נופל על לצון" עם המערכונים של דודו טופז: "רסר מספר לבנו את סיפור כיפה אדומה", "בריכת שחייה אקסלוסיבית" ו"שעועית" של דודו טופז ורויטל עמית. את הפוסט שהוקדש לתכנית זו ניתן לקרוא כאן.
- תכנית הרדיו של שנות השמונים היתה "מה יש" (בשנים 1983-1987). הנחה אותה ארז טל ובלטו הדמויות של "האשם תמיד" שגילם יאיר ניצני, ודמותו של "ג'ימי אוחנה" שגילם דני רובס. בעבר הקדשנו פוסט לקטעים של ג'ימי אוחנה, ששר שירים ישראלים ועיוות אותם כראות עיניו. כמו שאמר דני רובס בעבר "לקחתי שירי נכסי צאן ברזל והפכתי אותם לנכסי בקר ונחושת". את הפוסט שהוקדם לתכנית זו ניתן לקרוא כאן
- אז הקדשנו פוסטים לתכניות רדיו משנות השישים, השבעים והשמונים, ומה עם תכנית הרדיו הבולטת של שנות ה50?  
אז הפוסט הזה מוקדש לתכנית הרדיו של שנות החמישים "שלושה בסירה אחת" (בשנים 1955-1959) שהנחה יצחק שמעוני וכוכב התכנית היה דן בן אמוץ.
  
 
דן בן אמוץ נולד בשנת 1924 בפולין בשם מוסיה (משה) תהילימזאגער. כשעלה ארצה בשנת 1938 במסגרת עליית הנוער לכפר הנוער בן שמן, ירמיהו שפירא עברת את שמו למשה שעוני. בשנת 1943 הצטרף לקיבוץ בית קשת, הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חיילי הפלמ"ח. הפלמ"ח אירגן לו מסמכי זיהוי מזויפים, והשם החדש שבחר לעצמו הוא דן בן אמוץ. משם הצטרף לפלי"ם שבפלמ"ח, בה התגבשה סביב דן בן אמוץ גרעין של פעילות תרבותית עשירה.בן אמוץ כתב שירים ומערכונים יחד עם חבריו לפלוגה, ישעיהו גולדשטיין (לימים שייקה אופיר) וחיים פיינר (לימים חיים חפר), וארגן מופעים וערבי הווי. 
עם סיום מלחמת העצמאות נסע בן אמוץ לארצות הברית, שם למד קולנוע. כשחזר, התבלט בכתיבת פיליטונים, מערכונים, מדורים עיתונאיים וקטעי הומור והווי. 
 
בן אמוץ השתתף בתכנית הרדיו הסאטירית "שלושה בסירה אחת" ששודרה בקול ישראל בין השנים 1955-1959. השידור התקיים מדי חודש ביום שבת לפני הצהריים, ובשידור חוזר כעבור שבועיים. מנחה התכנית היה יצחק (צחי) שמעוני, מבכירי העבודים בקול ישראל. יחד עם יצחק שמעוני ערכו את התכנית, אלון שמוקלר ויהודה האזרחי. את הרעיון שאב שמעוני מתוכנית בריטית, בה צוות קבוע נשאל שאלות שונות וענה תשובות מתחכמות, לאו דווקא לגופו של לעניין. התכנה שודרה בשידור חי מול קהל, והיתה למוסד רדיופוני שהותיר את רחובות ישראל ריקים מאדם. בעקבותיה נולדו התכניות "לצון נופל על לצון" (בסוף שנות ה70) ו"יתוש בראש".
בנוסף למנחה, יצחק שמעוני, השתתפו בתכנית גבריאל צפרוני, נקדימון רוגל, אמנון אחי נעמי, שאול ביבר, שלום רוזנפלד, רות בונדי, דן אלמגור, שמואל אלמוג, שמואל שניצר, עדה בן-נחום, חיים חפר, יצחק איתן וכמובן, כוכב התכנית, דן בן אמוץ.
שם התוכנית הושאל מכותרת ספרו של הסופר האנגלי, ג'רום ק. ג'רום "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)".
 
 
איך לעשות מה (ספר, 1962)
 
בשנת 1962 יצא ספרו של דן בן אמוץ "איך לעשות מה".

 
בתחילת הספר ישנה הקדשה של דן בן אמוץ:
מוגש לך באהבה בחיבה, לזכר השעות הנפלאות שבילינו יחד ולא ידענו איך לעשות מה. ואיפה. שלך באהבה ובידידות של אמת. דן בן אמוץ. תל אביב. שנות השישים (המאה הXX).
 
הספר חולק ל6 מדורים:
(1) בסירה אחת - בו ישנם מערכונים מהתכנית "שלושה בסירה אחת": ההספד, חליפת מכתבים, שיח ערש (של בייבי-סיטר), נאום דמאגוגי, קללות חדשות, מיומנו של נהג תיירים, ירקן תיאטרלי, שיעור בקוסמטיקה, לייזר בהיכל התרבות, שכנים, השדכנית, מיומנו של ילד בן תשע, שיחה בצריף התנועה בשונם, מכתב אהבה של נהג ירושלמי, הצילו - מספרים בדיחה.
(2) איך לעשות מה - קטעים המדריכים איך לעשות: איך לכתוב סיפור, איך לכתוב שיר, איך לכתוב ביקורת, איך לחבר מחולות עם, איך לנהל יחסי ציבור, איך לזכור מספרים ושמות, איך להמציא פנינים, איך ליצור בגד לאומי, איך לצלם יומן קולנוע, איך לכתוב יומן נעורים, איך לבשל סעודה ליום העצמאות, איך להיות שליח ציוני, איך לכתוב בשפה עשירה, איך להמציא בדיחה אחת ולתמיד.
(3) מהתלות - קטעים הקשורים בפרוייקטים של דן בן אמוץ (כמו "תל אביב הקטנה", מועדון "החמאם", "ו...3 נקודות" של בצל ירוק). רשימת הקטעים: אילן היחש, צו בדבר הראש, תל אביב הקטנה, מאזן החמאם, מודעת בחירות, ברכה לנסיך רנייא, על המחבר מאת המחבר, מה תאמר הבקורת על ו.. 3 נקודות, מי הוא מה, לשנה טובה, אבני נגף בדרכו של שייקה אופיר.
(4) מדברים בעד עצמם - ישנם קטעים שכתב דן בן אמוץ לתכנית "האדם הצוחק" של שייקה אופיר, כמו "שוטר המקוף" ו"המושבניק". רשימת הקטעים: שוטר מקוף, נשים, רק היום, המומחה לערבים, יועץ פינאנסי, סוכן ביטוח, אלי שיקאגו, מושבניק.
ההקדשה בתחילת הספר
(5) על במותיך חלל
-
במדור זה מספר תתי מדורים: אלטע זאכן (כולל את: שמעתם משהו על חדר?, אגדת המכונה שניצחה את האדם, כנס ותיקי פליץ), משלי ערב (כולל את הנהגים, בית ספר), תל אביב הקטנה (מספר קטעים מתוך ההצגה: הילד הראשון, מלכת פורים, הספרדים, בנמל יפו, הסנובית), שבעת מדורי אהבה (נישואין, תשעה ירחי לידה, אהבה, בגידה, שנאה, גירושין, נישואין 2), קשרים וגשרים (הקטעים: הרצאה לפורים, הקשיבו הקשיבו, דתיאדה, אד גוליבאן בארץ הננסים, ים הוא גם כן לחם, היו זמנים, היה היו זמנים)
(6) עתונים ישנים - הקטעים: הופעתי עם ויויאן לי, מכתב לTime, השקר הגדול ששמו מחולות עם ישראליים, התוכן, לוח הציירים, לוח השגיאות.
 
 
 
 
 
במדור הראשון "בסירה אחת" קיימים מספר קטעים שהופיעו לאחר מכן בתקליט "בסירה אחת":
ההספד, נאום דמאגוגי (תורת הנאום), קללות חדשות (מבחר הקללה העברית), ירקן תיאטרלי (הירקן), מיומנו של ילד בן תשע.
 
 
תוכן העניינים של הספר "איך לעשות מה"

 
 
 
בסירה אחת (תקליט, 1964)
 
בשנת 1964 יצא תקליט שכלל 6 קטעים בביצועו של דן בן אמוץ מתוך התכנית "שלושה בסירה אחת" ונקרא "בסירה אחת". התקליט יצא בהוצאת "הדרן", מספר סידורי HAD 01-005. 
בעטיפה האחורית של התקליט נכתב כך: "מבחר הקלטות מקוריות מתוך תכנית קול ישראל "שלושה בסירה אחת" שהושקה ונווטה עד לטביעתה, בידי יצחק שמעוני ואלון שמוקלר, בהשתתפות יהודה האזרחי".

