יום שבת, 2 בדצמבר 2017

ערב חד פעמי

הפוסט הזה יוקדש לסדרת מופעי בידור שנקראה "ערב חד פעמי".
האמנים שהשתתפו במופעים הם: מוני מושונוב, שלמה בראבא, גידי גוב, שלמה יידוב, יוני רכטר ואלון אולארצ'יק.

מוני מושונוב ושלמה בראבא שיחקו בשנת 1977 במחזה של יהושע סובול, "קריזה". מתוך המחזה נלקחה דמותו של שאול, שעלה לארץ בשנות החמישים מצפון אפריקה ודמותו היוותה השראה למערכון "שאול" שחזר על עצמו במספר גרסאות במופעים של "ערב חד פעמי".
ב1978 מושונוב ובראבא הצטרפו לצוות המנחים הראשון של תכנית הטלוויזיה "זהו זה", שהפכה לאחת מתוכניות הדגל של הטלוויזיה החינוכית. אחד מהדמויות ב"זהו זה", היתה דמותו של יאצק, שאותו גילם שלמה בראבא. יאצק הוא איש הווי ובידור בעל שפם עבות, המנגן על אקורדיאון, כאשר כובע טמבל לראשו, ונוהג לספר בדיחות ארוכות, מפותלות ומסובכות שהורכבו מהרבה בדיחות שלא היה ממש קשר בינהם. בדרך כלל הבדיחות התחילו בתיאור של שלושה בני עדות ושלפתע השתרבב לתוכם כורדי ופרסי, שהיו אובדים במהלך הבדיחה וחוזרים בהמשך בבדיחות הבאות.

הדמות החלה את דרכה בפינה בתכנית הרדיו "שעתיים משתיים" שהגיש דני וסלי בגלי צה"ל (וסלי ובראבא שרתו יחד בלהקת פיקוד מרכז). הדמות עשתה דרכה ל"זהו זה", שם סייר יאצק החלוץ הציוני ברחבי הארץ, ועל הצופים היה לדעת היכן מטייל יאצק. יאצק ידוע בצהלות הסוס הפתאומיות שלו, ותיבל את דביו בחרוזים קצרים, המלווים באקורדים באקורדיון. יאצק היה מסיים את דבריו במשפט "לא לדאוג לעולם, יאצק תמיד נופל וקם". דמותו של יאצק יצאה מחוץ לגבולות "זהו זה" אל תכנית הטיולים "שביל באמצע שביל בצד" (משם זכור השיר "בואו לטייל", אותו ניתן לראות כאן).

דמותו של יאצק נכנסה לסדרת מופעים "ערב חד פעמי". במופע הראשון שמו היה יאשק הפולני, ששונה בהמשך ליאצק. יאצק בידר את החיילים גם בהמשך, באינתיפאדה (1988) ובמלחמת המפרץ (1991) במופע השלישי ("ערב חד פעמי קונבנציונלי").  

סדרת המופעים של "ערב חד פעמי" החלה עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב1982. מוני מושונוב ושלמה בראבא נקראו לשירות מילואים כצוות בידור שהופיע בפני חיילים בחזית. איתם היו, גידי גוב, שהופיע עם השניים בתכנית הטלוויזיה "זהו זה", והמוזיקאים יוני רכטר (חברו של גידי גוב ללהקת "כוורת") ושלמה יידוב
דמותם של שאול ויאצק שולבו כמערכונים בתכנית בתוספת שירים של המוזיקאים בחבורה, גידי גוב, יוני רכטר ושלמה יידוב.
לאחר סיומה של המלחמה, החליטו החמישה להמשיך עם המופע על הבמות האזרחיות תחת השם "ערב חד פעמי". קומיקאים רבים אמרו כי המופע השפיע עליהם רבות. מוני מושונוב אמר במספר הזדמנויות כי המופע היה "הדבר הכי טוב שעשיתי בקריירה שלי".

בשנת 1985 עלה המופע השני בסדרה "ערב חד פעמי משופץ" בהרכב זהה להרכב המקורי.

