‏הצגת רשומות עם תוויות מוני מושונוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוני מושונוב. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 9 ביולי 2021

מושונוב ובראבא פתאום ביחד

הפוסט הזה יוקדש להצגות הבידור של מוני מושונוב ושלמה בראבא.
צמד השחקנים מוני מושונוב ושלמה בראבא (או כפי שנקרא הצמד "מושונובראבא") הכירו בתקופת הצבא. בראבא היה בלהקת פיקוד מרכז. מושונוב היה בלהקת שריון שהתפרקה ונהייתה צוות הווי סיני. בראבא הנחה ברדיו בגלי צהל את "תיבת נח". יום אחד התארח מושונוב ב"תיבת נח" ושם פגש את בראבא מאחורי הקלעים. בראבא אמר לו שכשיגיד לו מילה יכנס עם העוגה. הוא שם למושונוב תרבוש וכשמוני אמר מילה, בראבא אמר "טוב, תודה רבה לבחור הזה, החוצה!". מושונוב התאכזב כי חיכה לרגע הזה בשעת השידור בגלי צהל שירגישו אותו על הבמה. בראבא אז היה נורא מפורסם. הוא השתתף ב"פינת המתיחה הקטנה" בתכנית ביום שישי אצל גדי ליבנה בגלי צהל. לאחר הצבא מושונוב הלך לאוניברסיטה ללמוד תאטרון ושם פגש בבראבא. בראבא היה כבר מפורסם. הוא עשה את ה"קורקבן" שביים יוסי בנאי עם אורי זוהר ועוד הצגה אצל פשנל והחליט להיות סטודנט. בראבא היה ותיק ממוני בשנה וכשנפגשו באוניברסיטה מיד היה בינהם קליק. 
 
אחרי שנת לימודים באוניברסיטה הם הלכו לעוד שנה עם נולה צ'לטון, לעין הוד. קבוצת תאטרון, קולקטיב של שחקנים מסתגרים ועושים אקספרימנטים בתאטרון אחר, נוסח שנות ה60 וה70 בארה"ב. המגמה היתה להשתלב אחר כך כקבוצה בתיאטרון הרפרטוארי. שם אגב, הכיר מושונוב את סנדרה שדה, אשתו. בכיתה באוניברסיטה נשארו איציק ויינגרטן ודליק ווליניץ', שהצטרפו לקבוצה השניה של הקולקטיב התיאטרלי, זו שעלתה לקרית שמונה. לאחר הלימודים השניים שיתפו פעולה בהצגות בתאטרון חיפה כמו "רומיאו ויולה" (1975), ו"קריזה" (1976). 
 
ביולי 1978 עלתה בטלוויזיה התכנית "זהו זה". מושונוב ובראבא זומנו לבחינות המסך כצמד מנחים (לצד דליק ווליניץ). התכנית בהתחלה היתה תכנית מגזין ואוסף של קטעי משחק שקישרו בין פינות שונות. לאחר מכן בתחילת שנות השמונים התכנה הפכה לכזו שבכל פרק היה נושא סביבו עמד הפרק. השחקנים בתכנית התחלפו לאורך השנים. מושונוב היה היחידי שהשתתף בכל העונות של זהו, עד ירידתה מהאוויר בשנת 1998. בראבא השתתף באופן קבוע מהעונה הראשונה ב1978 עד 1986 לאחר 8 עונות. למרות שעזב את הצוות הקבוע המשיך בראבא להשתתף בתכנית כאורח. 

השניים השתתפו בסדרת המופעים של "ערב חד פעמי" שהחלה בשירות מילואים לפני חיילים בחזית (1982) והמשיכה על הבמות האזרחיות. השניים המשיכו להצגה השניה בסדרה "ערב חד פעמי משופץ" (1985) וגם בהצגה השלישית בסדרה "ערב חד פעמי קונבציונלי" (1991). על המערכונים בסדרת התכניות של ערב "חד פעמי" הקדשנו בעבור פוסט בבלוג. ניתן לקרוא אותו כאן.

בנוסף השניים השתתפו ב5 מופעי פסטיגל עם השירים: "חברים" (1983), "עייפים אך מרוצים" (1984), "השיר של יומבו וגמבא" (1987), "אני והצל שלי" (1988) ו"ילד סנדוויץ'" (1990). לכל אורך הזמן השניים שיתפו פעולה, אך לא עשו הצגת בידור רק של שניהם על הבמה. וזה קרה סוף סוף בשנת 1989 עם "פתאום ביחד" ולאחר מכן עם "הביצה והתרנגולת" ב1996 ו"רואים כפול" ב1998.

פתאום ביחד (1989)
 
לאחר דרך ארוכה ביחד, מההכרות בשירות הצבאי, הלימודים, ההצגות בתאטרון, ההשתתפות ב"זהו זה" וב"ערב חד פעמי" מחליטים השניים להעלות תכנית בידור רק של שניהם. שם ההצגה "פתאום ביחד". אחרי דרך ארוכה יחדיו הם פתאום ביחד בהצגת בידור. ההצגה עלתה באפריל 1989 וירדה מהבמות באוגוסט 1990 לאחר 218 הצגות. את ההצגה כתב וביים יוסי בנאי והפיק אביב גלעדי.
 
ההצגה הוקלטה על ידי גלי צה"ל בשנת 1990. קטעים מההקלטה שודרו בזמנו בגלי צה"ל. 
רשימת הקטעים ששודרו:
 
ישנם קטעים נוספים ששייכים להצגה ולא מופיעים בשידור של גלי צה"ל. היות והזמן שהוקצב לשידור ברדיו היה כ50 דקות, היה צורך לקצץ חלק מהקטעים. מערכונים כמו "הזקנים" ו"הפסיכולוג קליק" אמנם לא הופיעו בהקלטה אבל בוצעו בהזדמנויות אחרות. ביוני 1989 התארחו מוני ובראבא ב"סופשבוע" עם רבקה מיכאלי לראיון ובצעו שם את "הפסיכולוג קליק" ובסיום התכנית את "שאול בחנות בגדים". המערכון "מבט שני" גם בוצע מאוחר יותר בטלוויזיה. מערכון "הזקנים" בוצע בטלוויזיה בערב המחווה לספי ריבלין ב2009. תחילה נסקר את הקטעים מההקלטה מגלי צה"ל ואחר כך נעבור לקטעים האחרים.    
 
הקטעים מהמופע:
 
הקדמה - מוני מושונוב פותח ורומז על כך שבראבא מאחר ("השחקן בתפקיד המשני עדיין לא הגיע"), כשבראבא מגיע הוא עוקץ את מושונוב ("איפה השחקן משנה, הילד?").
 

שאול בחנות בגדים - דמותו של שאול שקלי מהתכנית "ערב חד פעמי" חוזרת. שאול נכנס לחנות בגדים יוקרתית כדי לקנות בגדים כיוון והוא מדליק משואה ביום העצמאות. המוכר אומר לו שיבוא ביום שישי, כי רק אז הוא נותן נדבה. שאול אומר שהוא רוצה לקנות מעיל. המוכר מציע לו בלייזר, ושאול משיב "תודה, אכלתי". המעיל גדול עליו ("זה פרוכת"). שאול מתלונן שאין כיסים. המוכר נותן לו מעיל של ג'ורג'יו ארמני ("הארמני?"), זה הצעקה האחרונה בכל אירופה ("בסדר, לא שמעתי"). המוכר מתאים לו מכנסיים וכובע. שאול טוען שזה בגדים של נשים.
 