ב1973 יצא התקליט בהוצאה מחודשת ונקרא "איך לעשות מה" (כשמו של הספר). התקליט יצא בהוצאת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14397.
בעטיפה הראשית רשום "התקליט הקלאסי של דן בן אמוץ" וכמו כן רשום "לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 8". 


עטיפה קדמית של התקליט "בסירה אחת"

רשימת הקטעים בתקליט:
צד א:
01 הירקן
02 תורת הנאום
03 שלום עליכם

צד ב:
01 ההספד
02 יומנו של ילד בן תשע
03 מבחר הקללה העברית: לנהגים, לציירים, לסופרים, לרוקחים 
 

 
 
רשימת הקטעים:
 
הירקן - בספר "איך לעשות מה" המערכון נקרא גם "ירקן תאטרלי".
עטיפה אחורית של "בסירה אחת" 
דן באמוץ הוא ירקן. הוא ראה כל הצגת תאטרון. הוא משווק את הצגות התאטרון ואת השחקנים כשם שהוא משווק את הירקות שהוא מוכר.
למשל: "מלון. מלון זהב. היום מלון. אננס. דבש. סוכר. שמפניה. מרלין מונרו. גרטה גרבו. חנה מרון. רוברט טיילור. בן גוריון. בלירה, בלירה. רק היום!".
 
 
 
תורת הנאום - בספר "איך לעשות מה" המערכון נקרא גם "נאום דמגוגי".
איך לשאת נאום בחירות מבלי לומר דבר. לאחר נאום של מספר דקות שבעצם בן אמוץ לא אומר שום דבר משמעותי, הוא מסיים את נאומו במשפט "זוהי עמדתנו, וממנה לא נסוג לעולם!". 
 
 
עטיפה קדמית של התקליט "איך לעשות מה"
שלום עליכם - דן בן אמוץ לקח קטע מתוך "טוביה החולב" של שלום עליכם ותרגם אותו ליידיש. אחד תרגום תאטרלי ואחד תרגום עממי.

הקטע הראשון בעברית:
נכנס אני לחצר ונגש אל עגלתי לטפל בּסוסי – אוי מה היה לנו! הֹוָה וְשֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר! מבּיט אני על סביבותיו ומביט לצדדים – וְהַיֶלֶד אֵינֶנוּ: נעלם סוסי!
“נו, טוביה, אני מהרהר בּפני עצמי, עכשיו ודאי לי, כי יבשו לך וגם נלכדת”…. ואני מעלה בּזכרוני אותו המעשה היפה, שמצאתי כתוב בּספר עתיק בּשכבר־הימים. 

לאחר מכן מבצע בן אמוץ את הקטע הראשון ביידיש תאטרלי.

הקטע השני בעברית:
מעשה בּחסיד אחד, שנשבּה לבין החברה היפה, בּני כת־ליצנים, והיו הללו מפתים ומשדלים אותו בדבּרים רכים, עד שהביאוהו לארמון נהדר, פַּלַּטִּין שֶׁל מֶלֶךְ, והיו מאכילים ומשקים אותו כל אותו הלילה, ואחר־כך עמדו פּתאום ונעלמו כולם והשאירו אותו יחידי עם יפהפיה אחת. הציץ אותו חסיד על היפהפיה, ראָה שאין זו נקבה כלל, אלא חיה רעה. הציץ על החיה הרעה, מיד ראה שחתול היא זו. הציץ החסיד על החתול, הפך החתול את עורו ונעשה שפיפון… 

לאחר מכן מבצע בן אמוץ את הקטע השני בידיש עממי. 
עטיפה אחורית של התקליט "איך לעשות מה"
 
 
 
ההספד - אחד מהקטעים המפורסמים של בן אמוץ. 
דן בן אמוץ בהספד עצמי על קברו הפתוח. "הוך דן, דן, דן, דן. איך! איך הלך מאיתנו דן בלי אזהרה מוקדמת. נפלה כותרת ראשנו. נפלה. מת זה. מת באופן דחוף". "איך נפלו גיבורים באמצע הסעודה ... באמצע האוכל הולכים? ואל תחשבו. דווקא אכל יפה. אכל - נפל. נפל - הלך. הלך - לא שילם". בהספד זה מדגיש בן אמוץ את הרגליו לאכול ולא לשלם. "נפל בשעת מילוי תפקידו. ולא היתה לו אף פעם מחלת הנפילה בתפקיד". הוא גם מספר על אהבתו לאנשים: "איך אהב זה אנשים. איך. איך עשה הכל בשבילהם. צרות עשה". הוא אף החמיא לעצמו: "לו הצער מים - אנחנו בריכה! לו הכאב עץ - אנחנו חורשת קקל! .. רק אתמול היית בארמן (Bar-Man) והיום אתה בר-מינן". ... "נבל הפרח שלך, יא נבל. מי יאכל איתנו ולא ישלם?".
  
 
ההספד - דן בן אמוץ. מתוך הספר "איך לעשות מה" - עמודים 10,11,12
 
 
מיומנו של ילד בן תשע - בן אמוץ הוא ילד בן 9 שאביו קנה לו יומן ואמר לו שעליו לכתוב את כל מה שהוא עושה. אבל רק את האמת! אז הוא רשם. 
ביום א': "קמתי, התרחצתי, התלבשתי, אכלתי, הלכתי לבית ספר. אחר כך חזרתי הביתה, עשיתי שיעורים, אכלתי, התפשטתי, שכבתי לישון." ביום ב': "קמתי, התרחצתי, התלבשתי..", "היה יום מעניין".
ביום ג' "כל הכיתה יצאה לטייל לישובי הפרוזדור. ראינו המון דברים. חזרתי הביתה עייף אך מרוצה".
ביום ד' - "רינה היא הילדה הכי יפה בכיתה. שרפתי לה צמה. אהבתי גם לחם, אהבתי גם פול, אך את רינה אהבתי יותר מהכל. דחפתי אותה לפינה והרבצתי לה עם סרגל".
ביום ו' הוא קרא את הספר שאמו קנתה לו. חסמבה בסוכנות.
יום שבת - אסור לכתוב היום. יופי.
יום א' - ההורים הלכו לקולנוע ואחותו הגדולה חיה נשארה בבית. בתולה זקנה, כבר בת 18. החבר שלה איציק הצנחן בא ב9, הביא לו משרוקית וחשב שיילך לישון. הוא התיישב ליד חיה ואמר לדן שיילך לישון. הוא הלך לחדר והסתכל מהחור של הדלת. איציק התחיל לדגדג את חיה. אבל היא לא צחקה. הוא יכול להשתגע כשמדגדגים אותו ככה.
ביום ד' - הלך לבית הספר וכל היום הילדים צעקו לו: "רמי ורינה חתן וכלה". המורה התחיל לשאול אותו שאלות ולהרגיז אותו. אז הוא שם לו חומר נפץ בשולחן. הוא ברח הביתה. אבא ישב וקרא עיתון. הוא סיפר לו על המורה וחומר הנפץ, ואבא אמר: "אידיוט. רוץ מהר לבית הספר ותבקש סליחה". ואז הוא ענה: "איפה בית הספר?!".
 
הגרסה מתוך "שלושה בסירה אחת" (1958) עם ההקדמה של המנחה, יצחק שמעוני, הופיעה באוסף שיצא ב2017 "קול ישראל מירושלים" בדיסק מספר 8: "אותי זה מצחיק - המערכונים הבלתי נשכחים, חלק א". 
מיומנו של ילד בן 9, מתוך הספר "איך לעשות מה" - עמודים 37,38
 
 
מבחר הקללה העברית (לנהגים, לציירים, לסופרים, לרוקחים) - המערכון נכתב לתכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" בשנת 1958.
 
קללות לנהגים:
יקח אותך הטראפיק, נבלה קטנה. 
שתרדם בקסטל ותתעורר בהדסה. 
שיצא לך גריז מהאזניים. 
שתדלק על המקום בדלקת ראות, טרנטה שכמוך. 
שיעשו לך שלייף סופאפים במעיים.
חתיכת טיאר מפונצ'ר שכמוך.
שתעשה אקסידנט בזמן הטסט ותשלם פיצויים כל ימי חייך לטסטר.
שתפוצץ את הראש אחרי הניקוי. ותשבור את רגל הברקס בירידה.
חמור אחד. ווזווז.
תסתלק מפה לפני שאני קורע לך את הטמבון.

קללות לסופרים
:
שתמות מרעב כל ימי חייך. ורק אחרי מותך יוודע לכולם איזה מין גראפומן היית תמיד.
שתזכה בפרס רמת גן.
פלגיאטור עלוב שאינו מתבייש לגנוב מפלגיאטורים.
ששמך ילך לפניך. על קביים.
שישאו אותך על כפיים. לבית חולים.
שתרד אל העם ושלא יעלו אותך משם יותר.
משורר מפלגה. אני מזלזל בך.