בשנת 1991 לאחר מלחמת המפרץ עלה המופע השלישי בסדרה "ערב חד פעמי קונבציונלי". המופע נקרא קונבנציונלי עקב מלחמת המפרץ, בה הותקפה ישראל בטילי סקאד בעלי ראש נפץ קונבציונלי ששוגרו מעיראק לרחבי ישראל. את מקומו של יוני רכטר תפס אלון אולארצ'יק. במופע הופיעה דמות נוספת מ"זהו זה" והיא דמותו של ה"באבא בובה".

ערב חד פעמי (1982)

המופע הראשון של "ערב חד פעמי" עלה כאמר עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה (1982). המופע מתחיל כאשר החמישה מתכוננים להופעה בפני חיילים. לאחר מכן מגיע מושונוב בדמותו של אלברט (וואן טו, וואן טו) שמנסה למכור לגידי גוב וידיאו וווק מן. בהמשך מופיעים דמותם של שאול (מהמחזה "קריזה") ודמותו של יאצק שחזרו ובאו גם במופעים הבאים של "ערב חד פעמי".

רשימת הקטעים מתבססת על ההקלטה של ההופעה על ידי גלי צה"ל:

מתכוננים - הקטע מציג את ההכנות של גידי, יוני, שלמה, מוני ובראבא להופעה (לבנון 82) (מה עם הפקפק? לך תסדר אותו). בראבא שואל "כמה חיילים יהיו?" וגידי משיב: "זה מוצב אזורי. לפחות 14-15 חברה". יוני שואל "מתי נתאמן על זה?" גידי משיב לו "תתאמן בבית. עכשיו אנחנו במילואים".
את הקטע ניתן לשמוע כאן..

כוננות ספיגה - ההכנות להופעה ממשיכות ולפני שההופעה מתחילה מגיע אלברט (מוני מושונוב). אלברט (וואן טו, וואן טו) פוגש את גידי גוב (אש יא גדי אש). אלברט מציע לגידי גוב שהלהקה תישן אצלו, הוא יסדר לו דברים. אלברט מנסה למכור לו וידיאו. גידי מפחד מהמחסום של המכס. אלברט מנסה למכור לו ווקמן (ווק ווק), גידי אומר שאומרים ווק מן - איש הולך (איפה ראית אותו?). לאחר מכן מגיע שלמה בראבא (אתה ברבאבא?). כשמודיעים שיש כוננות ספיגה, אלברט אומר שאי אפשר ללכת למקלט כי שם הזולה של הוידאו. אלברט רוצה שישלבו אותו בהופעה. בראבא מציע לו קטע על מספרים. אלברט מבין שמדובר על מספרים בקטע מיני, ונזכר על הסצנות של גידי גוב בסרט דיזינגוף 99. בראבא אומר לו שמדובר במספרים בקטע אחר (תבחר מספר. 7.) אלברט לא מבין שאסור לו להגיד מה המספר.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

שאול - שאול שקלי השתתף השתתף בהצגה שקוראים לה קריזה. הוא מספר מה עבר עליו כשעלה ארצה בשנות ה50, ועל החוויות לגור באוהל (ילדה קטנה אומרת: "אבא, אבא, ירח מטפטף עלינו"). שאול מספר על השירות הצבאי שלו (באתי ב12 ואז השתחררתי). אחר כך הוא הלך לסעד שנתן לו קיוסק. היתה פשיטת רגל בקיוסק ושאול מכר את הקיוסק כדי לקנות חמור ועגלה על מנת למכור ירקות. אחר כך החמור ברח ואכל את הירקות (קודם היתי צריך פרנס בית עכשיו את הבית והחמור).
שירו של שאול (כאלה הם החיים) - שירו של שאול נכתב על ידי יהושע סובול, למחזה קריזה.
העולם מחולק ל2 מחנות. אלה שרעבים ואלה שמקיאים. שאול שייך למחנה הראשון. כאלה הם החיים.
הרעבים מחולקים ל2 מחנות. אלה שמיואשים ואלה שנלחמים. שאול שייך למחנה הראשון. כאלה הם החיים.
המיואשים מחולקים ל2 מחנות. מיואשים שקטים ומיואשים רועשים. שאול שייך למחנה הראשון. כאלה הם החיים.
המיואשים השקטים יש מ2 סוגים. אלה עוד שעוד ימותו ואלה שכבר מתים. שאול שייך למחנה השני. כאלה הם החיים.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