מבט שני - פרודיה על תכנית התחקירים. בראבא המנחה אומר שנושא התכנית היא גברים מוכים. ספר שיצא בהוצאת "עם מכה" מדבר על הגברים המוכים. אורח התכנית (מוני) הוא גבר מוכה שטשטשו את קולו, עיוותו את קולו וריסקו את עצמותיו. קראו לו בשם בדוי, מתילדה. הוא מתגורר במעון של העירייה. הכל התחיל בחופה, אשתו שברה את הכוס עם הראש שלו, היא מתעללת בו ומרביצה לו. הוא פנה לאביו שיעזור לו אבל אביו נתן לו סטירה וסילק אותו כי מספיק לו המכות שאשתו נותנת לו. אז הוא פנה לראש העיר והלך למעון של נשים מוכות. אבל הם הרגו אותו במכות. הוא פנה לעורכת דין (עורכה דנה - העו"ד) שתעזור לו, וגם לגאולה כהן (אבל היא עסוקה, היא בוכה עכשיו).
 
 
צוותא מנהטן - מוני הוא המנחה בערב יום העצמאות בניו יורק. בתכנית האמנותית הוא מזמין אמן משכמו ומטה, יאצק (בראבא). יאצק אומר שמנהטן מלאה אתיופים. הוא מספר בדיחה שמתערבבת עם בדיחות אחרות. אחר כך יאצק מבקש מתנדב למשחקי חברה (מוני) בשם דוד. הוא מזהה אותו מלבנון (מאותו מערכון מ"ערב חד פעמי", 1982), הם נזכרים באותן שאלות ("שם האמא? סימה, שם האם? סם"). דוד אומר שהוא מנהטנהי. הוא שש שנים Seven years. בהתחלה היתה בעיה עם השפה, האמריקאים לא דיברו עברית בהתחלה. יאצק עושה חידון. מי היה חוזה המדינה? ("החוזה? או העורך דין שחתם על החוזה?"). דוד התחתן עם ג'ניפר נישואים דפקטיבים. יש להם 2 ילדים, ג'ון וברוך. הוא שר להם שיר ("ג'ון וברוך הולכים יום יום לגן, שנמצא בין ברודווי סטריט לצ'יינה טאון. ג'ון לקח קצת קראק בקווינס. ברוך ילך למרינס). השיר עושה לדוד געגועים לחזור לארץ ("הייתי חוזר. למה אתה לא חוזר? אין לי מי. כולם פה").
הם משחקים משחק אסוציאציות. יאצק מסביר שאומרים דברים בלי לחשוב ("בלי לחשוב מתאים לי"). בכל דבר דוד עונה דולרים ("יש משהו שלא מזכיר לך דולרים? לירה סטרלינג"). הם מנסים להגיד שרה שרה שיר שמח ("שיר סמאחש"). הם מברכים חג סמאחש. לא נשכח את אחינו המפוזרים בארץ ישראל, ואם קורה שם משהו, אנחנו פה.
 
מה הבעיה שלך - מוני לא מבין מה הבעיה של בראבא להשתחוות. הם מקדמים את הקטע "סרט ערבי" מזהו זה. בראבא מתלונן ("יאצק עושה סרט ערבי?").
 
סרט ערבי - קטע שבוצע במקור בזהו זה. בראבא מבקש נדבה לאיש עיוור. מוני הוא חומוס, הבן של אבו חומוס, הנקניק הגדול ובראבא הוא בורגול, הבן של אבו טחינה, הנקניקיה הקטנה. חומוס אומלל. למד משפטים באלכסנדריה. האבא שלו גנב, והוא מקופח ("אנא קפוח. הקפוח לא נופל רחוק מהעץ"). בראבא אומר שנכנסה לו כפית בעין, הוא נהיה עיוור ומאז לא שומע טוב. היה לו בן עם נקודת חן בצורת חצי ירח עם חרמש. מוני אומר שגם לו יש נקודת חן כזו באותו מקום. הם מגלים שהם אב ובן ("יא איבני? יא באבא?"). בראבא אומר שקרה נס, נפתחו לו העיניים והוא רואה. כשהוא רואה את בנו אומר "חבל שלא נשארתי עיוור".
 
ועכשיו לקטעים הנוספים:

את הראיון אצל רבקה מיכאלי בתוכנית "סיבה למסיבה" (יוני 1989) ניתן לראות כאן.


הפסיכולוג קליק - שלמה בראבא הוא פסיכולוג משוגע, הפסיכולוג קליק. אל הפסיכולוג מגיע אלברט אזולאי (מוני מושונוב) כדי שיעזור לו עם החלום המוזר שיש לו מאז הבחירות. החלום חוזר אליו כל לילה והוא לא מצליח להפטר ממנו. הוא חולם שהוא יושב בלילה מול הטלוויזיה ושובר ביצים קשות. דופקים בדלת, הוא פותח את הדלת ורואה חמור לבן עם כאפיה שאומר לו: "חזי, משיח לא בא ומשיח לא מטלפן". זה נראה לו מוזר, כי לא קוראים לו חזי. הוא נבהל, יורד במדרגות ורואה את ראש הממשלה יושב על צמיג בוער ואומר לו: "חזי חזי, לך תביא לי ג'ק". הוא נותן לו את הג'ק ואז הג'ק נהיה מדבר, כל הארץ נהית ים, וראש הממשלה הולך על המים וצועק: "אל תעשו גלים". אז נפתחים השמים ובמקומו של אלוהים יושב רפי גינת, מחזיק בידו את גדעון רייכר, נותן לו לאכול מבקבוק ואומר: "מה הוא הלקח? לא להתפתות לעסקאות בשטח". הפסיכולוג קליק אומר שכולם חולמים את החלום הזה.

הזקנים - ביצוע של המערכון מתוך "אומני ישראל מצדיעים לספי ריבלין" (2009).
מושונוב ובראבא הם שני זקנים ששותים יחדיו תה. כל אחד מתעניין בשלומו של האחר. הדם של מושונוב זורם. אולי לא לכל המקומות אבל הוא זורם. אסור למושונוב מלח כי יש לו סוכר. בראבא מספר שסול ברטון מת. מושונוב שואל מה סול ברטון עושה היום. בראבא שואל את מושונוב איך הוא נראה כל כך טוב ומושונוב עונה שכל ההלוויות בצהריים. אשתו של בראבא בדיאטה, היא רוצה לחזור למשקל המקורי שלה, 3 קילו ושש מאות. מושונוב הלך לרופא ואמר לו שהיד נשברה לו בכמה מקומות, אז הרופא אמר לו לא ללכת למקומות האלה. בראבא עשה אצל הרופא הזה ניתוח פרוסטטה. כל בוקר בשבע "המוביל הארצי". רק שהוא מתעורר בתשע. מושונוב ביקש מבראבא עצה כלכלית. השתחררו לו אלף שקל והוא לא יודע מה לעשות איתם. בראבא אומר לו שישים אותם בבנק. מושונוב פוחד שהבנק יפול. בראבא אומר לו שהבנק לא יפול כי בנק ישראל עומד מאחוריו. מושונוב אומר שגם בנק ישראל יכול ליפול. בראבא אומר שמאחורי בנק ישראל עומד משרד האוצר. מושונוב אומר שגם משרד האוצר יכול ליפול. בראבא אומר שמאחורי משרד האוצר עומדת כל הממשלה. מושונוב אומר שגם הממשלה יכולה ליפול, ובראבא שואל: "נו, וזה לא שווה לך אלף שקל?".


חלטורה ביום העצמאות - קטע שבוצע במופע "כל העולם במה" בשנת 1987. הקטע היווה הקדמה למה שהפך יותר מאוחר למערכון "צוותא מנהטן".
בראבא רוצה לעשות את הדמות של שאול או של יאצק ואילו מושונוב רוצה לעשות את הקטע של החידונים. הם עושים לבסוף את החידונים. בראבא מבקש מתנדב מהקהל (מושונוב), ששמו דוד אוליאל. שם האימא סימה ושם האם סם. הם מתחילים בחידת החרוז: על מה תלויה כביסה? חבל, מה יש בפח אשפה? זבל, מי הרג את קין? סיסרא. אחר כך הם משחקים 7 בום. לאחר מכן בראבא מבקש ממושונוב שיגיד שרה שרה שיר שמח, והוא עצמו לא מצליח להגיד.