קללות לציירים
:
שתצמח לך עין במצח כמו בציורים שלך.
גאון בינוני. שתחתוך לעצמך אוזן בזמן הגילוח.
צבאי שכמוך. סייד נתלה. הלוואי שתקבל שיכון בחיפה ושכל ימי חייך תצטרך לצייר פורטרטים של אבא חושי.
תלך מפה או שאני מורח אותך לתוך ציור קיר.
תסתלק לפני שאני עושה ממך פורטרט מודרני.

קללות לרוקחים
:
שתבלע עשרה כדורי מרץ ועשרה כדורי שינה. ושתהיה זקוק לעשרה כדורי פרגין כדי להפסיק את המלחמה הפנימית.
שתזדקק לחצי ממה שאתה מוכר לאחרים.
שבר חוקן שכמוך.
שישימו לך תחבושת חרדל על הפרצוף האנטיביוטי שלך.
שיצלצל לך כל היום בראש ושתחשוב שזה הטלפון. 
הלוואי שכולם יהיו בריאים! 
 
 
 
 
הגרסה המלאה של המערכון מתוך "שלושה בסירה אחת" בשנת 1958 הופיעה באוסף "קול ישראל מירושלים" (2017), דיסק מספר 8 - אותי זה מצחיק - המערכונים הבלתי נשכחים (חלק א). באוסף נקרא המערכון "מילון הקללות".
השתתפו במערכון המנחה, יצחק שמעוני, והמשתתפים דן בן אמוץ, אמנון אחי נעמי, גבריאל צפרוני ושלום רוזנפלד
אורכה של הגרסה המלאה כ14 דקות, כאשר גרסת התקליט כמעט 5 דקות (4:47). בגרסת התקליט מופיעים קללות ל4 מקצועות (נהגים, סופרים, ציירים (אומנות), ורוקחים) ובגרסה המלאה ישנם 8 מקצועות (4 מקצועות נוספים: רופא שיניים, הנדסה, מסחר והוראה).
בגרסת התקליט הופיעו רק הקללות בפי דן בן אמוץ. בגרסה המלאה הופיעו הקללות בפי כל המשתתפים כולל דן בן אמוץ.

והנה פירוט של מילון הקללות המלא:

1) המקצוע הראשון - נהגים
דן בן אמוץ: (זהה לקטע שמופיע בתקליט)

2) המקצוע השני - סופרים
אמנון אחי נעמי: שתהיה עשיר כמו נתן אלתרמן ומוכשר כמו אהרון מגד.
שלום רוזנפלד: הלוואי שתגיע למדרגה שאפילו זלמן שניאור כבר יגיד עליך מילה טובה.
הלוואי שיציעו את כל כתבי שלך.
דן בן אמוץ: (זהה לקטע שמופיע בתקליט)

3) המקצוע השלישי - רופא שיניים
גבריאל צפרוני: שיפלו לך כל השיניים מהפה, וישאר לך שן אחד עם כאב שיניים.
דן בן אמוץ: שיעקרו לך את השיניים עם טרקטור.
שיקדחו לך חור במקדחה חשמלית שמעבירה זרם.
שיעשו לך סתימה באף.
שיקדחו לך בשיניים עם קומפרסור של מחלקת עבודות ציבוריות.
שיכניסו לך את גשר הירקון בין השיניים העקומות שלך.
ימך שנך!

4) המקצוע הרביעי - אומנות
אמנון אחי נעמי: שתהפוך מפורטרט לטבע דומם.
שלום רוזנפלד: הלוואי שיהיו לך זכויות של האוהל וחובות של הקאמרי.
הלוואי שיתלו את הציורים שלך רק משום שלא מצאו אותך.
דן בן אמוץ: (זהה לקטע שמופיע בתקליט - קללות לציירים)

5) המקצוע החמישי - הנדסה
שלום רוזנפלד: הלוואי שתהיה אחראי לאקוסטיקה בבנייני האומה.
דן בן אמוץ: שתזכה לבנות לעצמך בית של שלוש קומות, ושהוא ישקע יחד איתך ועם הדיפלומה שלך.
שתפול לתוך מערבל בטון וימזגו אותך לתוך אבן הפינה של בית המהנדס המופרע.
שיהנדסו אותך כל החיים כמו שאתה הנדסת אחרים, יא חתיכת בלוק מתפורר. בלטה מטומטמת. קלוץ מטוייח.
שתיפול לתוך בור סיד שאינו מאבד אף טיפה.
שישכיבו אותך רק לפי משקל מים.
שיישרו את האופי העקום שלך עם בולדוזר.
שהפנים שלך יעלו חלודה. חתיכת בטון מזויין שכמוך.

6) המקצוע השישי - מסחר
דן בן אמוץ: שתאגור מאה טון סוכר, ומחירו ירד מיום ליום עד שתפסיד עליו את מה שהרווחת מעסקי הספסרות שלך. סוחר נשמות שכמוך.
שיתפסו אותך בהברחת שעונים ויכניסו אותך לתוך קופסת פירות.
שייסתמו נקביך יחד עם כל מקורות הפרנסה שלך.
שתפשוט את הרגל ושיעבור עליה מכבש דרכים.

7) המקצוע השביעי - הוראה
דן בן אמוץ: שתרד שאולה כמו שאתה יורד לחיינו.
חמור נושא ספרים אחד.
שלשונך תיפול על לשון ותידבק שם לעולם.
שתלבין בעיות עד שילבינו שערותייך.
מי ייתן שירבו התלמידים שיצקו מים על ידיך. אבל מים רותחים!
שתתאבק בעצמך באפר רגליך.
שתשב על קתדרה שפיזרו עליה נעצים.
מימיך נשתה. תשתה אותם בעצמך - קולב בגדים עקום. דחליל ממושקף ומזיע. 
שתסדק שפתך בקיץ.
שירד על ראשך הקירח והנבוב כל מה שאתה מאחל לנו.
שתצא לטיול ושתלך בדרך כל הארץ.
שתנוח על משכבך בשלום ושתתעורר עם אבותיך.
שתשכח את ביאליק בעל פה כשתפגוש אותו.
שתקבל בלתי מספיק מאשתך!

8) המקצוע השמיני - רוקחות
גבריאל צפרוני:  שיהיה לך בית מרקחת במקום מרכזי בעיר וכל אחד יבוא לטלפן עם עשר לירות בכיס.
דן בן אמוץ: (זהה לקטע שמופיע בתקליט).
 
 
הגרסה המלאה תעלה בקרוב לעמוד היוטיוב של מערכונים ישראלים.   
 
 
 

 
 
 
קטעים נוספים
 
"איך מספרים בדיחה" (נקרא גם "איך הורסים בדיחה" וגם "בדיחה בנוסחים שונים". בספר "איך לעשות מה" נקרא הקטע "הצילו! מספרים בדיחה"). המערכון נכתב לתכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" בשנת 1956. 
 
הבדיחה:
יהודי אחד שירד מאוניה בחיפה, הבריח שני שקים של קפה. כשהגיע למכס והפקיד אמר לו לפתוח את החפצים וראה את השקים שאל אותו: "מה יש לך פה?", אז הוא אמר: "פה יש לי אוכל בשביל ציפורים". אמר לו: "פתח את השקית". רואה קפה. אומר לו: "מה אתה משוגע? ציפורים אוכלים קפה?" אז ענה לו: "ירצו יאכלו, לא ירצו, לא יאכלו".