הילדה הכי יפה בגן - את השיר המקורי הלחין יוני רכטר ל"כבש השישה עשר". כאן מבצע יוני את השיר סולו כאשר בהמשך הוא עובר לשיר קטע בצרפתית ואליו מצטרף שלמה יידוב לשיר בספרדית, שלמה בראבא ביידיש ומוני מושונוב בבולגרית.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

עצוב - מוני הוא חיים שמכר את התכניות של פוגי. יוני וגידי לא מזהים אותו בהתחלה. הוא אומר להם שהשיר הקודם עצוב. חיים שואל את גידי גוב אם צריך לשיר עצוב או שמח. למוטי (מתי כספי) יש שיר עצוב אני יודע שאני אמות בקיץ והוא שר את זה שמח. חיים מספר לגידי סיפור על ציפור, פרה ושועל עם מוסר השכל מעניין.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

יאשק הפולני - יאשק הוא נציג פולין בבידור העולמי. יאשק (שלימים שונה שמו ליאצק), בא לבדר את הקהל מצוות הווי ובידור. הוא סיפר לחיילים בדיחות וחימם אותם עד כך שירו עליו מרוב התלהבות. חיילים מתים עליו. פיזית. הוא מתחיל בדיקה על ייקה שמסתבכת. הבדיחה מורכבת מהמון בדיחות שאין שום קשר בין אחת לשניה. יאשק עובר לחיקויים ומשם לסקירה היסטורית על המלחמות, שאין קשר בין דבר לדבר.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

מה עושות האיילות - את השיר הלחין יוני רכטר למילותיה של לאה גודלברג. את השיר ביצעו רכטר ויהודית רביץ במופע המשותף שלהם ב1979. כאן מבצעת הלהקה את השיר.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

רשימת השמעה ביוטיוב של "ערב חד פעמי" הראשון (1982) ניתן לשמוע כאן.


ערב חד פעמי משופץ (1985)

המופע השני - "ערב חד פעמי משופץ" עלה ב1985 בהרכב זהה להרכב הראשון. למופע חוזרת דמותו של שאול שהפעם פוגש את חיים האמרגן (מהמערכון עצוב). אחד מהמערכונים הזכרונים מהתכנית הזאת הוא המערכון של קומנדו צנזורה שבוא מוני מצנזר את כל מה שלא צריך להיות בהופעה.
רשימת הקטעים בערב המשופץ:

בראבא מדריך תיירים - הערב נפתח כאשר בראבא הוא מדריך תיירים שמביא את התיירים לתל אביב וכמובן להופעה.

ערב טוב קהל נכבד - שיר הפתיחה של המופע.
את השיר ניתן לשמוע כאן

איך שיר נולד - השיר נכתב ל"כבש השישה עשר", למילים של יהונתן גפן וללחן של יוני רכטר. כאן השיר מבוצע על ידי הלהקה.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

שיר נבואי קוסמי עליז - את השיר הלחין יוני רכטר שגם כתב אותו ביחד עם עלי מוהר. כאן השיר מבוצע על ידי הלהקה.
את השיר ניתן לשמוע כאן

הייקים - גידי, מוני ובראבא הם שלישית ייקים שמדברים על מזג האוויר, ועל כסף (השקל החדש).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

הנה בא הקיץ - את השיר המקורי הלחן שלמה יידוב למילים של אהוד מנור. כאן מבוצע השיר על ידי הלהקה.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

