יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

הצגות הבידור של דודו טופז

דודו טופז נולד בשם דוד גולדנברג, בנו של אליהו גולדנברג (השחקן והקריין).
את שירותו הצבאי עשה בלהקת הגדנ"ע בפיקודו של דודו דותן, ושר כסולן את השיר "נוח היה איש צדיק ותמים". כאן ניתן לשמוע את הגרסה המקורית משנת 1967, וכאן ניתן לשמוע את החידוש בתכנית הטלוויזיה "סיבה למסיבה" מתאריך 18.4.1986.

טופז נסע ללמוד משחק בלונדון, וכשחזר לארץ העלה את תוכנית הבידור הראשונה שלו בתחילת שנות השבעים שכללה מערכונים כמו "ביקור בתערוכה", "הטנגו האחרון בפאריז", "ראיון עם נוח" ו"חידון טלוויזיה". המערכונים, שכתב יחד עם יואל ריפל, הופיעו באלבומו הראשון של טופז. עטיפת האלבום כללה תמונה של טופז כאשר דבורה יושבת על אפו.

בשנות השבעים השתתף בתכנית הרדיו "לצון נופל על לצון" אשר הקדשנו בעבר פוסט העוסק בתכנית הזו.

תכניתו השניה, "ערב ספונטני מתוכנן" יצאה בשנת 1980 והופקה על ידי מיקי גולדנברג, אחיו הצעיר של דודו. התכנית כללה קטעים כמו "בלדה לתל אביב", "אדם לא רציני", "עם ליבי" של ש"י עגנון ו"שיר על דבר האושר" שכתב אביו של דודו. התכנית הונצחה בתקליט (בצבע אדום).

ערב ספונטני מתוכנן, התקליט השני
תקליטו הראשון של טופז
חסר לנו מידע על תוכן שני התקליטים הללו. נשמח אם יש למישהו את התקליטים האלו ויוכל להעשיר אותנו במידע עליהם (כמו תוכן התקליטים, עטיפות אחוריות או כל מידע על האלבומים). אולי בעתיד נקדיש פוסט על שני התכניות הראשונות.

הפוסט הנוכחי יוקדש בעיקר לארבעת התכניות בשנות ה80 וה90: פליטת פה (1984), בלי חשבון (1986), צורה לנו (1988) וטיפול נמרץ (1991-2).

 פליטת פה

התכנית "פליטת פה" אמנם עלתה על במות הבידור בשנת 1984, אך הסיפור מתחיל ביוני 1981, ב"תקרית הצ'חצ'חים".
ב-27 ביוני 1981, בסיום מערכת הבחירות לכנסת העשירית, הנחה טופז את עצרת הבחירות המסכמת של המערך בכיכר מלכי ישראל, ובה אמר: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". למחרת, בעצרת הבחירות המסכמת של הליכוד באותו מקום, מתח מנחם בגין ביקורת חריפה על האמירה הזו באומרו: "עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים ולא ידעתי מה פירושה, אך אמש שמעתי את הבדרן דודו טופס מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים". בעקבות האירוע שגרם לסערה ציבורית גדולה הושעה טופז מהערוץ הראשון (הנחה את השעשועון המצליח "שחק אותה") וחזר להנחות בטלוויזיה רק לאחר 3 שנות הפסקה. הופעותיו של טופז בוטלו והוא אף קיבל איומים על חייו.

ב1984, לאחר תקופה שפל ממושכת העלה טופז את המופע "פליטת פה" שנקרא כך על שם התקרית ההיא. סיפור המסגרת של התכנית מתחיל כאשר טופז נוסע לשדה התעופה כדי לרדת מהארץ לאוסטרליה ("למה אוסטרליה? זה המקום הכי רחוק שמצאתי על המפה"). לאורך התכנית מציג טופז במערכוניו את לבטיו ואכזבותיו ממדינת ישראל, כאשר בקטע הסיום מחליט טופז שהכי טוב להשאר בארץ.