הביצה והתרנגולת (1996)

בשנת 1996 השניים מעלים הצגת בידור נוספת ששמה "הביצה והתרנגולת". המערכונים נכתבו על ידי יהושע סובול ודניאל לפין. ביים: אילן רונן. מפיק המופע: אביב גלעדי. גלי צה"ל הקליטה את ההצגה בבית ציוני אמריקה בתל אביב בשנת 1997.

רשימת הקטעים בהקלטה של גלי צה"ל:

בינואר 1996 השניים התארחו ב"סופשבוע" עם רבקה מיכאלי כדי לקדם את המופע. בראיון עם רבקה מיכאלי הם מבצעים את "עניין של כסף", ומבצעים חלקים מהמערכונים "שדה התעופה" ו"מסעדה בניו יורק". המערכון "עבודה" (הידוע גם כ"בוריס קופץ מהגג") בוצע גם הוא בטלוויזיה.
בשנת 2010 נערך ערב לכבודו של מוני מושונוב, שנקרא "עושים כבוד". את הערב הנחה צביקה הדר. שלמה בראבא השתתף כמובן והשניים ביצעו את המערכון "מסעדה בניו יורק".

הקטעים מהמופע:
 
עניין של כסף - המערכון נפתח כאשר בראבא מאחר ומושונוב אומר "השחקן בתפקיד המשני עדיין לא הגיע". בראבא אומר שהוא הופיע במצדה לכבוד 500 שנה לגירוש ספרד. הוא השתתף עם פברוטי. בראבא מבקש ממושונוב שיחתום לו ערבות.בראבא אומר שבצהריים הוא צילם סרט אמריקאי ביפו, "מלחמת המפרץ 2", הוא משחק מסתערב כוויתי, מתחפש לשיעי ובתור כורדי הוא כובש את בגדד יחד עם צ'אק נוריס ואחותו של אביהו מדינה. מושונוב מתעניין אם יש תפקיד בשבילו. בראבא מבקש שוב שיחתום לו ערבות.בבוקר בראבא עוד הספיק לעשות הצגת ילדים לכבוד השלום, "חנן אשראווי ושמלת השבת".
 
הירושה - שוקי (בראבא) נפגש עם אבא של אשתו (מושונוב) שמבשר לו שהדוד הוריש לו 75 אלף דולר, והם עוברים דירה. שוקי נפגש בדירה עם עודד, הבן דוד (מושונוב) שהוא ארכיטקט שיעשה לו את השיפוץ. אחרי כמה חודשים לשוקי נולדה בית, והוא עדיין לא סיים את השיפוץ. לשם מגיע עורך דין, מומחה לענייני גירושין שמציע לו לתבוע את אשתו כי השיפוצים בדרך כלל מסתיימים בגירושין. כשסיימו את השיפוצים, הבת שלו מתקשרת והיא אוטוטו מתחתנת ומחפשת דירה. 
 
שדה התעופה - מושונוב נתקל בבראבא, ותוהה מאיפה הוא מכיר אותו. עד שהוא נזכר.. אתה לקחת לי את העגלה. מושונוב מספר חוויות מחו"ל (הייתי בלוברה, 3 שעות לא מצאתי ריבוק). בראבא חזר מבודפשט ומושונוב מבוקרשט (אז איך לא ראיתי אותך?), אשתו של בראבא היתה בבוקרשט. עשתה טיפול שיניים. הרופא בחולון רצה 4000 דולר. ברומניה הוא שילם 70 דולר והרופא הרס לה את הפה. מושונוב פתח רשת מאפיות פיתות עיראקיות בבוקרשט. הם מתלבטים באיזה מסלול לעבור, באדום או בירוק. מושונוב אומר שהיה עובר בירוק אבל הוא בשלילה. הם בסוף עוברים בירוק, אבל מושונוב הסתבך. הוא לא יכול ללכת טבעי בגלל שהוא מבריח וידאו ("מתחיל להקליט לי"..).
 

עבודה (מוכר גם כ"בוריס קופץ מהגג") - מוני הוא רוסי, שש שנים בארץ ואין לו עבודה. ברוסיה הוא היה מהנדס שמוציא קרח מים. הוא הולך ללשכת עבודה. הוא חשב לקפוץ מהגג, ופוגש בבראבא. בראבא הוא ערבי שעובד בבניין. ("מה כל היום אתה ערבי?", "לא, רק בבוקר"). הוא לא מסכין שמושונוב יקפוץ כי הוא יסתבך. מושונוב הגיע ממחנה קרוונים, וגם בראבא ממחנה, בלטה. לאחר שהם מדברים מושונוב מתפלא שבראבא ערבי ("חשבתי בוכרה"). בראבא לא מבין לא הוא אומר לו חרא.
 
את גרסת הוידיאו של המערכון ניתן לראות כאן.
 
מסעדה בניו יורק - בראבא הוא עוזי מחדרה שמגיע למסעדה בניו יורק. הוא מתקשה עם האנגלית. הוא מזמין לחם, המלצר (מושונוב) שואל אותו איזה סוג של לחם הוא רוצה, בראבא עונה "אנג'ל". המלצר שואל מאיפה הוא. בראבא לא רוצה לומר לו, אז המלצר מנחש. לבנון? ("יצאנו מזמן"), סלוניקי. המלצר מזהה שהוא לא מסלוניקי ומתעצבן, ורוצה לסלק אותו מהמסעדה. בראבא רוצה את המנהל. מגיע המנהל ההודי. המנהל שואל אותו מה הוא רוצה לאכול. סטייק? איזה סטייק ("אקסטרה לארג'"), בראבא רוצה תרנגול הודו אבל הוא לא יודע איך להגיד באנגלית. אז הוא אומר שהוא רוצה תרנגול מהמקום שהמנהל בא. ("אני מהודו. אתה רוצה שאסע להודו ואביא לך משם תרנגול?"). בראבא מנסה להסביר לו שהוא רוצה תרנגול הודו כמו המנהל ויוצא לו באנגלית שהוא רוצה לאכול את המנהל. בראבא מתחרט ומבקש ביצה. המנהל שואל איזה ביצה הוא רוצה. בראבא מנסה להגיד ביצה עין (eye egg), כשהמנהל לא מבין הוא שואל אותו למה הוא לא מבין אנגלית. המנהל מתעצבן ומסלק אותו מהמסעדה.
 
לגרסת הוידיאו של המערכון מתוך "עושים כבוד" (2010) ניתן לראות כאן.
 
מושונוב ובראבא התארחו כאמור בתכנית "סופשבוע" עם רבקה מיכאלי בינואר 1996. התכנית מתחילה בהתחלת המערכון "מסעדה בניו יורק" (בערך כדקה). לאחר מכן מתארחים השניים לראיון עם רבקה מיכאלי ולמעשה בראיון מבצעים את הקטע "עניין של כסף". לאחר מכן מופיע קטע מ"שדה התעופה" (לא במלואו). לאחר מכן חוזרים לראיון ומשם לחלק מהמערכון "מסעדה בניו יורק".
 
 
 

רואים כפול (1998)

ההצגה השלישית של השניים, "רואים כפול" עלתה בשנת 1998. גם כאן ביים: אילן רונן. מפיק המופע: אביב גלעדי. ההצגה הוקלטה על ידי גלי צה"ל. 


רשימת הקטעים בהקלטה של גלי צה"ל:
 
הקטעים מהמופע:
 
מחלה - יש משהו שמושונוב עושה שנים שמאוד מפריע לבראבא. הוא בא לבקר. בראבא עשה בדיקת שמן במאמץ, יש לו אחות צמודה, סבטלנה. היא היתה בצ'רנוביל בזמן הפיצוץ. מצאה אצל בראבא פוספטים. לבראבא מפריע השיער הלבן של מושונוב, אנשים חושבים שמושונוב זה אלי לוזון של הבולגרים. בראבא לא ישן כל הלילה. הסינוסים סתומים לו, גילו אצלו במערות האף בית קברות מוסלמי.
 
