יום רביעי, 24 ביוני 2015

שלישיית התאומים

בשנות השישים היו מספר להקות ישראליות מובילות שפעלו כשלישיות:
שלישיית הגשש החיוור, הוקמה ב1963 ועלתה על הבמות רק בנובמבר 1964, חבריה היו שייקה לוי, ישראל פוליאקוב (פולי) וגברי בנאי.
שלישיית גשר הירקון, אשר הוקמה ב1964 וחבריה היו אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי. את יהורם גאון החליף ישראל גוריון בתכנית השניה (1966).
שלישיית החלונות הגבוהים, הוקמה ב1967 וחבריה היו אריק איינשטיין, ג'וזי כץ ושמוליק קראוס.
והיתה להקה חשובה נוספת, שליישית התאומים, שהוקמה ב1965 וחבריה היו אושיק לוי, חנן גולדבלט ומרדכי (פופיק) ארנון.
סגנונה של הלהקה היה בידורי והכיל לצד השירים, מערכונים ופרקי הומור.

חנן גולדבלט שירת בלהקת הנחל עם פופיק ארנון (ועם פולי משלישיית הגשש החיוור), ואושיק לוי שירת בלהקת פיקוד המרכז. חנן גולדבלט מצטרף לאחר שחרורו מהצבא ללהקת התרנגולים (ביחד עם פולי, 1961). אושיק לוי משתחרר מהצבא בשנת 1964 ומצטרף ללהקת הטיילת ובמקביל משחק בהצגה "שייקספיר איננו". יוסי בנאי רואה את אושיק לוי בהצגה ב"חמאם" ומציע לו להצטרף לשלישיית בידור ביחד עם חנן גולדבלט ופופיק ארנון שתקרא "שלישיית התאומים".

ההצגה הראשונה של הלהקה "הערב יוצאים" יצאה בשנת 1966. את ההצגה ביים יוסי בנאי, בעיבודים מוזיקליים של אלכס וייס. לתכנית יצא תקליט שכלל שירים בלבד באווירה שאנסוניירית.
הלהיטים הגדולים מאותה תכניות היו "שלגיה" (ניתן להאזנה כאן) שתורגם מצרפתית על ידי נעמי שמר ו"זה לא נורא" שתורגם על ידי דוד אבידן (ניתן להאזנה כאן). הלהיט של ריי צ'ארלס - Hit the Road Jack תורגם לעברית על ידי דוד אבידן ונקרא "הסתלקי רות" (ניתן להאזנה כאן).
התקליט שיצא ב1966 בחברת ישראפון (AP 320) יצא על גבי דיסק בהוצאה מחודשת בשנת 2000 במסגרת סדרת הנוסטלגיה "נוסטלגיה עברית".



רשימת הקטעים בתקליט:

צד א:
1. שלגיה
2. הסתלקי רות
3. פרח בר
4. עכשיו זה אחרת
5. לונה
6. אנחנו לא רקדנים

צד ב:
7. זה לא נורא
8. כל חיי
9. מסיבה אצל אלוהים
10. שבת
11. המסיבה נגמרה
12. הלויות של אז

ניתן להאזין לאלבום במלואו כאן - הפלייליסט מתוך עמוד היוטיוב של ישראפון.

ההצגה השניה "רבותי פצצה" יצאה ב1969. את ההצגה כתב וביים יוסי בנאי (שביים גם את ההצגה הקודמת). העיבודים המוזיקליים היו של יאיר רוזנבלום.
גם לתכנית זו היו מספר להיטים. השיר "אני אוהב אותך" נכתב על ידי יורם טהרלב והולחן ע"י יאיר רוזנבלום. השיר ניתן להאזנה כאן.
הלהיט "ניסע לים" נכתב על ידי מאיר אריאל והולחן ע"י שלום חנוך. הביצוע המקורי היה של להקת "משמרון" (להקת הבידור של קיבוץ משמרות) ב1965. הסולן בשיר היה מאיר אריאל. הביצוע המקורי הוקלט במסגרת "מועדון הזמר" של מאיר הרניק בקול ישראל. הביצוע המקורי ניתן להאזנה כאן.
הביצוע של התאומים  ניתן להאזנה כאן.