- המערכון הראשון "שיחה עם בודק בטחוני" מתאר את הדיאלוג שלו עם הבודק הבטחוני ואת השאלות הרבות.
"הוראות הקבע בצה"ל" - בעקבות הכנעות הממשלה לחרדים ו"ליקוק התחת למפלגות הדתיות" חלו מספר שינויים בפקודות מטכל שהתקבלו מהרבי. כגון: "חיילי צהל ילכו במקום קסדה שטריימל.. במקום הופעות אומנים יצפו החיילים בפסוקו של יום.. בכל טנק יהיו מעכשיו במקום 4 חיילים, עשרה בשביל מניין...". ניתן לצפות בגרסת הוידאו כאן.
"מקס המסדר" - מערכון על תופעת המעאכרים. אלה ש"מעבירים את האוטו טסט, שמים את הפנס לפני ומורידים אותו אחרי". ובו מוצג מקס הקומבינטור.
"מכתב מאמא" - הגרסה העדכנית לשיר "מכתב מאמא".
"בועל בנין" - בתקופת השיפוצים בקריה בת"א, מי שביצע את השיפוצים הוא אחמד מהשטחים ("מי יבנה יבנה בית בתל אביב? אנחנו מהשטחים נבנה את תל אביב.."). אחמד מ"הבור" נחשף למידע סודי ("יש טילים סודיים במרתף.."). מה שלא מפריע לצמרת צה"ל שהוא זה שנחשף למידע הסודי. למשל, כשהוא מדבר עם הרמטכ"ל: "אלוף משנה גולן לא פה, הוא בתרגיל אוגדתי. לא סיפרו לך? טוב, זה סודי..". "אדון רמטכ"ל אם הש"ג יעשה לך בעיות בכניסה תגיד אתה חבר של אחמד, יכניס אותך..".
"מכתב מלבנון" - שיר על מלחמת לבנון שנכתב על פי השיר "בונבונים" של ז'ק ברל. השיר מתאר חייל מילואים בשם "ישראל" הנמצא בלבנון בעיצומה של המלחמה. הוא מתגעגע לאישתו "תקווה" ומחכה שיגיע הביתה, ושיוולד להם בן בשם "שלום".
"השפה העברית" - ביטויים שיש רק בשפה העברית ואין באף שפה אחרת ("למה מי אתה? מה תגיד באנגלית? Why Who are you?).
"טיול בשבת" (משה והאורנג'דה) - המערכון שהיה ללהיט הגדול של התכנית. ילד התבקש על ידי המורה שלו לכתוב חיבור על הטיול עם המשפחה בשבת. המערכון מדגיש את הצורך לאכול הרבה, ולאורך הדרך ישנם הרבה נקודות ששם עוצרים לאכול.
המערכון מבוסס על סיפור אמיתי. טופז נסע עם מנחם זילברמן (שכתב את המערכון) לחרמון יחד עם בנו של זילברמן, דין. בדרך הבן התלונן על צמא, והם נכנסו לקיוסק והבן שאל אם יש אורנג'דה. כשהמשיכו לנסוע הבן רצה ממתקים. כשהגיעו לחרמון אכלו ארוחת עשר. בדרך חזרה הבן שוב התלונן על צמא, ושוב ביקש אורנג'דה. אחר כך עצרו לאכול במסעדת דגים והבן שוב רצה אורנג'דה. זה היה רעיון למערכון, על "המשפחות האלה שיוצאות לטייל בשבת בבוקר, ובמקום לצאת לחיק הטבע הן לוקחות את המטבח על הגג". שמו של דין, שונה במערכון למשה.
"דברים קטנים ומעצבנים" - דברים קטנים שכולם מכירים בחיי היום יום. כמו למשל שקית חלב, כאשר בוחרים אותה בסופר מבין שאר השקיות היא תמיד מהשקיות המטפטפות, וכשמגיעים הביתה יש קושי לפתוח את השקית בלי להשפריץ ("יש שתי שיניים, עשיתי שני חורים. שאתה בא לשפוך לקפה אז שפריץ אחד הולך לקפה ואחד לסלט"). מעדן שוקולד ("דני") שתמיד בא בזוגות, אבל אי אפשר לאכול את שניהם אלא רק אחד.
"שחק אותה" - דודו טופז על חייו כבדרן. היחס לבדרן ברחוב הוא אהבה גדולה או שנאה גדולה. דודו מדגים את שעשעון הטלוויזיה שאותו הנחה "שחק אותה" והפעם עם שני אורחים: אריק שרון ואברהם שפירא.
"פליטת פה - קטע סיום" - דודו פוגש בבודק הבטחוני ומגלה כי שנהם היו באותה יחידה בצבא, ועם אשתו של הבודק הוא יצא בצעירותו. לבודק ולאשתו נולד ילד והברית בעוד שבוע. טופז רוצה לבוא לברית אך בשביל זה חייב להשאר בארץ. בסיום הקטע מונולוג שבעצם מסביר למה כולם נשארים למרות כל הבעיות:
באיזה ארץ אוכל ככה לקטר?
באיזה ארץ אחרת יתנו לי ככה לדבר?
איפה עוד יקשיב לי כל כך הרבה קהל?
איפה עוד יתייחסו אליי בכלל?
איפה עוד אוכל לדפוק סתם ככה לשכנים:
לבקש כף מרגרינה ושני מלפפונים.
איפה עוד אוכל לצאת למרפסת ולצעוק לילד חצוף
"ילד, סתום ת'פה או שאני שובר לך את הפרצוף"
נניח שבאוסטרליה יהיה לי טוב
שמה לא אכיר כל אדם שני ברחוב
נניח ששם ארוויח כסף פי מאתיים
למי אני אוכל שם להוציא את העיניים?
נניח ששם אנשים יותר תרבותיים ופחות לבנטינים.
למי אני אספר שם בדיחות על פרסים וגרוזינים?
נניח ששם יהיו לי שלוש פצצות בלונדיניות כל לילה ואפילו יותר
מה זה שווה אם אי אפשר לרוץ לחברה לספר?
כן גבירתי, בגלל זה אני נשאר בארץ הזו המחורבנת
רק כאן אני יכול להגיד במכולת: "מוישה, תרשום לי שני שמנת"
אולי זה נשמע אידיוטי, אבל נדמה לי שבגלל זה כולנו כאן נשארים
למרות המלחמות, למרות המחירים, למרות אריק שרון והמפלגות הדתיות
למרות שאנשים כאן באמת מתנהגים לפעמים כמו חיות
כן גבירתי בגלל השטויות האלה אני נשאר כאן, זאת עובדה.
אני נורא מצטער. זה סופי. נקודה!