תינוק של בית"ר - מושונוב הוא מר לוי והוא בחדר לידה. הוא שואל את הרופא, דוקטור רפפורט (בראבא) מה יצא לו. הרופא עונה לו שנולד בן. לוי, אוהד שרוף של בית"ר, שואל על הביצועים של התינוק. התינוק שוקל 5.500 קילו. לוי מתלונן על כך שלתינוק יהיה קשה לחזור להגנה. הרופא אומר שהילד יצא ג'ינג'י. לוי רוצה לראות את האחראי. הוא שואל אם שכחו את התינוק יותר מדי זמן בבטן וכל הכרומוזולות התפשטו לו מהחום. הוא שואל אם אפשר להוריד את זה עם אבקת כביסה. נולד לו ילד טמגוצ'י. הרופא אומר לו שיש משהו יותר גרוע. לו נולד ילד גרוזיני. תינוק עם שיני זהב. כל הבית מלא דולרים מזויפים. הוא צועק כל היום: "אבא, אבא, ירח מטפטף עלינו".
 
בית מקדש - בראבא ומושונוב (עוזרו) עובדים בבית המקדש. הציבור מבקש מבראבא כל מיני בקשות. מושונוב אומר שיש מכתב מאישה בהריון חודש שלישי והיא מבקשת בן זכר, גבוה, עם תלתלים ומדבר אנגלית. כי היא קנתה לו אינטרנט. בראבא אומר לו מה לעשות.
בראבא אומר שבעוד חודש מגיע משיח בלופטנזה. והחמור מגיע באל על. כמו כל החמורים. מושונוב מגלם דמות נוספת, דוד, קבלן שיבוצים. בראבא מבקש ממנו לבנות בית מקדש שלישי תוך שלושים ימים. גובה של 30 קומות. המזבח בגודל 100 על 100. זה עשר דונם מנגל. דוד אומר שזה גדול מדי ורוצה להתחיל מקטן. מהפרות נעשה המבורגר. יעשו רשת מק-דש.
 
סליחה - מושונוב בדרך הביתה מהקניות. הוא ברוגז עם השכן (בראבא). בראבא מבקש ממנו סליחה על הבוקר ההוא לפני שנתיים וחצי, יום לאחר הבחירות. בראבא מתמם מה בסך הכל עשה, הוא עשה תנועה מגונה וקילל אותו כהוגן (גזוז רציתם, אגזוז כזה קיבלתם..). הוא משחזר את הדברים שאמר אז ומוסיף שעל זה רצה לבקש סליחה.
 
הסיפור על רפי נעליים - רפי היה הראשון בשכבה שהתחתן וקנה דירה בפואבלו אספניול, בקרית מוצקין הירוקה. הוא היה נתון למצבי רוח קיצוניים. הוא איים שיעזוב את הבית, ואז אשתו זרקה אותו מהבית. הוא חיפש אצל מי לישון. הוא נזכר בחברו מהתיכון, אבי. הוא מתקשר אליו. אבי מכנה אותו בכינוי שקיבל בתיכון "רפי נעליים מסריחות", ומנסה להתחמק מביקור של רפי. רפי נוסע אליו. אבי (בראבא) בטוח שיחפף אותו תוך 5 דקות. הם מעלים זיכרונות. הנעליים של רפי נשארו מלפני 30 שנה. אבי נזכר שלרפי היתה חברה, "ריקי הנותנת". נתנה לכל השכבה. אבי תוהה מה איתה, האם היא בארץ. רפי עונה שכן. כשאבי שואל מאיפה הוא יודע, רפי עונה שהתחתן איתה.
 
זה שלך - מושונוב שואל את בראבא אם הרכב שחוסם את הרכב האדום הוא הרכב שלו. הוא כועס עליו שחסם את הרכב שלו, ותוהה מה היה קורה אילו היה רופא, טייס או רקדנית בטן והיה מאחר בגלל שחסמו את האוטו. מושונוב אומר שהרכב החסום זה לא הרכב שלו. בראבא תוהה מה היה קורה אילו בגלל החסימה הוא היה מאחר לעבודה. ואז בראבא עונה שאין לו אוטו בכלל. הם תוהים בפני גברת שהכלב שלה עשה קקי ברחוב מה היה קורה אילו היו מאחרים לעבודה ("ואם הייתי רופא שמאחר לניתוח?") אבל אין כלב בכלל.

מנגל - הקטע בהקלטה של גלי צה"ל היה משובש ולכן לא סוקר.

 
 
 
 
שלמה בראבא - מערכונים נוספים
 
פינת המתיחה הקטנה
 
בתחילת דרכו השתתף שלמה בראבא ב"פינת המתיחה הקטנה" שהגיש וערך גדי לבנה בגלי צהל. גם יהודה ברקן השתתף ב"פינת המתיחה הקטנה" (פוסט על יהודה ברקן ניתן לקרוא כאן). המתיחות הזכורות של בראבא מאותו פינה הם "אביב (מלחין מבקש עזרה)" ו"מתיחה לחנוכה".

אביב (מלחין מבקש עזרה לפסטיבל האביב) - שלמה בראבא הוא אביגדור הרמן, מלחין, שכותב שיר לפסטיבל אביב והתקשר למישהי אנונימית כדי לשאול את דעתה על השיר.

מתיחה לחנוכה - בראבא מודיע למאזינה שהיא זכתה להשתתף בחידון חנוכה פומבי שנערך בבית העם בקרית ארבע. החידון בחסות בית חרושת לנרות, "יהי חושך". הוא שואל את המאזינה אם נהוג לומר "חג חנוכה" או "חג חנוחה". לאחר מכן הוא שואל אותה: "מתי אמר יהודה המכבי ולמי?". בסיום החידון הוא אומר לה שהיא זכתה להשתתף ב"פינת המתיחה הקטנה".
 
 מערכונים בטלוויזיה
  
לשלמה בראבא היו מספר מערכונים בו הו משחק דמות של זקן טרחן שמדבר ללא הפסקה. המערכון הראשון "קופת חולים זמנהוף" (עם מוטי קירשנבאום) בוצע ביום העצמאות 1986. השני "תור לניתוח" (ידוע גם כ"אין מוצא") בוצע ב"סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי. לאחר מכן המערכון "מלחמת המפרץ" ב1991, ו"תור לרופא" מתוך "יוד שוורץ ומלחמתו בחיים" בשנת 1992.

קופת חולים זמנהוף - בוצע ביום העצמאות 1986. בראבא פוגש במוטי קירשנבאום ושואל אותו אם הוא אחרון בתור. קירשנבאום שואל "איזה תור?" ובראבא עונה לקופת חולים זמנהוף. קירשנבאום אומר שפה זה לא קופת חולים זמנהוף. כשאומרים לבראבא שפה זה טלוויזיה הוא אומר "אותו דבר, הצילומים שלכם יוצאים כמו זמנהוף. כמו רנטגן, לא רואים, לא שומעים..". בראבא עובר לשבת על ספסל, ומאחוריו איש שקורא עיתון. בראבא שואל אותו: "אתה אחרון בתור? אז אתה אחריי". בראבא אומר לו: "יש מה לקרוא בעיתון? ההוא רצח, ההוא גנב, ההוא אנס.. פעם עיתון היה עיתון. הייתי פותח וקורא: ההוא רצח. ההוא גנב. ההוא אנס. עיתון אז היה עיתון!". הוא נזכר ביום העצמאות הראשון, הוא חיכה למצעד. המצעד היה דרעק. בן גוריון צעק: "יש מדינה!". מה הוא צועק? למה למהר? פילסודסקי בפולניה חיכו אלף שנה עד שהכריזו מדינה. היום מצטערים שלא חיכו יותר. תוך כדי שהוא מדבר הוא מוצא מתוך שקית, עוד שקית ועוד שקית עד שמוציא משם תפוח. הוא לא אוכל את התפוח, אלא מריח אותו ומחזיר לשקית ועוטף אותה חזרה בעוד שקית ועוד שקית.
 