הקטעים מתכנית זו הונצחו על גבי תקליט שירים ותקליט מערכונים.

תקליט השירים יצא בחברת הד ארצי (BAN 14056).
רשימת השירים:


צד א:
1. אני אוהב אותך
2. המציאה
3. הכל חינם
4. קול ששון וקול שמחה
5. על פצצות וחתיכות
6. חוזרים הביתה

צד ב:
7. בן ציון המשוגע
8. שלוש בנות יש לאדון, יחזאקל משה בר-אדון
9. ציפור קטנה לחשה ש..
10. מי שכח
11. ניסע לים

בונוסים שיצאו בהוצאה המחודשת של הדיסק בהד ארצי, מסדרת "בראשית" (2003):
12. אנחנו פוחדים
13. חולה ירח
14. בלדה בין כוכבים
15. צור מי שלא אכלנו

תקליט המערכונים יצא בחברת הד ארצי (BAN 14083) וכלל 5 מערכונים שכתב יוסי בנאי:

צד א:
1. המטריה
2. איפה החתן
3. בן או בת

צד ב:
4. אדון בר-אדון
5. רבותי פצצה

המערכונים:

"המטריה" - פופיק, חנן ואושיק נמצאים בגשם שוטף תחת מטריה אחת. בעל המטריה רוצה לתפוס מונית וללכת, אבל ה2 האחרים לא רוצים שיילך, כיוון שאם ילך לא יוכלו להסתתר מהגשם ומנסים לגרום לו להשאר תחת המטריה.

"איפה החתן" - החתן, הרבי ועוזרו עומדים מתחת לחופה. הרבי מתקשה לזכור באיזה אירוע הוא נמצא, איפה החתן, ושואל את אותן שאלות שוב ושוב ("איפה החתן?", "בן כמה אתה צוציק?" "בן 44", "לא הייתי נותן לך 16", "גם לא הייתי לוקח").

"בן או בת" - שני גברים שנשותיהם בחדר לידה, אדון סומך ואדון סוניה מחכים למוצא פיו של הרופא. לאדון סומך יש 9 ילדות ומאיים כי אם תלד לו עוד ילדה אחת הוא לא יקח אותה הביתה וישבור את בית החולים. אדון סוניה בטוח שאשתו בהריון, וכי הוא מרגיש שיש רמזים שהיא בהריון, אך הרופא אומר לו שאין לה כלום ("כשאשה אוכלת מלפפון חמוץ עם חלבה באמצע היום, זה לא סימן שהיא בהריון?" "לא, זה סימן שהיא פולניה").
הרופא המגמגם יוצא מחדר הלידה מספר פעמים אל שני הבעלים כדי לעדכן אותם ("סו סו סו.." "סומך?" "סוניה?" "סו סו סוגרים דלת כשיוצאים"). לבסוף בא הרופא לבשר לאדון סוניה שלאשתו סופית אין כלום, ולאדון סומך ששואל על מין הילוד ("בן או בת?"), מבשר הרופא שיש לו תאומות. סומך מבקש שיחזור על מה שאמר, והרופא אומר שיש לו 11 בנות, "אדון סו סו סו... סוף סוף יש לי נבחרת!".
ניתן להאזין למערכון כאן.