שאול בלשכת עבודה - שאול חוזר והפעם ללשכת העבודה. גידי אומר שהוא מוכר לו והוא שבוע שעבר שלח אותו לעבוד בקיוסק. חיים (מהמערכון "עצוב") מגיע גם הוא ללשכת העבודה ומספר לו שיצא לנשום אוויר. ואז הוא מסביר לשאול שאסור לנשום ליד העצים. הבן של חיים השתחרר מהצבא ונסע ללוס אנג'לס (איפה זה בלונדון?) ושם יש הרבה ערפיח. יום אחד הערפיח יתן בובמה, אבל שאול אומר שלצהל אסור לפחד מהערפיח.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

שירו של שאול - השיר שבוצע לאחר המערכון של שאול במופע הקודם, חוזר גם הוא לאחר המערכון בלשכת העבודה. כתב יהושע סובול.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

שטח ההפקר - את השיר המקורי כתב עלי מוהר ללחן של יוני רכטר והשיר בוצע על ידי גידי גוב באלבומו "40:06" משנת 1983. כאן השיר מבוצע כמו במקור על ידי גידי גוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

קומנדו צנזורה - את המערכון כתבה ענת גוב. מוני הוא איש הצנזורה המנסה לגנוז את המופע ואת שיריו של גידי גוב. היות והוא חתום על אמנת הצנזורה הבינלאומית, הוא מנסה לבדוק האם נאמרים מילים גסות בהופעה (אפילו לא ינעל דינק? כי זה מותר). הוא בודק האם יש מילים בשפות לועזיות, כיוון שאסור להגיד פאק יו. בכל פעם שהוא אומר פאק יו, הוא צריך להגיד ינעל דינק כי זה מותר. הוא מבקש מגידי שיספר בדיחה ומנסה לצנזר אותה (יהודי נכנס למסעדה. המסעדה היא כשרה?).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

העיקר זה הרומנטיקה - את השיר כתב עלי מוהר ללחן של יוני רכטר.

שיר אהבה סטנדרטי - את השיר כתב אריק איינשטיין והוא ביצע אותו במקור. הלחן הוא של יוני רכטר שמבצע אותו כאן עם גידי גוב.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

תשעה ירחים (שירו של שלמה) - את השיר כתב יהודה עמיחי לאבומו הראשון של שלמה יידוב, "הפעם הראשונה" (1979). כאן השיר מבוצע על ידי שלמה יידוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

לילה טוב קהל נכבד - שיר הסיום, על משקל של שיר הפתיחה.
את שיר הסיום ניתן לשמוע כאן.


המופע הוקלט גם בגרסת וידיאו ששודרה ב"סיבה למסיבה" עם דניאל פאר. שודר ב25/10/1985. בגרסת הוידיאו ניתן לראות 17 דקות מההופעה. את הוידיאו ניתן לראות כאן.

רשימת הקטעים בגרסת הוידיאו:

1) מצב רוח טוב
2) ילדי הירח
3) קומנדו צנזורה
4) הילדה הכי יפה בגן
5) יאצק
6) נמה יפו
7) מצב רוח טוב


בין המשופץ לקונבנציונלי

בין המופע המשופץ (1985) למופע הקונבנציונלי (1991) היו מספר דמויות שחזרו ובאו במספר הזדמנויות. ננסה לרכז אותם כאן:

יאצק באינתיפאדה (סמבה בקסבה) - יאצק חוזר ל"סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי בימי האינתיפאדה (26/2/1988) ומספר על ההופעה בעזה. הוא שר שם שירי מולדת ("הבו לבנים נזרוקה ונברחה, נדליק את הצמיגים וקומה קומה אחה"). יאצק עשה להם שמח, היו להם דמעות בעיניים מהגז. יאצק סיפר להם צרור בדיחות, כשכל מחנה הפליטים נדלק מרב התלהבות. ימאי מגיע הביתה ותופס את אישתו עם גרוזיני על חם. האישה אומרת לגרוזיני גש לארון בעלי מגיע, הגרוזיני אומר לה גשי לחלון בעלך מגיע. בחלון היא מסתכלת על הדשא ורואה יהודי, נוצרי ומוסלמי. היהודי אומר אנחנו הבאנו את לוחות הברית, הנוצרי אומר אנחנו הבאנו את הצלב, המוסלמי אומר אנחנו הבאנו פיתות. טוב תביא נאכל. הפרסי מגיע ושואלים אותו מה אתה עושה פה? אני מבדיחה אחרת. אז מה אתה נדחף לכל בדיחה?
את המערכון ניתן לראות כאן.