את הבדיחה הזאת ניתן לספר באופנים שונים:
- שיטת השאלה - אתם מכירים את הסיפור הזה על היהודי ש..." עד "ירצו, יאכלו, לא ירצו, לא יאכלו". מכירים את זה? לא. אז ככה "יהודי אחד.."
- יש כאלה שהורסים את הבדיחה ישר בהתחלה. "אתם מכירים את הבדיחה עם האיש הזה שאמר ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו?"
- הבדיחה האישית - יש כאלה שחושבים שהבדיחה תהיה יותר מוצלחת אם יהפכו אותה לבדיחה אישית. "לפני חודשיים כשחזרתי מאיטליה עמדתי במכס, ראיתי לידי עומד אדם.."
- יש את אלה שמוסיפים לבדיחה פרטים לא חשובים - אדם אחד, נגיד שמו רבינוביץ'. הוא חי בצרפת ויום אחד מקבל מכתב מאחותו בתל אביב שמתקרב הפסח ואולי יבוא ארצה לבקר. אז הוא שאל את היהודים בפריז מה כדאי להביא לאחותו. אפשר להביא שעונים, יהלומים, מכשירי רדיו. הוא רצה משהו פשוט. אז אמרו לו תקח קפה. איזה קפה? יש קפה טורקי ויש קפה ארגנטיני...
- יש את האדם ששוכח את הפרטים החשובים - פעם יהודי אחד בא לחיפה. המוכס שואל אותו מה יש לך כאן... אה רגע.. שכחתי לספר..
- שיטת עיתוני ההומור: פקיד המכס: מה מצוי כאן? יהודי: מזון לבעלי כנף. פקיד המכס: הייתכן? כיצד בעלי כנף אוכלים קפה? יהודי: כאוות נפשם יאכלו אם רק ירצו.
- שיטה ייקית. ייקה ששמע את הבדיחה אמר "זה פטנט!". נסע לחוץ לארץ. קנה שני שקי קפה. חזר לחיפה, למכס...
- שיטת מוסר ההשכל. יהודי מגיע לחיפה, למכס. פקיד המכס שואל אותו: "מה יש לך פה בשקים?" אז הוא אומר לו: "אין דבר העומד בפני הרצון". אומר לו: "מה זאת אומרת?", עונה לו: "תיכף אני אוכיח לך. פה בשקים האלה יש לי מאכל לציפורים." המוכס פותח את השקים ושואל "הייתכן? ממתי ציפורים אוכלים קפה?". עונה לו: "הוא שאמרתי, אין דבר העומד בפני הרצון!".
- שיטת חוסר הביטחון. מבקשים מהאדם לספר בדיחה, והוא אומר "אתם מכירים את זה". דוחקים בו לספר. אז הוא מתחיל "פעם אחד יהודי בא לחיפה. אני רואה שאתם מכירים את זה..".
- שיטת הזוג. בעל ואשתו יושבים בין חברים. האישה אומרת לבעלה "ספר את הבדיחה הזאת עם הקפה". הוא אומר לה: "הם מכירים את זה". היא אומרת לו שיספר. אז הוא מתחיל "פעם אחת יהודי בא לחיפה עם שני שקים קפה." אז אשתו אומרת "זה לא היה בחיפה. זה היה בלוד"..  
 
 
 
 
כיצד לזכור מספרים (בספר "איך לעשות מה" נקרא הקטע "איך לזכור מספרים ושמות").
 
שאלו את דן בן אמוץ איך הוא מצליח לזכור כל כך הרבה מספרים. הדבר פשוט מאוד. צריך להמציא 10 אסוציאציות לעשרת הספרות:
אחד - אלוהים. שניים - הורים. שלוש - בנים. ארבע - מסגרת (מרובע). חמש - בטהובן (הסימפוניה החמישית). שש - שקט (ששש...). שבע - שור (חומות יריחו, שבעה סיבובים, תקיעת שופרות. שופר עשוי מקרן, לשור יש קרניים). שמונה - עקום (היתה פעם אמרה ידועה: "עקום כמו שמונה").  תשע - אשה הרה (תשע חודשים). עשר - אספירין. (אפס עגול).
רצוי לבחור את התמונה הראשונה הבאה לראש. נניח רוצים לזכור את המספר 52796. בטהובן (5) מנגן לפני ההורים (2) יצירה לקרן שור (7) ואשה הרה (9) צורחת בחדר הסמוך שש.. שקט (6).
תרגיל קטן: כמה זה הבנים אוכלים שור עקום בשקט ואלוהים לוקח אספירין במסגרת? 3786104.
יש בעיה קטנה: כשאותה סיפרה מופיעה מספר פעמים בזו אחר זו מציינים פשוט את מספר הפעמים על ידי תמונה. למשל: 1000044426 יהיה: אלוהים (1) קונה מסגרת (4 פעמים) של אספירין (0) והבנים (3 פעמים) נותנים מסגרות (4) להורים (2) בשקט (6).
הנה תרגיל: כמה זה שור עקום במסגרת אספירין כפול אישה הרה חסוכת בנים היושבת עם בטהובן על ברכי ההורים?
תרגיל שני: מה פירוש המספר 4230004817206669548?
ותרגיל אחרון: חשוב על מספר, הוסף אישה הרה, החסר שור, חלק להורים, הכפל בבנים, הוסף אלוהים, זרוק החוצה את בטהובן, וחלק שוב להורים. חשוב בשקט. נשאר לך אספירין? תודה רבה. יש לי כאב ראש איום!!! 
 


מכתב אהבה של נהג - המכתב של נהג חאפר לאהובתו. 
הנהג כותב לזוגתו יפה, שכבר עברו עשרה ימים מאז ראה אותה בחיפה. הוא כתב לה ארבעה מכתבים ואתמול קיבל ממנה מכתב. הוא מלין על כך שהמכתב שלה קצר. היא כמו אהרון קצרה. הוא קמצן בכסף והיא במילים. הוא מספר לה על הנוסעים שעלו איתו. הוא מאס בחיי הרווקות ורוצה להתחתן איתה. הוא עובד ביום ובלילה. כשיתחתנו הוא יעבוד רק ביום כנהג ובלילה יעבוד בשבילה. היא שואלת על החברים שלו. הוא מספר לה על החברים שלו. לדוגמא, יש לו חבר בשם אלי אדוני. חזק. פעם אחד מישהו התחיל איתו אז אמר לו: "לך לך, או שאוריד לך את הרגליים, אשאיר אותך עומד על ג'ק". 
 
 
 
 
 
תכנית מלאה של "שלושה בסירה אחת" - שודרה ב-19.5.58:

משתתפים: המוסיקאי מרק לברי, הזמר צדוק סביר, חיים חפר, אמנון אחי נעמי, שלום רוזנפלד, גבריאל צפרוני, דן בן אמוץ.

רשימת הקטעים בתכנית:
הצוות - שאלות על תל אביב
חיים חפר - "אולי אולי" (שיר מפי חיים חפר)
מרק לברי ולהקה כלית - קונצ'רטו בסגנון קלסי
אמנון אחי נעמי - ביקורת על הקונצרט
שלום רוזנפלד - ראיון עם המלחין
גביראל צפרוני - הקונצרט בעיני אחד המרגים
דן בן אמוץ - אחד "החברה" שלקח את חברתו (בטעות) לקונצרט
יוסף ידין - "הכניסיני תחת כנפך" בפי דמויות שונות (קזבלן, סירנו דה ברז'ק, פרופ' היגנס)
פרוש פוזדיסטי של חלום לפי דמויות שונות:
א) אמנון אחי נעמי  - חלומו של משוגע
ב) דן בן אמוץ - חלומה של אחת מיושבות "רוול"
ג) שלום רוזנפלד - חלומו של משקיף או"ם
צדוק סביר - אולי אולי. 
 
 
 

יום שבת, 13 ביולי 2024

אלי ומריאנו עוברים על הצחוק

את הפוסט הזה נקדיש לצמד אלי ומריאנו - אלי פיניש ומריאנו אידלמן.

אלי ומריאנו ב"קאמל קומדי קלאב"
מריאנו אידלמן נולד בארגנטינה. משפחתו עלתה לארץ לנתניה כשמריאנו היה בן 4. גם אלי פיניש גדל בנתניה והשניים למדו ביחד בתיכון "שרת" בנתניה. בשנת 1996, לאחר לאחר שירותם הצבאי החלו השניים ללמוד תיאטרון בבית הספר למשחק "הבוסתן" בנתניה.
במקביל הופיעו השניים ב"קאמל קומדי קלאב". זהו מועדון שקיים ערבי במה פתוחה בו הוא איפשר לחובבים להתנסות בהופעה בפני קהל. אומנים רבים החלו שם את דרכם כגון: שלום אסייג, איל קיציס, אורנה בנאי, גיל קופטש, שבי זרעיה, שחר חסון, גורי אלפי, רועי לוי, ישראל קטורזה ועוד.
דודו טופז חיפש כשרונות שאפשר להביא אותם לטלוויזיה. כך ראה את צביקה הדר שהופיע ב"בית ציוני אמריקה" בתל אביב, ואת נאור ציון במרתוני סטנד-אפ בתיאטרון בית ליסין, ואת אורנה בנאי שהופיעה ב"קאמל קומדי קלאב". כשרונות אלו הופיעו בתוכניות של דודו טופז "סופשבוע" בערוץ 1 בשנת 1993 וזכו לחשיפה אדירה. טופז המשיך לצוד כשרונות והביא לתוכניתו את שבי זרעיה וגם את אלי ומריאנו הישר מבמת ה"קאמל קומדי קלאב".
בשנת 1998 קיבלו אלי ומריאנו פינה קבועה בתכנית "הראשון בבידור" עם דודו טופז בערוץ 2, כאשר בכל פעם ביצעו מערכון. בעקבות המערכונים בתכנית של דודו טופז זכו הצמד לחשיפה משמעותית. השניים ביצעו מערכונים במשך שנתיים. בשנת 2000 החליפו את אלי ומריאנו בתכנית השלישיה "אפקט הדומינו" - אדיר מילר, רועי בר נתן ושגית סול (שאותם ראה דודו טופז ב"דומינו גרוס"). אלי ומריאנו ואפקט הדומינו אף ביצעו מערכון משותף, בו דודו טופז (שגולם בעבר על ידי אלי פיניש) נכנס לביתם של משפחת זיתוני (בה זכורה דמותה של הבת פריצי, שגולמה על ידי רועי בר נתן).