"אדון בר-אדון" - אסנת, בתו של אדון בר אדון רוצה לברוח ולהתחתן עם החבר שלה בניגוד לדעתה של אביה. כתגובה קשר אותה בשירותים כדי שלא תוכל להפגש עם החבר שלה כשיגיע. בנו של אדון בר אדון, אלברטו, אומר לאביו שהוא צריך ללכת לפעולה בצופים (למרות שהוא בעשור השלישי של חייו). אלברטו מזכיר לאביו שאסנת אוהבת את החבר שלה, ואדון בר אדון אומר לו שאם יגיד זאת שוב יתן לו סטירת לחי חזקה עם הרגל.
החבר של אסנת מגיע, ואדון בר אדון מתייחס אליו בחוסר כבוד ובחוסר נימוס (למרות שהחבר בא עם פרחים לאסנת). אדון בר אדון מגרש את החבר, והחבר מבקש למסור לאסנת את הפרחים ולהגיד לה שמרדכי דיסקונט היה פה.
כשאדון בר אדון שומע את השם דיסקונט, הוא בטוח שהחבר קשור לבנק דיסקונט וכנראה יש לו הרבה כסף. אדון בר אדון מבקש מבנו אלברטו לקרוא לחבר בחזרה, ("לקרוא לו עכשיו, פאפה?" "לא, תחכה שיבואו הטורקים". "מתי הם באים?", "מי?", "הטורקים..", "לך כבר תביא אותו").
כשחוזר החבר לביתו של בר אדון היחס אליו משתנה, ואדון בר אדון מתחנף לחבר של בתו. אלברטו שואל אם להביא קלמנטינות, והחבר שואל כמה עולה להם הקלמנטינות. כשאומר לו אדון בר אדון מה זה חשוב, אומר לו החבר שלאבא שלו יש דוכן בשוק הכרמל לקלמנטינות. בר אדון שואל האם יש קשר לבנק דיסקונט, והחבר משיב שכן. אבא של החבר חייב לבנק דיסקונט עשרת אלפים לירות כדי לשחרר את החבר של אסנת בערבות. לאחר שהחבר אומר שהוא חייב לזוז, אדון בר אדון רותח מזעם ומבקש מאלברטו להביא לו את החגורה ("הדם עולה לי לראש ומחפש דרך לצאת החוצה").
ניתן להאזין למערכון כאן.

"רבותי פצצה" - הפקח כליפה מבקש מהציבור להתפנות כיוון שיש בידו פצצה שמצא בקולנוע. הוא מבקש להתקשר בטלפון הציבורי לסמל פרדי להודיע לו על הפצצה. הפקח ישראל רוצה גם הוא את הטלפון הציבורי בדחיפות כיוון ומצא פצצה במגרש כדורגל (האיש שהטמין את הפצצה אמר לשוטר שהוא מתכוון להטמין את הפצצה, אבל מבקש את עזרתו האם יודע מהו המקום הטוב לשים את הפצצה). כשהשניים מתווכחים בינהם מה משני הפצצות חשובות יותר, מגיע מנדל לקחת פצצה לילדו הקטן. השניים מתווכחים מה מבין 2 הפצצות לתת לו, וכש2 הפצצות עומדות להתפוצץ נותנים לו כליפה וישראל את 2 הפצצות.

 את האלבום ניתן לשמוע כאן.


לאחר התכנית, כל אחד מחברי הלהקה יצא לקריירה עצמאית.
חנן גולדבלט הוציא תקליט שירים "משירי ז'ילבר בקו" (1969).
אושיק לוי הוציא את התקליטון הראשון שלו "חוזה לך ברח" (1970). התקליטון יצא בחברת הד ארצי (BMN-676) וכלל 4 שירים: חוזה לך ברח, שיר הנושא (שהפך ללהיט גדול), פלאי פלאים, שק של חלומות, עין תחת עין. את השירים ניתן לשמוע בלחיצה על שם השיר (מתוך עמוד היוטיוב הרשמי של אושיק לוי).
ב1971 הוציא אושיק לוי את אלבום הבכורה "קצת שקט".


פופיק ארנון הוציא אלבום בכורה בשנת 1970 ושמו "כל אחד". התקליט (Phonodor 13014) כלל 12 שירים ובינהם הביצוע לשיר "בלדה בין כוכבים". רשימת הקטעים בתקליט (ניתן להאזין לשירים בלחיצה על שם השיר):

צד א:
1 קול אחד (1)
2 הרי החושך (2)
3 לא טוב לדעת (3)
4 אל נא תלך (5)
5 זה הזמן עכשיו (4)
6 בלדה בין כוכבים (6)

צד ב:
7 לא עושה חשבון (7)
8 שלא נדע מהצרות (8)
9 סתם (10)
10 כחול ולבן (11)
11 היה לי לילה (12)
12 אל תחדלי לאהוב (9)