יאצק במוצב - יאצק מגיע להופעה במוצב. הוא מנסה להרים את המורל בשירה בציבור ומספר בדיחות (צרור בדיחות מהחזית). החברה מהמוצב בורחים בזמן שיאצק מסתבך עם הבדיחה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

יאצק במנהטן - מתוך תאטרדיו (1988). בראבא מספר על הופעה שלהם במנהטן (שם יש את הקהל הכי גדול), ושם הוא גילם את דמותו של יאצק. יאצק הופיע במנהטן, עיר ואם בישראל. הוא התלהב מהאופן בו היהודים במנהטן גירשו את האינדיאנים. הוא מסתובב בניו יורק ורואה עיר מלאה באתיופים. יאצק נזכר בקרב הגדול, הוא נזכר שלא היה מה לאכול. יאצק לוקח מתנדב מהקהל (מושונוב), ומזהה אותו מההופעה ההיא בלבנון. כמה זמן אתה פה? "שש שנים, Seven years". היה לו בהתחלה קשה עם השפה (אמריקאים לא מדברים עברית). הוא התחתן עם אמריקאית (נישואים דפקטיבים).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

ב1990 מושונוב ובראבא העלו הצגת יחיד ששמה "פתאום ביחד". שביים יוסי בנאי. השניים העלו מאוחר יותר מופעים נוספים כמו "רואים כפול" (1993) ו"הביצה והתרנגולת" (1997). בעתיד נקדיש פוסט למופעי הבידור של מושונוב ובראבא. במופע "פתאום ביחד" הועלו דמויות מ"ערב חד פעמי". שאול, שהחל את דרכו ב"ערב חד פעמי" הראשון (1982) והמשיך בערב המשופץ (1985) מגיע ל"פתאום ביחד" כאשר הוא מבקר בחנות בגדים יוקרתית. יאצק שהכרנו אותו כיאשק ואחר כך כיאצק מגיע למנהטן ל"צוותא מנהטן".

שאול בחנות בגדים - שאול הוזמן להדליק משואה ביום העצמאות. הוא מגיע לחנות בגדים יוקרתית. המוכר (מושונוב) בעל מבטא צרפתי, רואה את שאול וחושב שהוא בא לבקש נדבה. שאול אומר לו שהוא לא בא בשביל נדבה, אלא לחפש מעיל (אתה רוצה בלייזר? לא תודה, עכשיו אכלנו). המוכר מביא לו מעיל ארוך (זה פרוכת) ושאול מתלונן על כך שאין למעיל שרוולים (איפה השרוולים? אין. מתי יגיעו?). שאול מראה למוכר שהנשיא ורעייתו הזמינו אותו להדליק משואה (אתה מדליק את המדורה ביום העצמאות? בהר הרצוג?). המוכר מביא לו מעיל של ג'ורג'יו ארמני (ז'וז'ו? הארמני?). המוכר אומר שהמעיל זה הצעקה האחרונה בכל אירופה. המוכר מביא לו גם מכנסיים (שגם הם הצעקה האחרונה בכל אירופה. מאיפה באו כל הצעקות האלה?). שאול חושב שזה וילון. המוכר מביא לו גם כובע שנראה כמו משלוח מנות. שאול מאוד לא אוהב את הסטייל היוקרתי הזה.
את המערכון בגרסת השמע ניתן לשמוע כאן.

מוני ובראבא התארחו בתכנית של רבקה מיכאלי, "סיבה למסיבה" וביצעו את המערכון. ניתן לראות את המערכון (בוידיאו) כאן.