תור לניתוח (נקרא גם "אין מוצא") - שלמה בראבא פוגש ברבקה מיכאלי ושואל אותה אם היא אחרונה בתור. כשהיא משיבה בחיוב הוא אומר לה "אז את אחריי". בראבא בא לעשות ניתוח וכל מערכת הבריאות שובתת. רופא מרדים שובת. מה הוא רוצה? שאני ארדם לבד? הרופא מרדים לומד 7 שנים באוניברסיטה איך לעשות שמישהו יישן. בראבא יושב מול הטלוויזיה 10 דקות, טראח נופל ונרדם. בראבא מתלונן שכל הזמרים צרודים. אם הם צרודים שישתו גוגל מוגל. אדם צועק "אין מוצא". מה יש לו ברונכיטיס? זה ההוא מאמריקה בלבל אותם. ברוס ספרינגפיס. הכל במדינה הזאת מהר. מה בער להם לצאת מלבנון? הטאיירים בערו? היה סונים, שונים, ארמונים, בונבונים. גם כאן בראבא מוציא שקית מתוך שקית מתוך שקית עד שמוציא את התפוח. הוא חותך את התפוח, זורק את התפוח ואוכל את הקליפה.

מלחמת המפרץ - מערכון בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה (1991).
בראבא מתלונן שבמהלך מלחמת המפרץ יש כל הזמן מטוסים שלא נותנים לו לישון. בראבא נתקע עם סטוק ופוחד שעוד מעט תגמר מלחמת המפרץ. הוא שוב מקלף תפוח וזורק את התפוח ונשאר עם הקליפה.

תור לרופא - לקוח מתוך "יוד שוורץ ומלחמתו בחיים" (1992).
בראבא נכנס לקופת החולים, יושב על הספסל ופוגש לידו באנג'ל סמואלוב, מלאך המוות (אבינועם מור חיים). בראבא שואל אותו אם הוא קרוב של סמואלוב מהשטיחים. בראבא אומר לו שסוף סוף הגיע ומספר לו על כל הצרות. פעם האוכל היה טוב, מסעדה קראו לה תנובה, המלצרית קראו לה לובה, היו מביאים מגש, אומרים בתאיבון עם חיוך, וגועל נפש. בראבא נזכר בימים עם הבריטים. היו עושים עוצר בסטייל, היו אומרים Good Morning, היית נותן תעודת זהות, היה נימוס. מלאך המוות רוצה לברוח ולא מעוניין לשמוע את בראבא יותר.

 

פורסם על ידי ב- 2 תגובות:
תוויות: ,

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

ערב חד פעמי

הפוסט הזה יוקדש לסדרת מופעי בידור שנקראה "ערב חד פעמי".
האמנים שהשתתפו במופעים הם: מוני מושונוב, שלמה בראבא, גידי גוב, שלמה יידוב, יוני רכטר ואלון אולארצ'יק.

מוני מושונוב ושלמה בראבא שיחקו בשנת 1977 במחזה של יהושע סובול, "קריזה". מתוך המחזה נלקחה דמותו של שאול, שעלה לארץ בשנות החמישים מצפון אפריקה ודמותו היוותה השראה למערכון "שאול" שחזר על עצמו במספר גרסאות במופעים של "ערב חד פעמי".
ב1978 מושונוב ובראבא הצטרפו לצוות המנחים הראשון של תכנית הטלוויזיה "זהו זה", שהפכה לאחת מתוכניות הדגל של הטלוויזיה החינוכית. אחד מהדמויות ב"זהו זה", היתה דמותו של יאצק, שאותו גילם שלמה בראבא. יאצק הוא איש הווי ובידור בעל שפם עבות, המנגן על אקורדיאון, כאשר כובע טמבל לראשו, ונוהג לספר בדיחות ארוכות, מפותלות ומסובכות שהורכבו מהרבה בדיחות שלא היה ממש קשר בינהם. בדרך כלל הבדיחות התחילו בתיאור של שלושה בני עדות ושלפתע השתרבב לתוכם כורדי ופרסי, שהיו אובדים במהלך הבדיחה וחוזרים בהמשך בבדיחות הבאות.

הדמות החלה את דרכה בפינה בתכנית הרדיו "שעתיים משתיים" שהגיש דני וסלי בגלי צה"ל (וסלי ובראבא שרתו יחד בלהקת פיקוד מרכז). הדמות עשתה דרכה ל"זהו זה", שם סייר יאצק החלוץ הציוני ברחבי הארץ, ועל הצופים היה לדעת היכן מטייל יאצק. יאצק ידוע בצהלות הסוס הפתאומיות שלו, ותיבל את דביו בחרוזים קצרים, המלווים באקורדים באקורדיון. יאצק היה מסיים את דבריו במשפט "לא לדאוג לעולם, יאצק תמיד נופל וקם". דמותו של יאצק יצאה מחוץ לגבולות "זהו זה" אל תכנית הטיולים "שביל באמצע שביל בצד" (משם זכור השיר "בואו לטייל", אותו ניתן לראות כאן).

דמותו של יאצק נכנסה לסדרת מופעים "ערב חד פעמי". במופע הראשון שמו היה יאשק הפולני, ששונה בהמשך ליאצק. יאצק בידר את החיילים גם בהמשך, באינתיפאדה (1988) ובמלחמת המפרץ (1991) במופע השלישי ("ערב חד פעמי קונבנציונלי").  

סדרת המופעים של "ערב חד פעמי" החלה עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב1982. מוני מושונוב ושלמה בראבא נקראו לשירות מילואים כצוות בידור שהופיע בפני חיילים בחזית. איתם היו, גידי גוב, שהופיע עם השניים בתכנית הטלוויזיה "זהו זה", והמוזיקאים יוני רכטר (חברו של גידי גוב ללהקת "כוורת") ושלמה יידוב. 
דמותם של שאול ויאצק שולבו כמערכונים בתכנית בתוספת שירים של המוזיקאים בחבורה, גידי גוב, יוני רכטר ושלמה יידוב.
לאחר סיומה של המלחמה, החליטו החמישה להמשיך עם המופע על הבמות האזרחיות תחת השם "ערב חד פעמי". קומיקאים רבים אמרו כי המופע השפיע עליהם רבות. מוני מושונוב אמר במספר הזדמנויות כי המופע היה "הדבר הכי טוב שעשיתי בקריירה שלי".

בשנת 1985 עלה המופע השני בסדרה "ערב חד פעמי משופץ" בהרכב זהה להרכב המקורי.

בשנת 1991 לאחר מלחמת המפרץ עלה המופע השלישי בסדרה "ערב חד פעמי קונבציונלי". המופע נקרא קונבנציונלי עקב מלחמת המפרץ, בה הותקפה ישראל בטילי סקאד בעלי ראש נפץ קונבציונלי ששוגרו מעיראק לרחבי ישראל. את מקומו של יוני רכטר תפס אלון אולארצ'יק. במופע הופיעה דמות נוספת מ"זהו זה" והיא דמותו של ה"באבא בובה".

ערב חד פעמי (1982)

המופע הראשון של "ערב חד פעמי" עלה כאמר עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה (1982). המופע מתחיל כאשר החמישה מתכוננים להופעה בפני חיילים. לאחר מכן מגיע מושונוב בדמותו של אלברט (וואן טו, וואן טו) שמנסה למכור לגידי גוב וידיאו וווק מן. בהמשך מופיעים דמותם של שאול (מהמחזה "קריזה") ודמותו של יאצק שחזרו ובאו גם במופעים הבאים של "ערב חד פעמי".