האלבום יצא בהוצאה מחודשת בחברת פונוקול ב2004. המספרים שבסוגריים מתארים את מספר השיר בהוצאה המחודשת (בדיסק). משום מה, סדר השירים בתקליט לא נשמר במלואו בהוצאה המחודשת על גבי הדיסק.
לדיסק מצורף קטע נוסף (מספר 13) והוא מערכון של פופיק ארנון עם מוני מושונוב - "סיסמא".
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב1973, גוייסו אומנים רבים להופעות מאולתרות מול חיילים בבסיסים ובמוצבי צה"ל השונים להעלאת המורל. האומנים, פופיק ארנון, מתי כספי, אילנה רובינא, אושיק לוי כתבו מערכונים ושירים חדשים תוך כדי המלחמה. את תפקידו של חנן גולדבלט בשלישיית התאומים ממלא מתי כספי.
אחד מלהיטי המלחמה היה השיר "אין לנו מילים (ואין גם מנגינה)" שהופיע בתקליט "המלחמה לשלום". ניתן להאזין לשיר כאן.

אחד מהמערכונים מאותה תקופה (שמופיע כבונוס בדיסק של פופיק) הוא "סיסמה" של פופיק ארנון ומוני מושונוב :
פופיק הוא חייל שנתנו לו לשמור במוצב, למרות שאינו יודע כיצד משתמשים בנשק ("איפה הקלאץ' פה?"), ולפתע מגיע מפקדו, מוני מושונוב. פופיק לא יודע את תפקידו ומפקדו אומר לו שהוא פטרול ("לא, אני משה"). המפקד מתדרך את פופיק, ושואל אותו אם הוא יודע את הסיסמה ("שתו קוקה קולה, טוב?"). המפקד מגלה לו שהסיסמה שהוחלטה בדרג העליון היא "נוד נפוח" ("תגיד להם שבדרג התחתון לא מקבלים סיסמאות כאלה"). המפקד אומר לחייל שבמידה שיבוא מישהו הוא צריך לבקש ממנו סיסמה ("עם מי אתה מדבר?", "עם זה שעוד לא הגיע"). אם הוא יודע את הסיסמה, הוא משלנו ומכניסים אותו פנימה.
המפקד שואל את החייל, נגיד שבא חייל נוסף, מה שואלים אותו? החייל לא זוכר. המפקד מנסה לרמוז לו ("סיס.. סיס..", "שישו ושמחו!"). ולוקח לחייל זמן להזכר שהוא צריך לשאול אותו מה הסיסמה.
במידה והאיש שמגיע לא יודע את הסיסמה, והוא מחבל מהפת"ח, החייל צריך לדרוך את הרובה ("לא דורך על הרובה") ולהרוג את המחבל ("להרוג אותו למוות? הוא יכול למות מזה").
אחרי שהמפקד הולך מגיע לעמדה מחבל מהפת"ח. פופיק שואל אותו: "מי אתה?", "פת"ח". "את הסיסמה אתה יודע?" כשהמחבל משיב כן, הוא מכניס אותו.
ניתן להאזין למערכון כאן.

מערכון נוסף מאותה תקופה (לא יצא על גבי תקליט או דיסק) הוא "שיח משוגעים" של פופיק ארנון ומתי כספי.
מתי ופופיק הם שני משוגעים שעשו בחינות פסיכוטניות בוועדה הרפואית להשתחרר מבית המשוגעים. פופיק מביא למתי את הדף שבו רשומות תוצאות הבחינה, ומבקש ממנו שיקרא את התוצאות ("אני לא יודע לקרוא, אתה יכול לעבוד עליי. אבל אני יכול לספור את המילים"). מתי מספר לו שהם עברו את המבחנים בהצלחה מרובה ("לא משולש. מרובע"). כתוספת לשחרורם מקבלים הנ"ל ("נעל שמאל") מענק של 8000 לירות למשוגע המשתקם.
השניים מתלבטים מה לעשות עם הכסף. פופיק מציע "בוא נפתח בנק", מתי שואל "יש לך מפתח?". מתי אומר שלפתוח בנק זה רעיון לא טוב ומציע לפתוח בית מרקחת. השניים עושים סימולציה, כאשר מתי הוא הרוקח ופופיק הוא הקליינט. מתי אומר לפופיק לבקש ממנו משהו ("יש לך משהו נגד גזים?" "לי באופן אישי אין שום דבר, אבל אתה יכול למלא את הסיפולוקס"). לאחר שהסימולציה לא עלתה יפה, מתי מציע שיותר טוב שיפתחו מכולת ("מה קולט?"). השניים עושים גם סימולציה למכולת. פופיק רוצה 400 אלף קילו תפוחי אדמה ("מה יש, אתה מרגיש לא טוב? אתה יכול לקפוץ לבית מרקחת שלנו").
ניתן להאזין למערכון כאן.