בשנת 1998 העלו אלי ומריאנו את המופע שלהם "עוברים על הצחוק" בתאטרון אורות. בשנת 2001 בהצגת ה500 צולם המופע שיצא בקלטת VCR ובשנת 2002 אף בDVD. הדמות הזכורה מהמופע היא דמותו של הDJ איציק מיוזיק (שגולם על ידי אלי פיניש) וחתן הבר מצווה, רונן שלוש (שגולם על ידי מריאנו אידלמן).



אלי ומריאנו אצל דודו טופז (1998-2000)

אלי ומריאנו הופיעו בתכנית "הראשון בבידור" עם דודו טופז בשנים 1998-2000. מובאים כאן מבחר מהמערכונים שבצעו בתכנית.
 
איציק מיוזיק אצל דודו טופז - בסיום העונה של דודו טופז, שידרו תוכנית ובו לקט המערכונים של אלי ומריאנו. בפתיח של התכנית אלי ומריאנו גילמו את הDJ "איציק מיוזיק" ודנה אשכנזי ראיינה אותם על התכנית האומנותית ("נתחיל בטוויסט, נמשיך באגוזי והכל בטוב טעם..").
 
שביתת הסטודנטים - מערכון על שביתת הסטונדטים באוקטובר 1998. 
אלי פיניש הוא סטודנט בבר אילן, ומריאנו הוא חרדי שראה שיש הפגנה וחשב שהמפגינים מחללים שבת. הסטונדט אמר לו שזה לא כביש בר אילן, אלא אוניברסיטת בר אילן. מריאנו החרדי הגיע להפגנה בשבת עם מכונית כי זו מכונית שבת (מתניעים אותה לפני שהשבת נכנס, ומגיעים מהר לפני שמישהו יכעס), באישור הרבי מיצובישי. מריאנו לא מבין למה הסטודנטים רוצים להוריד את השכר לימוד. כשאלי אומר לו שהם משלמים על הלימודים, מריאנו צוחק. כי להם משלמים כדי שילמדו. מריאנו החרדי רוצה ללמוד מהחילונים (אולי נפתח קבוצת כדורגל חרדית? זה לא יילך. השחקנים לא ידעו לאן לבעוט. יש לכם מאה שערים). 
צלמי פפראצ'י - אלי ומריאנו הם צמד צלמי הפפראצ'י פפה וראצ'י. המערכון בנוי על משחקי מילים על שמות של אנשים. הצלמים מספרים חוויות אחד לשני: צילמתי עכשיו אירוע, מה הלך שם? זרקו על גאולה אבן. זרקו על שרון חזיז. צילמתי ברית - נולד לזהבה בן. מי הולך לשיר שם? הוא אמר לשימי תבורי-שון (תבוא ראשון), אבל הוא ידע שיואב יצחק שישמע את זה, בסוף הלכו על משה. עושה חיים משה. היתה מסיבה נחמדה, חגגו לחנן יובל. פתחו לסנדי בר. צילמו את ססובר מוזג ליהודה פה ליקר (פוליקר). אחרי זה הוא רקד עם חנה לסלאו (לה סלואו). החלום של אלי זה להיות צלם של נשיונל גאוגרפיק. לצלם בג'ונגלים. מריאנו כבר הגשים את זה. הוא צילם בפריימריז. 

קיים מערכון נוסף (בגרסת שמע) של הצלמים במונדיאל 1998. המערכון שודר בתכנית הרדיו של דידי הררי. צמד הצלמים פפה וראצ'י עושים משחקי מילים על שמות שחקני כדורגל: ואן באס תן תכדור (ואן באסטן). תמסור לו פס ארלה (פסארלה). בארץ ראובן עתר (עטר) לבגץ על אותו מקרה. מריאנו מתאכסן עם המשלחת הישראלית, אבל לא סגור עם מי. או אלי אוחנה או בארוב (אלי אוחנה, אובארוב). הייתה מסיבה של כל הכוכבים שהיו במונדיאל. הם שרו שם. אלון חזן. מי ניגן שם? רומי ניגן שם (רומיניגה). מריאנו קולט שרוזנטל אוכל לו מהצלחת. למה משלי? תאכל משל פלאטיני (מישל פלאטיני). מריאנו אמר ליורם ארבל (הרבה) להגיד לך אין לי, אמרתי לניסים קיויתי שיש לאבי רצון לעזור לצלמים שלו. הוא אמר למאיר - מי אתה חושב שאתה מאיר? איינשטיין? מריאנו הכיר לאלי אנשים: תכיר, זה נאדין זידאן (זינאדין זידאן), את יכולה להגיד שלום, תקווה (שלום תקווה). כל היום מציקים לה. תקווה לא כאן דאורוב (קנדאורוב), היא שם זועבי (הישאם זועבי) ותעזבו אותה כבר. מתאים לך ורוד חוליט.
קלינטון במכס - אלי ומריאנו ביצעו את המערכון על ביקורו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, בישראל בדצמבר 1998.
אלי פיניש הוא גבי, איש המכס שמקבל טלפון מראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומבטיח לו כי לא יתן לקלינטון להיכנס לארץ. הוא שואל את ביבי: "עד איזה שעה דומינו שרה עושים משלוחים?" (בשביתת הסטודנטים נתנה אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, פיצות לסטודנטים השובתים).
מריאנו הוא קלינטון. הוא מנסה לעבור ואלי לא נותן לו (If You Present Progressive, i dont let You Pass. If You Present Perfect I Let You Past Simple). המוכס שואל את קלינטון אם יש לו משהו להצהיר וקלינטון עונה: I Never had sex with that woman. miss Lewinsky. she had never ever touch my ever. המוכס נותן לשרת החוץ האמריקאית להכנס, מדלן אולברייט (מדלן שלי מדלן..). קלינטון מבקש את הפרטים שלו, והמוכס עונה ששמו Touch me (גבי - גע בי). קלינטון הביא את צ'לסי ביתו שתשחק עם הילדים של ביבי. המוכס עונה לו שרביבו וברקוביץ' קורעים את התחת עונה שלמה ובסוף יאיר ואבנר משחקים נגד צ'לסי. קלינטון מוחה על היחס ואומר למוכס שהוא עובר כל גבול. אז המוכס עונה: "אבל אתה לא עובר כל גבול" (רומז לו שהוא לא נכנס). המוכס מבקש מקלינטון שיגיד 3 פעמים: ינתי את מוניקזי. למרות שאמר זאת, המוכס לא נותן לקלינטון להיכנס. קלינטון מתחיל לבכות שאם לא יכנס ידיחו אותו מהקונגרס. המוכס גם מתחיל לבכות ומרגיש כמו בטיטאניק ונותן לקלינטון להיכנס.


הראשון בחיקוי - קטע לכבוד פורים, מרץ 1999.
אלי פיניש מחקה את דודו טופז (כאשר דודו טופז האמיתי צופה במערכון לראשונה). במערכון זה הוא תבע את המונח "אין לי זמן". דודו מספר ש30 מפלגות רצות לכנסת. אמריקה הגדולה, 200 מיליון תושבים - 2 מפלגות. ישראל - 5 מיליון תושבים, 30 מפלגות. כל אחד הולך ברחוב "יש לי מפלגה משלי..". בגלל זה ראש הממשלה צריכה להיות אישה. כי ככה זה יהיה הגיוני שראש הממשלה שלנו ידפוק אותנו, ואנחנו נהנה מזה. לאחר מכן הוא עובר לשבי זרעיה (אותו מחקה מריאנו). שבי מתחנף לדודו טופז (שבי זרעיה המקורי צופה במערכון מהקהל). לבמה עולה אישה זקנה (מריאנו) היא אומרת לדודו טופז "אני לא מאמינה, אני לא מאמינה..". דודו שואל אותה מה היא לא מאמינה והיא עונה: "אני לא מאמינה שעשית ילד לבת שלי וברחת". הוא שואל אותה לשמה. היא עונה שהיא מסעודה משדרות. הוא שואל אם אוהבים אותו בשדרות, והיא עונה שהיא לא יודעת כי היא מנתניה. זה השם שלה מ'שדרות. היא אומרת מה זה הקומיקאים האלה, אלי ומרציאנו. בסוף היא שרה שיר במנגינה של אגדו (היידה דו דו דו).