רשימת הקטעים מתבססת על ההקלטה של ההופעה על ידי גלי צה"ל:

מתכוננים - הקטע מציג את ההכנות של גידי, יוני, שלמה, מוני ובראבא להופעה (לבנון 82) (מה עם הפקפק? לך תסדר אותו). בראבא שואל "כמה חיילים יהיו?" וגידי משיב: "זה מוצב אזורי. לפחות 14-15 חברה". יוני שואל "מתי נתאמן על זה?" גידי משיב לו "תתאמן בבית. עכשיו אנחנו במילואים".
את הקטע ניתן לשמוע כאן..

כוננות ספיגה - ההכנות להופעה ממשיכות ולפני שההופעה מתחילה מגיע אלברט (מוני מושונוב). אלברט (וואן טו, וואן טו) פוגש את גידי גוב (אש יא גדי אש). אלברט מציע לגידי גוב שהלהקה תישן אצלו, הוא יסדר לו דברים. אלברט מנסה למכור לו וידיאו. גידי מפחד מהמחסום של המכס. אלברט מנסה למכור לו ווקמן (ווק ווק), גידי אומר שאומרים ווק מן - איש הולך (איפה ראית אותו?). לאחר מכן מגיע שלמה בראבא (אתה ברבאבא?). כשמודיעים שיש כוננות ספיגה, אלברט אומר שאי אפשר ללכת למקלט כי שם הזולה של הוידאו. אלברט רוצה שישלבו אותו בהופעה. בראבא מציע לו קטע על מספרים. אלברט מבין שמדובר על מספרים בקטע מיני, ונזכר על הסצנות של גידי גוב בסרט דיזינגוף 99. בראבא אומר לו שמדובר במספרים בקטע אחר (תבחר מספר. 7.) אלברט לא מבין שאסור לו להגיד מה המספר.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

שאול - שאול שקלי השתתף השתתף בהצגה שקוראים לה קריזה. הוא מספר מה עבר עליו כשעלה ארצה בשנות ה50, ועל החוויות לגור באוהל (ילדה קטנה אומרת: "אבא, אבא, ירח מטפטף עלינו"). שאול מספר על השירות הצבאי שלו (באתי ב12 ואז השתחררתי). אחר כך הוא הלך לסעד שנתן לו קיוסק. היתה פשיטת רגל בקיוסק ושאול מכר את הקיוסק כדי לקנות חמור ועגלה על מנת למכור ירקות. אחר כך החמור ברח ואכל את הירקות (קודם היתי צריך פרנס בית עכשיו את הבית והחמור).
שירו של שאול (כאלה הם החיים) - שירו של שאול נכתב על ידי יהושע סובול, למחזה קריזה.
העולם מחולק ל2 מחנות. אלה שרעבים ואלה שמקיאים. שאול שייך למחנה הראשון. כאלה הם החיים.
הרעבים מחולקים ל2 מחנות. אלה שמיואשים ואלה שנלחמים. שאול שייך למחנה הראשון. כאלה הם החיים.
המיואשים מחולקים ל2 מחנות. מיואשים שקטים ומיואשים רועשים. שאול שייך למחנה הראשון. כאלה הם החיים.
המיואשים השקטים יש מ2 סוגים. אלה עוד שעוד ימותו ואלה שכבר מתים. שאול שייך למחנה השני. כאלה הם החיים.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

הילדה הכי יפה בגן - את השיר המקורי הלחין יוני רכטר ל"כבש השישה עשר". כאן מבצע יוני את השיר סולו כאשר בהמשך הוא עובר לשיר קטע בצרפתית ואליו מצטרף שלמה יידוב לשיר בספרדית, שלמה בראבא ביידיש ומוני מושונוב בבולגרית.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

עצוב - מוני הוא חיים שמכר את התכניות של פוגי. יוני וגידי לא מזהים אותו בהתחלה. הוא אומר להם שהשיר הקודם עצוב. חיים שואל את גידי גוב אם צריך לשיר עצוב או שמח. למוטי (מתי כספי) יש שיר עצוב אני יודע שאני אמות בקיץ והוא שר את זה שמח. חיים מספר לגידי סיפור על ציפור, פרה ושועל עם מוסר השכל מעניין.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

יאשק הפולני - יאשק הוא נציג פולין בבידור העולמי. יאשק (שלימים שונה שמו ליאצק), בא לבדר את הקהל מצוות הווי ובידור. הוא סיפר לחיילים בדיחות וחימם אותם עד כך שירו עליו מרוב התלהבות. חיילים מתים עליו. פיזית. הוא מתחיל בדיקה על ייקה שמסתבכת. הבדיחה מורכבת מהמון בדיחות שאין שום קשר בין אחת לשניה. יאשק עובר לחיקויים ומשם לסקירה היסטורית על המלחמות, שאין קשר בין דבר לדבר.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

מה עושות האיילות - את השיר הלחין יוני רכטר למילותיה של לאה גודלברג. את השיר ביצעו רכטר ויהודית רביץ במופע המשותף שלהם ב1979. כאן מבצעת הלהקה את השיר.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

רשימת השמעה ביוטיוב של "ערב חד פעמי" הראשון (1982) ניתן לשמוע כאן.


ערב חד פעמי משופץ (1985)

המופע השני - "ערב חד פעמי משופץ" עלה ב1985 בהרכב זהה להרכב הראשון. למופע חוזרת דמותו של שאול שהפעם פוגש את חיים האמרגן (מהמערכון עצוב). אחד מהמערכונים הזכרונים מהתכנית הזאת הוא המערכון של קומנדו צנזורה שבוא מוני מצנזר את כל מה שלא צריך להיות בהופעה.
רשימת הקטעים בערב המשופץ:

בראבא מדריך תיירים - הערב נפתח כאשר בראבא הוא מדריך תיירים שמביא את התיירים לתל אביב וכמובן להופעה.

ערב טוב קהל נכבד - שיר הפתיחה של המופע.
את השיר ניתן לשמוע כאן

איך שיר נולד - השיר נכתב ל"כבש השישה עשר", למילים של יהונתן גפן וללחן של יוני רכטר. כאן השיר מבוצע על ידי הלהקה.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

שיר נבואי קוסמי עליז - את השיר הלחין יוני רכטר שגם כתב אותו ביחד עם עלי מוהר. כאן השיר מבוצע על ידי הלהקה.
את השיר ניתן לשמוע כאן

הייקים - גידי, מוני ובראבא הם שלישית ייקים שמדברים על מזג האוויר, ועל כסף (השקל החדש).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

הנה בא הקיץ - את השיר המקורי הלחן שלמה יידוב למילים של אהוד מנור. כאן מבוצע השיר על ידי הלהקה.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

שאול בלשכת עבודה - שאול חוזר והפעם ללשכת העבודה. גידי אומר שהוא מוכר לו והוא שבוע שעבר שלח אותו לעבוד בקיוסק. חיים (מהמערכון "עצוב") מגיע גם הוא ללשכת העבודה ומספר לו שיצא לנשום אוויר. ואז הוא מסביר לשאול שאסור לנשום ליד העצים. הבן של חיים השתחרר מהצבא ונסע ללוס אנג'לס (איפה זה בלונדון?) ושם יש הרבה ערפיח. יום אחד הערפיח יתן בובמה, אבל שאול אומר שלצהל אסור לפחד מהערפיח.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

שירו של שאול - השיר שבוצע לאחר המערכון של שאול במופע הקודם, חוזר גם הוא לאחר המערכון בלשכת העבודה. כתב יהושע סובול.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

שטח ההפקר - את השיר המקורי כתב עלי מוהר ללחן של יוני רכטר והשיר בוצע על ידי גידי גוב באלבומו "40:06" משנת 1983. כאן השיר מבוצע כמו במקור על ידי גידי גוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

קומנדו צנזורה - את המערכון כתבה ענת גוב. מוני הוא איש הצנזורה המנסה לגנוז את המופע ואת שיריו של גידי גוב. היות והוא חתום על אמנת הצנזורה הבינלאומית, הוא מנסה לבדוק האם נאמרים מילים גסות בהופעה (אפילו לא ינעל דינק? כי זה מותר). הוא בודק האם יש מילים בשפות לועזיות, כיוון שאסור להגיד פאק יו. בכל פעם שהוא אומר פאק יו, הוא צריך להגיד ינעל דינק כי זה מותר. הוא מבקש מגידי שיספר בדיחה ומנסה לצנזר אותה (יהודי נכנס למסעדה. המסעדה היא כשרה?).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

העיקר זה הרומנטיקה - את השיר כתב עלי מוהר ללחן של יוני רכטר.