נחזור כשנה וחצי קודם לכן, לאפריל 1972. באותו חודש עושה אושיק לוי את תכנית הרדיו הפופלרית של קול ישראל, "שלכם לשעה קלה". בתכנית מבצע אושיק שירים, מערכונים וקטעי הומור ומזמין אורחים לתוכניתו.
בתכנית מבצע אושיק את השירים "אב ובנו", "הייתי גבר", מבצע מערכון עם פופיק ארנון "ז'אק ברל" (נרחיב עליו בהמשך), מבצע שיר עם סוזן ופרן "להחליט לבד", שר את "בדידותי", מבצע דואט עם ג'וזי כץ "שמור לך חלום קטן", מבצע את "שיר ערש גנוב" עם קובי רכט וקובי אושרת ואת השיר "לתפוס שלווה" (אולי תרדי ממני).
כמו כן, מזמין לבמה את יוסי בנאי ופופיק ארנון והשלושה מבצעים 2 מערכונים מתקופת התאומים, "בן או בת" ו"אדון בר אדון".
כיוון שחנן גולדבלט היה באותו זמן באמריקה בלימודי בימוי וטלוויזיה, את מקומו במערכונים תפס כותב המערכונים, יוסי בנאי.

במערכון "בן או בת" את מקומו של הרופא המגמגם (חנן גולדבלט במקום) ממלא יוסי בנאי.
את הגרסה המקורית של המערכון (מתקליט המערכונים "רבותי פצצה") ניתן לשמוע כאן.
את הגרסה המחודשת של המערכון (גרסת "שלכם לשעה קלה" עם יוסי בנאי) ניתן לשמוע כאן.

במערכון "אדון בר אדון", את תפקידו של אדון בר אדון (חנן) ממלא יוסי בנאי.
את הגרסה המקורית של המערכון (מתקליט המערכונים "רבותי פצצה") ניתן לשמוע כאן.
את הגרסה המחודשת של המערכון (גרסת "שלכם לשעה קלה" עם יוסי בנאי) ניתן לשמוע כאן.

מערכון חדש מאותה תכנית הוא "ז'אק ברל" של אושיק לוי ופופיק ארנון.
פופיק ואושיק הולכים להופעה של ז'אק ברל. אושיק קנה כרטיס ב36 לירות, וכשמגיע לסדרן הוא קורע את הביקורת. אושיק ניגש לקנות שוב כרטיס, ושוב הסדרן קורע את הביקורת. אושיק הכועס שם את גלידת מוקה שוקולד בפרצופו של הסדרן.
פופיק מסביר לו שהוא בסך הכל קרע את הביקורת ("אבל אני לא קראתי את הביקורת. אבל אמרו לי שזה טוב"). פופיק אומר לו שהוא לא בין תרבות ומבקש לדעת את חוויותו של אושיק לגבי המופע. אושיק אומר את דעתו, וכשדעתו של פופיק שונה משלו, הוא משנה מייד את דעתו לדעתו של פופיק.
אושיק רוצה ששניהם ילכו למסיבה, ופופיק אומר לו שהוא לא אוהב ללכת למסיבות. הוא איש תרבות, הולך לקונצרט, מרחיב אופקים ("זה אתה שהרחבת ליד אופקים, שמה?").
פופיק שואל אותו 3 שאלות על תרבות ("מה אתה יודע על צ'ייקובסקי?", "מה שאני יודע נשאר אצלי").
כתגובה שואל אותו אושיק אם הוא מכיר את אבוקסיס, כליפה וסוויסה. כשפופיק שואל מי אלו, עונה לו אושיק שבכל יום שלישי שהוא הולך לקונצרט הם באים אל אשתו הביתה.