צוותא מנהטן - מוני מארח את החברים במנהטן. בצוותא מנהטן הם חוגגים את יום העצמאות למדינת ישראל. מוני מזמין לתכנית האומנותית את יאצק. יאצק מרגיש במנהטן בבית (אווירה ביתית. הכל מלא אתיופים). יאצק מספר בדיחה שמסתבכת  על פרסים וכורדים. הוא מזמין מתנדב. המתנדב הוא דוד שזכור לו מימי מלחמת לבנון (ב"ערב חד פעמי", 1982). דוד ירד למנהטן. בהתחלה הוא לא הסתדר עם השפה. האמריקאים בהתחלה לא דיברו עברית בהתחלה (אנפלבתיים). הם משחקים משחקי חברה. יאצק שואל שאלות טריוויה (מי היה חוזה המדינה? החוזה או העורך דין שחתם על החוזה). הוא התחתן עם ג'ניפר, נישואים דפקטיביים בשביל הגרין קארד. שאול שר שיר על הילדים של דוד (ג'ון וברוך הולכים כל יום לגנן. שנמצא בין ברודווי סטריט לצ'יינה טאון..). הם חוזרים לשחק משחקי חברה. חידת האסוציאציה - אומרים דברים בלי לחשוב (בלי לחשוב מתאים לי). הוא מנסים משחקי מילים. יאצק נותן לו להגיד "שרה שרה שיר שמח" ויאצק מתבלבל בעצמו. דוד אומר שהוא דואג לישראלים בארץ. אם חס וחלילה קורה משהו, אנחנו פה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

מנהטן (מתוך "גל"צ בפארק", 1990) - גרסה מקוצרת של צוותא מנהטן מתוך המופע "גל"צ בפארק". כאן הם משחקים 7 בום.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

קומנדו צנזורה - גרסה של המערכון מתוך הופעה. גידי אומר שזה מוזר לצנזר כאן כי זה הופעה למען ילדים שיפרחו ויגדלו להיות אומנים. מוני מצנזר את כל הדברים שאסור להגיד בהופעה.  
את המערכון ניתן לשמוע כאן.


ערב חד פעמי קונבנציונלי (1991)

המופע השלישיי - "ערב חד פעמי קונבנציונלי" עלה ב1991 לאחר מלחמת המפרץ בה הותקפה ישראל בטילי סקאד בעלי ראש נפץ קונבציונלי (מכאן בא השם, קונבנציונלי). את יוני רכטר החליף במופע אלון אולארצ'יק. המופע הוקלט באולם בית החיל בתל אביב, שודר בגלי צה"ל. מפיקי המופע: מרים עציוני, תיאטרון יובל.

רשימת הקטעים בערב המשופץ:

1) דונט וורי, בי הפי - הגרסה העברית לשיר של בובי מקפרין. בראבא שר על אדם שאחרי המלחמה טס שלנחאי ומאוד דאוג למה שקורה בארץ (גם בארץ יש סין אן אן). האדם כותב לאביו, ומספר לו את שעובר עליו בסין. האבא כותב לו חזרה ומספר שהיה פיצוץ של טיל בגינה, אבל אל תדאג (דונט וורי) תהיה שמח (בי הפי). האב דואג מאוד על האיום הקונבנציונלי והבן נשאר בסין ודואג.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

2) ערב טוב קהל נכבד - שיר הפתיחה של המופע.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

3) חולם בספרדית - שלמה יידוב מבצע את שירו למילים של אהוד מנור ולחן של שלמה יידוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

4) כל הליל אני בגנך - אלון אולארצ'יק מבצע את שירו (את השיר הוא כתב והלחין).
את השיר ניתן לשמוע כאן.

5) איש הצנזורה - המערכון מהערב המשופץ חוזר. מוני הוא איש הצנזורה ועוצר את ההופעה לאחר שהם מתחילים לשיר ואומר שהוא מקומנדו צנזורה. הוא שואל את גידי גוב האם יש מילים גסות בהופעה (אפילו לא ינעל דינק? כי זה מותר). מוני מצנזר את כל המילים שאסור לגידי להגיד בהופעה.