אליקו הנביא - מערכון לכבוד פסח, אפריל 1999.
מריאנו הוא אליהו הנביא שבא לביתו של גבי ביטון (אלי פיניש). "אתה גבי ביטון?", "כן, איך ידעת?" "רשום על הדלת". גבי שואל אותו איך בערב אחד הוא מספיק את כל הבתים בארץ, אז הוא מוציא מכשיר קשר של מוניות וקורא לשאר "אליהו הנביא" (אליהו 1 האם שומע?). אליקו הנביא הלך לבית של אהוד ברק, שהשאיר לו את הכוס בצד שמאל של השולחן. אחר כך הלך לבית של ביבי שהשאיר לו את הכוס בצד ימין של השולחן. אחר כך הלך לבית של איציק מרדכי, שלא השאיר את הכוס באמצע של השולחן, אלא במגירה של הנעליים. כורדי, מה אפשר לעשות? אחר כך הלך לבית של דרעי, יש שם רק שולחנות בלי כיסאות. גם ככה עוד מעט הוא הולך לשבת הרבה זמן. אליהו אמר לו שהוא עקב אחריו הרבה זמן והוא מתאים להיות ראש הממשלה הבא. "אבל אני אדם חרא!". זה מה שאנחנו צריכים, מנהיג חרא לעם בררה. בסוף מסתבר שזה היה חלום.
קצין מיון בבקום - כדי להתקבל לפוליטיקה הישראל חייב להיות איש קבע בדימוס. הכל מתחיל בבקום. מריאנו הוא קצין מיון בבקום, שנכנס אליו גבי ביטון (אלי פיניש) שרוצה שהקצין מיון ישבץ אותו לתפקיד של ראש הממשלה. כיוון שרק דרך הצבא אפשר להגיע לשם הוא מבקש ממנו שישים אותו בסיירת מטכל, או סיירת רמטכל, או שישים אותו בתקופת צינון, כי גם ככה הוא עם שפעת. הוא מרוקאי, אבל זה לא יעזור לו. גבי מתקשר לרמטכל, שאול מופז ומוחה על כך שהקצין לא רוצה לשים אותו בסיירת מטכל. הוא נותן את הטלפון לקצין, שמדבר עם מופז בפרסית. כדי להתקבל ליחידה להכשרת ראשי ממשלה, גבי צריך להיות פוטוגני, עם חוש הומור ושפת גוף. והכי חשוב זה לדעת לשקר. הם מסיימים עם שיר במנגינת "שיר אהבה חיילי" ("האלופים רצים לכנסת"). 
מזרחי לא מקופח - מאי 1999.
מריאנו הוא רופא, דוקטור אסף סוף (על משקל אספסוף של תיקי דיין). נכנס אליו סוויסה סוויסה (אלי פיניש) שגר בשדרות, ויש לו בעיה. הוא מזרחי שמרגיש, לא מקופח, לא מופלה, שווה בין שווים. מריאנו בודק שהוא באמת מזרחי. הדוקטור אומר לסוויסה שהיו לא מקרים יותר חמורים. היו לו פרסי לא קמצן, פולנייה שאוהבת סקס ואומן בלי אגו. הוא טיפל בהם. נתן לפולנייה לעשות סקס עם הפרסי, היא לא נהנתה והוא לא שילם. והאומן בלי אגו, נהיה דודו טופז. הרופא מתחיל לקרוא לו פרענק, צ'חצ'ח והוא לא נעלב. אז הרופא מבקש ממנו שיקלל אותו וסוויסה דווקא נהנה מזה. הרופא עושה לו היפנוזה שלא מצליחה. הדוקטור אומר לו "צא החוצה" במבטא מזרחי. סוויסה מגלה שהדוקטור הוא מזרחי. הדוקטור לא אמר בהתחלה שהוא מזרחי כי עכשיו תקופת בחירות. אם מזרחי (מריאנו) מצליח להיות דוקטור ומזרחי (אלי) מצליח להיות לא מקופח אז על מה ידברו בבחירות הקרובות?
את המערכון ניתן לראות כאן.

המדינה שלנו (בתוך המכנסיים) - מערכון ליום העצמאות ה51 למדינת ישראל, מאי 1999.
במערכון מגולמות מספר דמויות כאשר בכולם אלי ומריאנו נמצאים יחדיו בתוך המכנסיים.
מריאנו הוא קיבוצניק ואלי הוא סעיד, בחור ערבי ושניהם גרים יחדיו בתוך המכנסיים. המשל הוא ששניהם גרים ביחד באותו מדינה והם צריכים להסתדר ביניהם. סעיד רוצה ללכת לפאטמה, "לערבב לה את החומוס", אבל הוא לא יכול ללכת כי הקיבוצניק איתו. לאחר מכן הקיבוצניק רואה את אינגריד, המתנדבת בקיבוץ, לא היו ברפת פרות, אז חלבו מתנדבות. הוא חשק באינגריד המתנדבת, ופתאום איתו במכנסיים מופיע מרוקאי שגר במעברה. הקיבוצניק מנסה להתחיל עם המתנדבת ולספר לה שהוא רוצה להראות לה את הקיבוץ והמרוקאי מספר את כוונותיו האמיתיות של הקיבוצניק. הקיבוצניק רוצה לזרוק את המרוקאי לבית שלו. המרוקאי מתלונן על הבית שלו במעברה, ועל כך שהאשכנזים אליטות ובני עדות המזרח מקופחים. המרוקאי מספר לקיבוצניק שאינגריד היא לא מתנדבת, אלא מרוקאית מחומצנת ששמה ג'ורג'ט. 6 האחים שלה מחפשים אותה עם לומים. הקיבוצניק רוצה לברוח אבל הוא לא יכול כי הוא עם המרוקאי בתוך המכנסיים. מאוחר מכן הבחור מעדות המזרח הוא ש"סניק, יצא לעבודתו בכנסת לחלוב את המדינה. בעודו מסתובב בכנסת ראה את משרד הפנים, והרגיש שהוא חושק בו. איתו במכנסיים נמצא רוסי, שגם הוא רוצה להיות שר פנים. הם עושים אבן נייר ומספריים אבל לא מצליחים להגיע להכרעה. הם רבים על משרד הפנים ונופלים להם המכנסיים. ואז מגיע מוסר השכל, והוא: אם נמשיך לריב בינינו ב50 שנה הבאות, בסוף נישאר עם המכנסיים למטה.


מפלגות 99 - מערכון לקראת בחירות 1999.
בשל ריבוי המפלגות (30 במספר) אלי ומריאנו מציגים את המפלגות שרצות לכנסת.
- מפלגת עלה ירוק. המצע של המפלגה זה לאחד שורות. ואם אתם שואפים לעתיד ירוק יותר הצטרפו אלינו לסניף (להסניף). ("אדוני הקריין, אתה רואה אותי?". "לא". "זה כי הסמים מחקו אותי").
- מפלגת מרוקו בעליה (מריאנו שר דורביהה במרוקאית ועולה כלפי מעלה).
- מפלגת בעלי הפלאפונים. אלי מדבר מקוטע ומבטיח שיפתור את בעית הקליטה. מריאנו מגיע בדמות רוסי שגם הוא רוצה לפתור את בעית הקליטה.
- מפלגת הרומנים - אלי מתחיל לדבר ואז רואה אגרטל ולוקח אותו.
- מפלגת הקולות הצפים - מריאנו צף בים.
- מפלגת הנמוכים - אלי נמוך ומבקש שידברו אליו בגובה העיניים.
- מפלגת ההפוכים - אלי עומד הפוך ואומר שעלה לו הדם לראש.
- מפלגת האנשים שאומרים "יכול להיות". 
- מלפגת השקרנים (אהוד ברק מתנצל בפני עדות המזרח וביבי אומר שיש לנו ארץ נהדרת).
- מפלגת פוליטיקאים דוברי אמר (אף אחד). 
- מפלגת הלא מעודכנים ("בגין לשלטון! מי אמר צ'חצ'חים?").
מריאנו הוא הנהג של איציק מרדכי שר התחבורה ואומר לאלי שהוא חוסם את החניה של המשטרה. (איציק מרדכי זומן בזמנו לחקירה על הטרדה מינית של עובדת משרדו). אלי הוא מוכר תחפושות. לאלי יש בשביל איציק מורדכי תחפושת של דרדס. כי הוא גמד ויש לו ראש כחול. קוראים לו איציק כי הוא הציק לכל הבחורות במשרד. בחורה התקשרה לנהג השר (מריאנו) ואמרה שהוא הטריד אותה כשהיה בגנון. הוא כורדי. סיים גנון בגיל 18. אלי רוצה שיקנה ממנו תחפושת. מריאנו אומר לו שהוא כבר מחופש. הוא לא כורדי, הוא פרסי שמחופש לכורדי. אלי פיניש לא רוצה לפנות את החניה. אז הם קוראים לשוטר. דודו טופז. הוא לא סתם שוטר, אלא הראשון בשיטור. דודו מבקש מנהג השר שיקח את הדברים שלו ויעוף כי "אין לי זמן". הם עולים עליו שזה דודו טופז מחופש לשוטר.
את המערכון ניתן לראות כאן.