שיר אהבה סטנדרטי - את השיר כתב אריק איינשטיין והוא ביצע אותו במקור. הלחן הוא של יוני רכטר שמבצע אותו כאן עם גידי גוב.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

תשעה ירחים (שירו של שלמה) - את השיר כתב יהודה עמיחי לאבומו הראשון של שלמה יידוב, "הפעם הראשונה" (1979). כאן השיר מבוצע על ידי שלמה יידוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

לילה טוב קהל נכבד - שיר הסיום, על משקל של שיר הפתיחה.
את שיר הסיום ניתן לשמוע כאן.


המופע הוקלט גם בגרסת וידיאו ששודרה ב"סיבה למסיבה" עם דניאל פאר. שודר ב25/10/1985. בגרסת הוידיאו ניתן לראות 17 דקות מההופעה. את הוידיאו ניתן לראות כאן.
את הוידיאו בגרסה משופרת ניתן לראות כאן. 

רשימת הקטעים בגרסת הוידיאו:

1) מצב רוח טוב
2) ילדי הירח
3) קומנדו צנזורה
4) הילדה הכי יפה בגן
5) יאצק
 
 
 
 
 
 
 
 
בין המשופץ לקונבנציונלי

בין המופע המשופץ (1985) למופע הקונבנציונלי (1991) היו מספר דמויות שחזרו ובאו במספר הזדמנויות. ננסה לרכז אותם כאן:

יאצק באינתיפאדה (סמבה בקסבה) - יאצק חוזר ל"סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי בימי האינתיפאדה (26/2/1988) ומספר על ההופעה בעזה. הוא שר שם שירי מולדת ("הבו לבנים נזרוקה ונברחה, נדליק את הצמיגים וקומה קומה אחה"). יאצק עשה להם שמח, היו להם דמעות בעיניים מהגז. יאצק סיפר להם צרור בדיחות, כשכל מחנה הפליטים נדלק מרב התלהבות. ימאי מגיע הביתה ותופס את אישתו עם גרוזיני על חם. האישה אומרת לגרוזיני גש לארון בעלי מגיע, הגרוזיני אומר לה גשי לחלון בעלך מגיע. בחלון היא מסתכלת על הדשא ורואה יהודי, נוצרי ומוסלמי. היהודי אומר אנחנו הבאנו את לוחות הברית, הנוצרי אומר אנחנו הבאנו את הצלב, המוסלמי אומר אנחנו הבאנו פיתות. טוב תביא נאכל. הפרסי מגיע ושואלים אותו מה אתה עושה פה? אני מבדיחה אחרת. אז מה אתה נדחף לכל בדיחה?
את המערכון ניתן לראות כאן.

יאצק במוצב - יאצק מגיע להופעה במוצב. הוא מנסה להרים את המורל בשירה בציבור ומספר בדיחות (צרור בדיחות מהחזית). החברה מהמוצב בורחים בזמן שיאצק מסתבך עם הבדיחה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

יאצק במנהטן - מתוך תאטרדיו (1988). בראבא מספר על הופעה שלהם במנהטן (שם יש את הקהל הכי גדול), ושם הוא גילם את דמותו של יאצק. יאצק הופיע במנהטן, עיר ואם בישראל. הוא התלהב מהאופן בו היהודים במנהטן גירשו את האינדיאנים. הוא מסתובב בניו יורק ורואה עיר מלאה באתיופים. יאצק נזכר בקרב הגדול, הוא נזכר שלא היה מה לאכול. יאצק לוקח מתנדב מהקהל (מושונוב), ומזהה אותו מההופעה ההיא בלבנון. כמה זמן אתה פה? "שש שנים, Seven years". היה לו בהתחלה קשה עם השפה (אמריקאים לא מדברים עברית). הוא התחתן עם אמריקאית (נישואים דפקטיבים).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

ב1990 מושונוב ובראבא העלו הצגת יחיד ששמה "פתאום ביחד". שביים יוסי בנאי. השניים העלו מאוחר יותר מופעים נוספים כמו "רואים כפול" (1993) ו"הביצה והתרנגולת" (1997). בעתיד נקדיש פוסט למופעי הבידור של מושונוב ובראבא. במופע "פתאום ביחד" הועלו דמויות מ"ערב חד פעמי". שאול, שהחל את דרכו ב"ערב חד פעמי" הראשון (1982) והמשיך בערב המשופץ (1985) מגיע ל"פתאום ביחד" כאשר הוא מבקר בחנות בגדים יוקרתית. יאצק שהכרנו אותו כיאשק ואחר כך כיאצק מגיע למנהטן ל"צוותא מנהטן".

שאול בחנות בגדים - שאול הוזמן להדליק משואה ביום העצמאות. הוא מגיע לחנות בגדים יוקרתית. המוכר (מושונוב) בעל מבטא צרפתי, רואה את שאול וחושב שהוא בא לבקש נדבה. שאול אומר לו שהוא לא בא בשביל נדבה, אלא לחפש מעיל (אתה רוצה בלייזר? לא תודה, עכשיו אכלנו). המוכר מביא לו מעיל ארוך (זה פרוכת) ושאול מתלונן על כך שאין למעיל שרוולים (איפה השרוולים? אין. מתי יגיעו?). שאול מראה למוכר שהנשיא ורעייתו הזמינו אותו להדליק משואה (אתה מדליק את המדורה ביום העצמאות? בהר הרצוג?). המוכר מביא לו מעיל של ג'ורג'יו ארמני (ז'וז'ו? הארמני?). המוכר אומר שהמעיל זה הצעקה האחרונה בכל אירופה. המוכר מביא לו גם מכנסיים (שגם הם הצעקה האחרונה בכל אירופה. מאיפה באו כל הצעקות האלה?). שאול חושב שזה וילון. המוכר מביא לו גם כובע שנראה כמו משלוח מנות. שאול מאוד לא אוהב את הסטייל היוקרתי הזה.
את המערכון בגרסת השמע ניתן לשמוע כאן.

מוני ובראבא התארחו בתכנית של רבקה מיכאלי, "סיבה למסיבה" וביצעו את המערכון. ניתן לראות את המערכון (בוידיאו) כאן.