ניתן לצפות בקטע כאן.
המערכון עלה על גבי קלטת טייפ. 
רשימת הקטעים (347-1):
1. שיחה עם בודק בטחוני.
2. הוראות קבע בצה"ל. 
3. מקס המסדר.
4. מכתב מאמא.
5. בועל בניין.
6. מכתב מלבנון.
7. השפה העברית.
8. טיול בשבת.
9. דברים קטנים ומעצבנים.
10. שחק אותה.
11. קטע סיום.

התכנית הופיעה גם על גבי קסטות וידאו. כך נכתב בעטיפה האחורית של הקסטה:
"פליטת פה" הוא המופע הבידורי הסאטירי שהוצג בפני למעלה מרבע מיליון צופים בארץ במשך שנה. זהו השלאגר הגדול ביותר שידע עולם הבידור הישראלי מזה זמן רב - הישג אדיר לדודו טופז.
למרות שהחומר נכתב בשנת 1984 ונוגע לתופעות פוליטיות וחברתיות הקשורות לשנה זו, הרי רוב רובה של הסאטיר תהיה לצערנו, אקטואלית גם בעוד זמן רב...
דודו טופז "יורד" באלגנטיות אך בציניות רב על תופעות כמו המפלגות הדתיות, העלמת מיסים, הדולר השחור, העבודה הערבית, המלחמות, הבירוקרטיה, הסלנג הישראלי, אמונות טפולות, הישראלי הזולל, הטלויזיה הישראלית - והכל נעשה בהומור מתוחכם ומוגש בחן ובכשרון האופייניים לדודו...
זאת קסטה שתוכל להנות ממנה היום ותרצה לשמור כדי להנות ממנה גם בעוד עשר שנים."

רשימת הקטעים:

חלק ראשון
1. שיחה עם בודק בטחוני
2. הוראות קבע בצהל
3. דרדסים ודרדוסים
4. מוכר דולרים
5. מכתב מאמא
6. בועל בניין
7. שיר מלבנון
8. מצעד הפזמונים

חלק שני
9. השפה העברית
10. אורי גלר
11. טיול בשבת (משה והאורנג'דה)
12. דברים קטנים ומעצבנים
13. שחק אותה
14. שיחה עם בודק בטחוני (קטע סיום)
15. החיים בניו יורק
16. לא רציני

ניתן לראות את התכנית במלואה - חלק ראשון כאן, וחלק שני כאן.