משה והאורנג'דה בגרסת אלי ומריאנו - 2000.
אלי ומריאנו מבצעים את המערכון "טיול בשבת" (משה והאורנג'דה) של דודו טופז. מריאנו מתחיל להגיד את הטקסט ואז אלי שם לב שאין לו מה לעשות במערכון. מריאנו מציע לו שידגים את מה שהוא אומר. כשהוא אומר "רק אחי משה לא התעורר. בא אבא, הוריד לו כאפה" ומריאנו מתחיל לתת כאפות לאלי. אלי לא מרוצה שהוא מקבל כאפות. הם מתחלפים, ואז אלי לא זוכר את הטקסט ומריאנו מוריד לו כאפה. הם מתחלפים שוב. אלי מדגים את הטקסט של מריאנו בגרסה עדכנית.
 

כיתת המפורסמים  - מריאנו הוא המורה בכיתת המפורסמים. המורה מציגה בפני התלמידים, תלמיד חדש, דודו טופז (מגולם בידי אלי פיניש). המורה מחפשת לדודו מקום בכיתה, אבל דודו לא רוצה לשבת. התלמידים מעדיפים את דודו טופז על פני המורה.
את המערכון ניתן לראות כאן.

דודו טופז אצל משפחת זיתוני - מערכון של אלי ומריאנו עם "אפקט הדומינו" (אדיר מילר, רועי בר נתן ושגית סול) שהחליפו את אלי ומריאנו לאחר מכן במערכונים בתכנית.
דודו טופז (אלי פיניש) נכנס לביתם של משפחת זיתוני. האמא חנה היא מריאנו, הילדים הם חזי (אדיר מילר), נופר (שגית סול) ופריצי (רועי בר נתן). הילדים מתרגשים לקראת בואו של דודו טופז. דודו עושה משחק עם הילדים. כל אחד אומר את שמו עם חיה שמתחילה באות של השם שלו. חזי בוחר בחזיר. נופר בוחרת בנמרה. ופריצי בוחרת בפריצי כחיה. פריצי בחרה בחיה הכי מקורית ולכן היא זוכה בפרס. הוא נותן לילדים משימה. לחזי השמן הוא נותן לאכול 65 המבורגרים בשעה. אבל חזי רגיל לזה. 







עוברים על הצחוק (1998-2002)

כותבים: אלי פיניש, מריאנו אידלמן, אסף שלמון, דוד ליפשיץ.
ייעוץ אומנותי: אורי הריס.
מפיק: אורי הריס - סול הפקות.
במאי: אסף שלמון.

בעטיפת הקלטת והDVD נכתב:
"אלי ומריאנו במגוון דמויות, סטנדאפ ונונסנס על סיטואציות מהחיים. מופע בידור תזזיתי, מטורף וללא גבולות".

המופע צולם בהופעה ה500 (בשנת 2001) ויצא על גבי קסטת וידיאו (VHS). לאחר מכן בשנת 2002 יצא DVD עם בונוס של אלתורים מההופעה.



רשימת הקטעים במופע:


הקטעים במופע:
 
תדרוך משטרתי -
קטע הפתיחה. מריאנו הוא שוטר ראשון הרצל עמר, שמעביר תדרוך בשם משטרת ישראל ומתלווה אליו אלי פיניש שהוא אסיר נרקומן, שמעון סטלה. שמעון מפריע כל הזמן לתדריך. ("הרצל אתה רואה אותי? לא. זה כי הסמים מחקו אותי"). הוא אומר שהוא לא מסכים לעשות תדרוך לאביב גפן, כי הוא לא עשה צבא. שמעון היה במג"ב - מעשן גראס בבית. מריאנו מתחיל בתדריך של תמרורים. 
את המערכון ניתן לראות כאן.

קיימת גרסה נוספת של המערכון מתוך התכנית "בטברנה" עם שמעון פרנס.
איציק מיוזיק והנער, רונן שלוש
אלי פיניש בדמותו של התקליטן "איציק מיוזיק". איציק הוא התקליטן בחגיגת בר המצווה של הנער, רונן שלוש (מריאנו). רונן מקריא את הדרשה שלו. זה אמור להיות קטע קצר, וכשהוא פותח את הדפים של הדרשה יוצאים משם הרבה דפים. אחרונים אחרונים חביבים, האחים שלי שהם לי תמיד מרביצים. רונן מביא את אמו (מישהי מהקהל) כדי לרקוד איתו סלואו. 


מוסי מג'יק
מריאנו הוא הקוסם "מוסי מג'יק". הוא מבקש שתעלה מתנדבת מהקהל ועולה אלי. אלי הוא ערס בשם שמחה ביטון. הקוסם מבקש ממנו לשבת ומדגים עליו קסם. הוא מגלגל נייר קטן ושואל את שמחה איפה הנייר, בזמן שהוא מפיל את הנייר על הרצפה. בסיום הקסם שמחה דורש לדעת איפה מוסי החביא את הנייר. מוסי מציע לו קסם אחר, וזו ההקדמה למערכון הבא. מוסי עושה קסם ושולח את שמחה למקום ששמחה רצה להיות בו, חוף שרתון.
ערס בחוף שרתון
שמחה ביטון נמצא בחוף שרתון. הוא מתקשר לחברה שלו שושי ואומר לו שהקוסם הקסים אותו לים. הוא אומר לה שהוא לבד בחוף ואין בחורות ואז מגיעה בחורה בלונדינית (מריאנו) בשם קטי (Like חתולי). הוא אומר לשושי בטלפון שאין קליטה, ויושב לדבר עם קטי. קטי מספרת לו שהיא מארצות הברית, ממסצ'וסטס. הוא מכיר. החולצה שלו ממיאמי. בוטיק מיאמי, ליד תחנה מרכזית. הוא שואל אותה למה יש לה שערות בבית השחי, והיא עונה שהיא לא מגרוזלנד, אלא שזה בגלל ספירת העומר. השם שלו זה שמחה (Happy), אז היא שואלת "שמחה, With a Little Ha?". היא מתל אביב. גם הוא, מהשכונה. The Hope Neighborhood (שכונת התקווה). הוא שר לה את "Save Your Love". 
השירותים
מריאנו הולך להורים של החברה שלו. הוא צריך לשירותים ועובר חוויה לא נעימה. הוא נכנס והדלת לא נסגרת. הוא שם מטאטא. כשהוא מתחיל לחרבן, אז האבא של החברה שלו (אלי) שואל אותו מה קורה ומתי הוא יוצא. הוא רוצה לפתוח את הברז שיעשה קצת רעש ומתחילה הצפה של מים. האזעקה של הרכב שלו מתחילה לפעול. פתאום נגמר לו הנייר טואלט. שהוא מנסה להוריד את המים, מה שחירבן לא יורד, אז הוא לוקח את החרא עם החולצה שלו ומעיף דרך החלון.
תחרויות ספורט
אלי מריאנו מדגימים מספר תחרויות ספורט. 
מרוץ מרוקאים - שניהם מנסים לקחת פור. מריאנו מספר לאלי איך רצים האתיופים ואלי מפחד. בינתיים בבריכת השחייה מכריזים על 200 מטר פרפר ואלי מריאנו מפחדים מגודלו של הפרפר (200 מטר?). 200 מטר חזה (אורלי ויינרמן?). בחזרה למגרש המרוצים. מרוץ נרקומנים. אלי שואל את מריאנו מי זה שפיטרו אותו ויש שלטים בכל המדינה: "הארי פוטר, הארי פוטר". הנרקומנים רצים רק על הקווים. רק על הקווים. ברגע יריית ההזנקה, הם חושבים שזה משטרה ובורחים עם החומר. מרוץ פלשתינאים (יורים בהם). מרוץ חרשים (הם לא שומעים שצריך לרוץ ויורים במריאנו). מרוץ שליחים - אלי הוא שליח של דומינוס פיצה ומעביר את המשלוח למריאנו. מרוץ סטיוארט - שמים שיר של רוד סטיוארט. הם מסיימים בפיתוח גוף.
רואים טלוויזיה ("לך תנמיך")
אלי פיניש רואה משחק כדורגל בטלוויזיה. מריאנו הוא בנו שמפריע לו ומבקש שינמיך את הטלוויזיה. אבל האבא יושב על השלט. כשהבן מנסה לקחת את השלט הוא מקבל מכה מאביו. הם מגלמים את הסצנה במספר דמויות. בפעם הראשונה אלי הוא ערס ומריאנו הוא בנו החנון. בפעם השניה, אלי ומריאנו הם אב ובן חירשים ("לך תנמיך"). בפעם השלישית אלי הוא נרקומן ומריאנו סטלן עם כובע של בוב מארלי.
רמת אביב ג'
מערכון על הסדרה "רמת אביב גימל". אלי הוא מייק לינוביץ' (במקור שלמה סדן) שמתקשר לאשתו, עידית לינוביץ' (במקור גילת אנקורי). ואז מגיעה ביתם שרון לינוביץ' (במקור יעל בר זוהר, במערכון זהו מריאנו). היא אומרת שכולם אומרים שהמשחק שלהם נורא מוגזם. הם צוחקים על החזה המוגזם של יעל בר זוהר.
אוהדי ביתר
אלי ומריאנו הם אוהדי ביתר ירושלים, שמפצחים גרעינים וכשהם מדברים הם יורקים את הגרעינים אחד על השני. מלחמה גרעינית. אלי נכנס בחינם. הוא אמר לשומר שהוא עיתונאי ואפילו הכין שלט שרשום עליו "איטונעי". אלי נשוי טרי, חודשיים. הוא התחנן עם מישהי בכיתה יב'. היא בת 24. עשתה 250 בפסיכומטרי. כשמריאנו יצא להביא גרעינים, נהיה חשוך. אלי שאל מי זה והקול ענה אלוהים (הה' עם הפסיק מהתנך זה אתה עכשיו?). אלוהים אמר לו שהוא מחלל שבת ואיציק זוהר יפצע. כשמריאנו חוזר, אלי מספר לו שאלוהים דיבר איתו (איציק זוהר? לא, זה עם הכיפה מהתנך). השוטר תופסים את אלי ומריאנו שהוא קילל ומנסים לקחת אותו בהילוך איטי לניידת.
את המערכון ניתן לראות כאן.