6) נערה במשקפיים - גידי גוב מבצע את השיר. מילים: יהונתן גפן, לחן: אלון אולארצ'יק.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) מוני רוצה לשיר - מוני אומר שהוא רוצה לשיר. גידי אומר שהחברה דווקא נגד, ומציע שאחרי שהקהל ילך מוני יכול לשיר. מוני רוצה לשיר עכשיו וגידי אומר לו שיש כאן אנשים. בסוף מוני מבצע את "ואיך שלא" של אריאל זילבר. (באיזה סולם אתה שר? על הבמה).

8) ואיך שלא - מילים ולחן: אריאל זילבר.
את הביצוע לשיר של מוני מושונוב ניתן לשמוע כאן.

9) ילדי הירח - שלמה יידוב מבצע את שירו. מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה יידוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

10) יאצק (במלחמת המפרץ) - יאצק חוזר והפעם מספר על תל אביב במלחמת המפרץ (עיר ללא הפסקה. כל רגע בום). יאצק חוזר ומספר שוב בדיחה שהולכת ומסתבכת. בהקדמה למערכון החבורה שרה את "מצב רוח טוב".

11) שיר ברים (אני נכנס למכונית) - שלמה יידוב מבצע את שירו (שהוא כתב והלחין).
את השיר ניתן לשמוע כאן.

12) בא לשכונה בחור חדש - אלון אולארצ'יק מבצע את שירו, שהוא כתב והלחין.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

13) שאול שקלי - שאל חוזר והפעם הוא מספר שכאב לו הגב. אז הוא הלך למכון עיסוי. הוא מתלונן שוב על התנאים שסבל מאוד.

14) כולם כולם - הלהקה מבצעת את שירו של אלון אולארצ'יק שהוא כתב והלחין, כסיום לקטע של שאול.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

15) לוליטה - גידי גוב מבצע את שירו. מילים: מאיר אריאל, לחן: יהודה פוליקר.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

16) ארווין והפסיכולוג - ב"זהו זה" הופיע דמותם של ארווין העצבני (גידי גוב) ואשתו סימה (מוני מושונוב) בפרקים של מלחמת המפרץ. כאן השניים חוזרים כאשר הזוג הולך לפסיכולוג. סימה לקחה את בעלה כדי להציל את חיי הנישואים שלהם. הפסיכולוג (בראבא) מנסה להחזיר אותם לפגישה הראשונה שלהם.

17) שלל שרב - שירו של גידי גוב. מילים: מאיר אריאל, לחן: יהודה פוליקר.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

18) הבאבא בובה - הדמות של הבאבא בובה החלה את דרכה ב"זהו זה" בפרק "ריקודי עם" כעוזר של הבבא שאחראי על ריקודי העם. בתקופת מלחמת המפרץ, חזרה הדמות לפינה קבועה בעקבות גל הפניות למקובלים. הבאבא בובה ניתח את אירועי השבוע על ידי פירוש מילה באמצעות הגימטריה. הוא היה מאוד לא יציב, ונטה ליפול. דמותו חזרה במופע "ערב חד פעמי קונבנציונלי" והפעם כדי לנתח את המילה "קונבנציונאלי". במילה חבויות מספר מילים: בנצי, ציון, ציונה ואלי. 
19) לילה טוב קהל נכבד - שיר הסיום.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

20) היכרות (מנהטן) - המערכון מובא כהדרן. אלברט (וואן טו) פוגש את גידי גוב ושואל אותו האם הוא זוכר אותו, מ"ערב חד פעמי" הראשון (מכרתי לך את הווק ווק. ווקמן. איש הולך. איפה ראית אותו?). אם ב"פתאום ביחד" יאצק הופיע במנהטן, כאן מגיעה דמותו של אלברט. הוא מזכיר לגידי את מעלליו מדיזינגוף 99 (הרבה ביולוגיה. ענת עצמון התחילה לשיר אחרי הסרט). בראבא מגיע והם משחקים משחקי חברה. בראבא מבקש מאלברט שיגיד "שרה שרה שיר שמח", והוא בעצמו מתבלבל. הוא שואל מי היה חוזה המדינה ורומז על הרצל. אחרי כל הרמזים אלברט שואל אם אפשר לקבל רמז.