צוותא מנהטן - מוני מארח את החברים במנהטן. בצוותא מנהטן הם חוגגים את יום העצמאות למדינת ישראל. מוני מזמין לתכנית האומנותית את יאצק. יאצק מרגיש במנהטן בבית (אווירה ביתית. הכל מלא אתיופים). יאצק מספר בדיחה שמסתבכת  על פרסים וכורדים. הוא מזמין מתנדב. המתנדב הוא דוד שזכור לו מימי מלחמת לבנון (ב"ערב חד פעמי", 1982). דוד ירד למנהטן. בהתחלה הוא לא הסתדר עם השפה. האמריקאים בהתחלה לא דיברו עברית בהתחלה (אנפלבתיים). הם משחקים משחקי חברה. יאצק שואל שאלות טריוויה (מי היה חוזה המדינה? החוזה או העורך דין שחתם על החוזה). הוא התחתן עם ג'ניפר, נישואים דפקטיביים בשביל הגרין קארד. שאול שר שיר על הילדים של דוד (ג'ון וברוך הולכים כל יום לגנן. שנמצא בין ברודווי סטריט לצ'יינה טאון..). הם חוזרים לשחק משחקי חברה. חידת האסוציאציה - אומרים דברים בלי לחשוב (בלי לחשוב מתאים לי). הוא מנסים משחקי מילים. יאצק נותן לו להגיד "שרה שרה שיר שמח" ויאצק מתבלבל בעצמו. דוד אומר שהוא דואג לישראלים בארץ. אם חס וחלילה קורה משהו, אנחנו פה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

מנהטן (מתוך "גל"צ בפארק", 1990) - גרסה מקוצרת של צוותא מנהטן מתוך המופע "גל"צ בפארק". כאן הם משחקים 7 בום.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

קומנדו צנזורה - גרסה של המערכון מתוך הופעה. גידי אומר שזה מוזר לצנזר כאן כי זה הופעה למען ילדים שיפרחו ויגדלו להיות אומנים. מוני מצנזר את כל הדברים שאסור להגיד בהופעה.  
את המערכון ניתן לשמוע כאן. 






ערב חד פעמי קונבנציונלי (1991)

המופע השלישיי - "ערב חד פעמי קונבנציונלי" עלה ב1991 לאחר מלחמת המפרץ בה הותקפה ישראל בטילי סקאד בעלי ראש נפץ קונבציונלי (מכאן בא השם, קונבנציונלי). את יוני רכטר החליף במופע אלון אולארצ'יק. המופע הוקלט באולם בית החיל בתל אביב, שודר בגלי צה"ל. מפיקי המופע: מרים עציוני, תיאטרון יובל.

רשימת הקטעים בערב הקונבנציונלי:

1) דונט וורי, בי הפי - הגרסה העברית לשיר של בובי מקפרין. בראבא שר על אדם שאחרי המלחמה טס שלנחאי ומאוד דאוג למה שקורה בארץ (גם בארץ יש סין אן אן). האדם כותב לאביו, ומספר לו את שעובר עליו בסין. האבא כותב לו חזרה ומספר שהיה פיצוץ של טיל בגינה, אבל אל תדאג (דונט וורי) תהיה שמח (בי הפי). האב דואג מאוד על האיום הקונבנציונלי והבן נשאר בסין ודואג.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

2) ערב טוב קהל נכבד - שיר הפתיחה של המופע.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

3) חולם בספרדית - שלמה יידוב מבצע את שירו למילים של אהוד מנור ולחן של שלמה יידוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

4) כל הליל אני בגנך - אלון אולארצ'יק מבצע את שירו (את השיר הוא כתב והלחין).
את השיר ניתן לשמוע כאן.

5) איש הצנזורה - המערכון מהערב המשופץ חוזר. מוני הוא איש הצנזורה ועוצר את ההופעה לאחר שהם מתחילים לשיר ואומר שהוא מקומנדו צנזורה. הוא שואל את גידי גוב האם יש מילים גסות בהופעה (אפילו לא ינעל דינק? כי זה מותר). מוני מצנזר את כל המילים שאסור לגידי להגיד בהופעה.

6) נערה במשקפיים - גידי גוב מבצע את השיר. מילים: יהונתן גפן, לחן: אלון אולארצ'יק.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) מוני רוצה לשיר - מוני אומר שהוא רוצה לשיר. גידי אומר שהחברה דווקא נגד, ומציע שאחרי שהקהל ילך מוני יכול לשיר. מוני רוצה לשיר עכשיו וגידי אומר לו שיש כאן אנשים. בסוף מוני מבצע את "ואיך שלא" של אריאל זילבר. (באיזה סולם אתה שר? על הבמה).

8) ואיך שלא - מילים ולחן: אריאל זילבר.
את הביצוע לשיר של מוני מושונוב ניתן לשמוע כאן.

9) ילדי הירח - שלמה יידוב מבצע את שירו. מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה יידוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

10) יאצק (במלחמת המפרץ) - יאצק חוזר והפעם מספר על תל אביב במלחמת המפרץ (עיר ללא הפסקה. כל רגע בום). יאצק חוזר ומספר שוב בדיחה שהולכת ומסתבכת. בהקדמה למערכון החבורה שרה את "מצב רוח טוב".

11) שיר ברים (אני נכנס למכונית) - שלמה יידוב מבצע את שירו (שהוא כתב והלחין).
את השיר ניתן לשמוע כאן.

12) בא לשכונה בחור חדש - אלון אולארצ'יק מבצע את שירו, שהוא כתב והלחין.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

13) שאול שקלי - שאל חוזר והפעם הוא מספר שכאב לו הגב. אז הוא הלך למכון עיסוי. הוא מתלונן שוב על התנאים שסבל מאוד.

14) כולם כולם - הלהקה מבצעת את שירו של אלון אולארצ'יק שהוא כתב והלחין, כסיום לקטע של שאול.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

15) לוליטה - גידי גוב מבצע את שירו. מילים: מאיר אריאל, לחן: יהודה פוליקר.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

16) ארווין והפסיכולוג - ב"זהו זה" הופיע דמותם של ארווין העצבני (גידי גוב) ואשתו סימה (מוני מושונוב) בפרקים של מלחמת המפרץ. כאן השניים חוזרים כאשר הזוג הולך לפסיכולוג. סימה לקחה את בעלה כדי להציל את חיי הנישואים שלהם. הפסיכולוג (בראבא) מנסה להחזיר אותם לפגישה הראשונה שלהם.

17) שלל שרב - שירו של גידי גוב. מילים: מאיר אריאל, לחן: יהודה פוליקר.
את הביצוע ניתן לשמוע כאן.

18) הבאבא בובה - הדמות של הבאבא בובה החלה את דרכה ב"זהו זה" בפרק "ריקודי עם" כעוזר של הבבא שאחראי על ריקודי העם. בתקופת מלחמת המפרץ, חזרה הדמות לפינה קבועה בעקבות גל הפניות למקובלים. הבאבא בובה ניתח את אירועי השבוע על ידי פירוש מילה באמצעות הגימטריה. הוא היה מאוד לא יציב, ונטה ליפול. דמותו חזרה במופע "ערב חד פעמי קונבנציונלי" והפעם כדי לנתח את המילה "קונבנציונאלי". במילה חבויות מספר מילים: בנצי, ציון, ציונה ואלי. 
19) לילה טוב קהל נכבד - שיר הסיום.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

20) היכרות (מנהטן) - המערכון מובא כהדרן. אלברט (וואן טו) פוגש את גידי גוב ושואל אותו האם הוא זוכר אותו, מ"ערב חד פעמי" הראשון (מכרתי לך את הווק ווק. ווקמן. איש הולך. איפה ראית אותו?). אם ב"פתאום ביחד" יאצק הופיע במנהטן, כאן מגיעה דמותו של אלברט. הוא מזכיר לגידי את מעלליו מדיזינגוף 99 (הרבה ביולוגיה. ענת עצמון התחילה לשיר אחרי הסרט). בראבא מגיע והם משחקים משחקי חברה. בראבא מבקש מאלברט שיגיד "שרה שרה שיר שמח", והוא בעצמו מתבלבל. הוא שואל מי היה חוזה המדינה ורומז על הרצל. אחרי כל הרמזים אלברט שואל אם אפשר לקבל רמז.


ב25.5.1991 התארחו חברי "ערב חד פעמי קונבנציונלי" בתכנית "סופשבוע" עם ירון לונדון.
הם ביצעו בתכנית את הקטעים הבאים:
מצב רוח טוב, לוליטה, מושונוב ובראבא רבים, חולם בספרדית, כל הליל אני בגנך, הבאבא בובה (קונבצניונלי).
את גרסת הוידיאו ניתן לראות כאן.



פורסם על ידי ב- 3 תגובות:
תוויות: , , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)