אלי ומריאנו און 45 -
שיר הסיום במנגינה של "כוורת און 45" של להקת כוורת. הם מודים לכל מי שהופיע הערב. על המוסיקה - איציק מיוזיק, הקוסם מוסי מג'יק, שמחה ביטון בחוף שרתון, רונן שלוש חתן הבר מצווה, ומסיימים ב"זהו אלי וזהו מריאנו" (על משקל "זהו מאיר וזהו אלון" של כוורת).
תודות - מערכון הדרן המבוסס על משחק מילים. 
אלי ומריאנו רוצים להודות ללהקה של הבמה, להקת אלאבמה (על הבמה), בניצחו של בני צוחו. למאפרת שהביאה את התיק איפור, תיקי פור. הספר, מיכה פפלי (מיכה חפף לי). למלבישה שהזיעה, סימה זגן (שים מזגן). הקוסמטיקאיות, יפה לולה (י'פלולה) ויפה רונקל (פרונקל). מודים לעובד רסר אתיופי, שימתה כומתה (שים ת'כומתה), ועובד המטבח, נגסתי בגמבה. הנהג שלהם, סמי טריילר (סמיטריילר). המורה מהתיכון, ברי צקלה (בריצה קלה). החבר שלא יכל להגיע להופעה, אסף ת'מתה. חבר שנפצע בצניחה חופשי, מיקי פלי (מי קיפל לי). לחבר הקיבוץ שעבר תאונת דרכים, אברשה משאית (עברה שם משאית). המרוקאי שמנחם משפחות, צ'רלי (צר לי). האקסית שלי, מלי ולה (מה לי ולה). לחברה המטורפת שלה, בטי פול (בטיפול). לאישה שנותנת חיזוקים, טובה סיתה (טוב עשית). לגרוזיני שירד מהארץ, ישראל לובישווילי (ישראל לא בשבילי). חבר טוב שלא הבין את הבדיחה, אודי סלקט (הוא דיסלקט). לחברה האמריקאית שברחה מהארץ, שירן אווי (She run away). לערבי שנכשל בבחינת הבגרות, ניסה לעתיק. ולחברו, ניסה להסתיר. תפסו אותם בזכות ניסה להלשין. נודה לנרקומן הרוסי, אלכס טזי (על אקסטזי). ולנרקומן הערבי, בסאם שקע (בסם שקע). 
 
קיימת גם גרסת שמע של המערכון.
את גרסת השמע ניתן לשמוע כאן.

בונוס - אילתורים מההופעה
אלי פיניש מגלם את דמותו של דודו טופז. לאחר מכן אלי ומריאנו מסבירים מה עובר על הדוגמניות שבערוץ האופנה בראש כשהם מגיעות לקצה המסלול. מריאנו מדגים את הדוגמנית, כשהוא מגיע לקצה המסלול הוא אומר: "אה, זה לא פה?" וחוזר. 
 
 


עטיפת קלטת הוידיאו (VHS)



עטיפת הDVD עם תוספות




קטעים נוספים

 
תכניות רדיו - מערכון על פינות מסוימות ברדיו.
בתכנית "זהבי עצבני" עם נתן זהבי, זהבי מדבר עם מאזינים. אחד מהמאזינים עולה לשידור ואומר: "זהבי, זה אבי", וזהבי מתחיל לגדף אותו.
לאחר מכן הם עוברים לדיווחי תנועה. כשהוא מדווח על המקומות הפקוקים הוא נשמע קטוע. ואז הם מודים לגידי במסוק הקל של סלקום ואומרים באופן קטוע "עם סלקום ישמעו אותך עד שיגמרו לך המילים".
הם עוברים לתכנית דש עם שיר, כאשר מריאנו הוא אתיופי ששמו ארוך מאוד, שהוא מתבקש לחזור על השם, הוא לא מצליח כי זהו שם חד פעמי.
לאחר מכן הם עוברים לתכניתה של הפסיכולוגית רזיה ורדיאל ז'נקוביץ' (במקור: ורדה רזיאל ז'קונט). מתקשרת אליה מאזינה ואומרת שהיא לא גומרת. לא במובן הסקסואלי, אלא במובן המילולי. היא מתחילה משפט והיא לא... ואז עולה מאזין שאומר שהוא גומר מהר ומיד מנתק.
אחר כך הם מתארים את התכנית יש עם מי לדבר. עולה מאזין שמספר על הטראומה שלו. הוא התראיין ברדיו לפני כמה שבועות, וכדי שלא יזהו את הקול שלו, עיוותו את הקול שלו ומאז הוא נשאר עם קול מעוות.
הם מסיימים עם התכנית "צפיחית בדבש" עם דן כנר (שאותו מחקה אלי פיניש). הם משמיעים את שירו של Little Richard - טוטי פרוטי ומתרגמים את מילות השיר לעברית. לאחר מכן מתרגמים של שירו של בובי וינטון - "Mr. Lonely" לעברית: "Lonely" (בודד), "I'm Mr. Lonely" (אני אדון בודד), "I Have nobody" (אין לי גוף), "To call my own" (להתקשר לעצמי). "Now I'm a soldier" (כעת אני חייל), "a lonely soldier" (חייל בודד), "Away from home" (לא קיבלתי קל"ב), "La la la".


הגרסה הראשונה היא מ20.9.2000 מתוך "אנשי השנה 2000". את הטקס הנחה מוני מושונוב, ואלי מריאנו ביצעו איתו את המערכון. הטקס נערך בהיכל התרבות בראשון לציון.
אלי ומריאנו, יומטוב 2003
את המערכון ניתן לראות כאן.

קיימת גרסה נוספת מערב ההצדעה לדודו דותן "אמני ישראל מצדיעים לדודו דותן", ינואר 2002.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

קיימת גרסה נוספת משנת 2002. אצל דודו טופז.
את המערכון ניתן לראות כאן.

גרסה נוספת קיימת מתוך יומטוב 2003 (דצמבר 2003).
את המערכון ניתן לראות כאן.

קיימת גרסה מאוחרת של המערכון מ2009 מתוך מופע ההצדעה לספי ריבלין.
בגרסה זו נוסף קטע בתכנית של הפסיכולוגית רזיה ורדיאל ז'נקוביץ'. עולה מאזינה שמעוניינת להישאר בעילום שם ושמה לודמילה. היא עובדת בחברה. היא חשבת. "אני חשבת, מה אני עושה שם..". אלי שואל אותה: "מה הבעיה?" והיא עונה: "אבא היה רופא..". הבעיה היא שהבת שלה לא עוזרת בבית, לא בניקיון, לא באוכל, לא בכלום, והיא אפילו לא מדברת איתה. כשנשאלת בת כמה הבת, היא עונה שהיא בת 3 חודשים. היא רצתה לשים אותה בפנימיה צבאית, כדי שתהיה במסגרת.