ניתן להאזין למערכון כאן.



פופיק ארנון החל להתקרב לדת בתקופת מלחמת יום כיפור (אוקטובר 73). בזמן המלחמה, הגיע פופיק להופעות עם שקית ובתוכה סידור. בין הופעה להופעה נהג פופיק לעצור בדרך לתפילת מנחה. לאחר מלחמת יום כיפור חזר פופיק בתשובה. החזרה שלו בתשובה גרמה לשלישית התאומים להפסיק את פעילותה.


לאחר מספר שנים הופיעו אושיק לוי וחנן גולדבלט יחד.
מערכון ידוע של השניים הוא "החלום". אושיק לוי מבצע שיר על הבמה (ביחד עם נפתלי אלטר) והוא מזהה את חנן נרדם בזמן שהוא שר. אושיק שואל אותו מה הוא חלם וחנן מספר שהוא חלם שעלה בתל אביב לרכבת. הרכבת נוסעת מתל אביב לחיפה, וכשמגיעה לחיפה מסתובבת הרכבת בחזרה לת"א. כשמגיעה הרכבת לת"א חוזרת שוב בחזרה לחיפה. וחוזר חלילה.
אושיק לוי מספר לו שהוא חלם שיש לו וילה גדולה (במציאות יש צריף), דצמבר, גשם בחוץ. לפתע נשמעת דפיקה בדלת, ופארה פוסט מבקשת להכנס. לפתע שוב דפיקה בדלת, ראקל וולש מבקשת להכנס. כל אחת מהשתיים קוראות לו ואושיק מתלבט למי מבין השתיים ללכת.
חנן אומר לו שהוא לא חבר. אם הוא היה חבר, היה מצלצל אליו. אושיק משיב לו שהוא צלצל, אבל חנן היה כל הלילה בקו הרכבת תל אביב - חיפה.

ניתן לצפות במערכון כאן.

בשנות השמונים הלהקה התאחדה, כשאת מקומו של פופיק החוזר בתשובה תפס גבי עמרני.
בשנת 1986 התארחה השלישיה המאוחדת בתכנית הטלוויזיה "סיבה למסיבה" עם לילית נגר, ושם הוקרן הקליפ לשיר "ניסע לים" בגרסה המחודשת. ניתן לצפות בקליפ כאן.
לאחר הקרנת הקליפ בתכנית התארחו לראיון קצר עם לילית נגר, ולאחר מכן בצעו את השיר "זיקנה". ניתן לצפות בראיון ובשיר "זיקנה" כאן.

אושיק לוי וגבי עמרני חידשו את המערכון "ז'אק ברל" (גבי עמרני בתפקיד פופיק). את הגרסה המחודשת של המערכון ניתן לשמוע כאן.

אושיק לוי וגבי עמרני בצעו גם את המערכון "אליבי":
גבי עמרני מבקש מהמלצר (אושיק) חשבון. לאחר מכן מבקש ממנו פרטים (ת.ז) ומציג בפניו את פנקס האליבי שלו. כל מה שהוא עושה רשום בפנקס האליבי. כיוון והמשטרה נטפלת לאזרחים הוא מנהל פנקס, ובו רשום את כל הדברים שעשה. לפתע מגיע שוטר ומאשים אותו שב3/3/68 פרץ לחנות של זליג וגנב 2 קופסאות סיגריות ואת הקופה. גבי אומר לשוטר שיש לו פנקס אלבי, ובודק בפנקס מה עשה באותו זמן. בפנקס רשום שאכן הוא פרץ לאותה חנות.
ניתן להאזין למערכון כאן.