מערכונים שלא הופיעו בגרסת השמע:
"דרדרסים ודרדוסים" - דודו טופז מספר סיפור ילדים. במדינת הדרדסים היו דרדסים שעבדו קשה, שילמו המון מיסים, הלכו לצבא ושרתו במילואים. לעומתם היו כאלה שלא שרתו בצבא ולא שילמו מיסים ולהם קוראים דרדוסים. הדרדוסים ניסה לכפות דברים על הדרדסים. הדרדוסים שהתפללו לגרגמ-אל פתחו במלחמת ד' ב-ד': דרדסים בדרדוסים. ניתן לצפות במערכון כאן.
הקדמה למערכון "מוכר הדולרים" -  המערכון מדבר על כך שהאזרחים במדינה הפכו לאדישים לנוכח העלאות המיסים הרבות. ניתן לצפות במערכון כאן.
"מוכר הדולרים" - אף על פי שאסור לקנות דולרים, כולם קונים דולרים שחורים אצל מוכר הדולרים, מהשוטרים ועד שר האוצר.
"מצעד הפזמונים" - דודו טופז מציג את מצעד הפזמונים השנתי. השירים במצעד קשורים לפוליטיקאים ולמאורעות השונים שקרו בשנה האחרונה.
"אורי גלר" - שכנתו של טופז, גברת רוזנברג, הסתכלה בטלוויזיה וראתה את אורי גלר. השכנה מספרת את חוויותיה מהתכנית, מה קרה שכשאורי גלר ביקש להביא דברים שלא עבדו הרבה זמן, ומה קרה כשאורי גלר עבר לכופף כפיות. ניתן לצפות במערכון כאן.
"להיות מפורסם" - טופז מספר על החוויה של להיות מפורסם, איך אי אפשר ללכת ברחוב.
ומספר איך הערוץ הראשון בולם את האמנים מלהתקדם. כל יוזמה חדשה נתקלת בקיר של בירוקרטיה וטמטום. הוא מביא לדוגמה בדיחה שרצה לספר בתכנית "שחק אותה" בנושא מזון:
תימני אחד, עבר לגור בפריז, נכנס למסעדה ואומר למלצר: "יש לך רגלי צפרדע?".
המלצר עונה: "יש לי רגלי צפרדע".
התימני משיב לו "יופי, אז תקפוץ עליהם למטבח ותביא לי חומוס".
הערוץ הראשון לא הסכים שהבדיחה תהיה על תימני (לא לערב עדות, שיהיה ישראלי), שלא יעבור לפריז (זה יעודד ירידה) ורגלי צפרדע זה לא כשר. בטלוויזיה ביקשו ממנו שיחליף את רגלי צפרדע בחומוס ובכך הרסו את הבדיחה.
"החיים בניו יורק" - שיחה עם יורד שעבר לגור בניו יורק ומשוויץ בחיים בארצות הברית ("זוכר את סטיב? הרצל. זה שהיה נהג מונית? פה הוא השתדרג! נהיה טקסי דרייבר"). את המערכון ניתן לראות כאן.

בשנת 1994, כעשור לאחר שידורה של הקלטת, שודרה התכנית בערוץ 2. ניתן לצפות בהקדמה לשידור כאן.
כמו כן, באותה שנה ביצע טופז את המערכון "טיול בשבת" (משה והאורנג'דה) בתכניתו בערוץ 2 "רשות הבידור". את הביצוע למערכון ניתן לראות כאן.

בלי חשבון

שנתיים אחרי התכנית "פליטת פה", יצאה תכנית נוספת בשם "בלי חשבון" (1986). התכנית היתה למעשה המשך של התכנית הקודמת והפעם בלי חשבון.
המערכונים מהתכנית:
"מוכר העיתונים" - מוכר העיתונים מדבר על העיתונים השונים, והתחרות בינהם והכותרות שכל אחד מהם נותן לאותו ארוע. את גרסת הוידאו של המערכון ניתן לראות כאן.
"סוחר נשק" - "וכשיבוא, יבוא שלום, למי נמכור פצצות אטום?". מונולוג של סוחר נשק. המערכון מבוסס על פרשת איראן קונטראס, בה ארה"ב מכרה נשק למשטר האייתולות באיראן בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי. התשלום שהתקבל מאיראן תמורת הנשק הועבר לממשל האמריקאי מבלי שנרשם בספרים. הכסף שימש למימון המורדים בניקרגואה (הקונטראס).
במערכון מדבר מוכר הנשק תחילה עם הקונטראס ("פצצה חכמה, כל כך חכמה שגמרה בית ספר תיכון ואוניברסיטה בבירות. כמעט גמרה את כל בירות. אני אשלח לך אחת, תנסה על איזה כפר").
אחר כן הוא מדבר עם חומייני ("מה אתה צריך? 150 טנקים? מאיפה אני אשיג לך באמצע השבוע? לא נשאר אחד על המדפים. הם עולים 4 מיליון דולר כל חתיכה. חומי, אל תהיה פרסי..").
לבסוף מדבר עם צ'אנג מסינגפור ("שלח תצ'ק צ'יק צ'אק צ'אנג..)
"מדפיס הדולרים" - מונולוג של זייפן דולרים ישראלי שעלה ארצה מברית המועצות ("אני ציאניד (ציוני), אני מדפיס כסף. צריך עצמאות כלכלית, לא צריך להביא דולרים מאמריקה, נדפיס דולרים שלנו. דולר ירוק שחור כחול לבן". הזייפן מספר על חוויותיו כמדפיס דולרים ("לפני יומיים באו שני ילדים, דפקו בדלת אמרו אנחנו ממבצע הקש בדלת. אני נבהלתי. מאיפה ילדים קטן יודעים שאני מחזיק את הקש (cash) בדלת"), ("לי יש ילד קטן שרוצה להיות זמר. אמרתי לו אתה לא תהיה זמר, אתה כמו אבא. אתה מזייף").
"המקור הבכיר" - מונולוג של מנקה בחדר הישיבות של הממשלה. המנקה מספרת על חברי הכנסת, שהם נחמדים אבל מקללים אחד את השני ומעבירים פתקאות שבהם מלכלכים האחד על השני. את הפתקאות היא מעבירה לעיתונאים. אח"כ כתוב בעיתון "מקור בכיר בירושלים מסר. מי זה המקור הבכיר? אני והפח זבל שלי".
"המחזיר בתשובה" - דודו טופז הוא הקמב"ץ (קצין מדורות בלוקים וצבע) - מחזיר בתשובה, בתקופה בו זרקו החוזרים בתשובה אבנים על מכוניות בכביש רמות, ושרפו תחנות אוטובוסים שבהם היו תמונות של בחורות. המחזיר בתשובה מקבל טלפון מאדם שרוצה לחזור בתשובה. "הכל מלא. כמו שנאמר, כל הממלא אולם מלא כאילו מילא ממילא. הבנת, מאמאלע?". "יש מקום אחד, בסטנד-ביי. יש מקום, אתה חוזר בתשובה. אין מקום אתה חוזר בטקסי". "כמה זה עולה? מחיר סימלי. שים לי 3000 דולר". לאחר מספר שאלות באיזה קטגוריה לשים את החוזר בתשובה מתברר שהוא ערבי שיושב בבית סוהר על זריקת אבנים.
ניתן להאזין למערכון כאן.
"ילד אלים" - רובי הוא ילד אלים, המכונה רמבו. רובי מטיל את אימתו על הילדים והגננות בגן ("כל פעם שהייתי קושר ילד עם חוט ברזל ומכניס בשטקר, הגננת היתה אומרת לא לבזבז חשמל"). מספר גננות התחלפו בגלל אלימותו של רובי, בשל האלימות שספג רובי מהתכניות האלימות בטלוויזיה ("נתתי לה עם פטיש על הראש, אבל לא יצאו כוכבים כמו בטלוויזיה").
"דון ז'ואן פרופסיונל" - מונולוג של דון ז'ואן רומני, שמלמד להתחיל עם בחורות לפי המפלגה שהם מצביעות.
"חדשות בשנת 2012" - מהדורת חדשות עתידית בו ניסה טופז לחזות איך תשמע המערכון בעוד 25 שנה. ("שר החינוך והתרבות, מר זהר ארגוב, נפגש עם מנכ"ל הטלויזיה, הגברת רותם מהטלטקסט").
גרסה שלישית למערכון "חדשות בעוד 25 שנה". הגרסה הקודמת היתה בתכנית "ערב ספונטני מתוכנן".
"משפחה במלון (אורנג'דה)" - ההדרן של התכנית היה מערכון המשך למשה והאורנג'דה. הפעם המשפחה יוצאת לבית מלון באילת (במקום טיול בחיק הטבע). משה, כמו במערכון הקודם, ביקש כל הזמן אורנג'דה.
את המערכון הזה, כמו הקודם כתב מנחם זילברמן ביחד עם טופז. ב9/2/2013 התארח מנחם זילברמן בתכנית הרדיו "העולם מצחיק אז צוחקים בגלי צהל" ושחזר את המערכון (בשינוי מהגרסה המקורית). ניתן להאזין לגרסה של מנחם זילברמן כאן, וכאן לגרסה המקורית.

התכנית יצאה על גבי קלטת. רשימת הקטעים:
צד א
1. מוכר עתונים - יואל ריפל/דודו טופז
2. סוחר נשק - מאיר שלו/דודו טופז
3. מדפיס הדולרים - יואל ריפל/דודו טופז
4. המקור הבכיר - מאיר שלו

צד ב
1. המחזיר בתשובה - דודו טופז/יואל ריפל
2. הילד האלים - מאיר שלו/יואל ריפל
3. דון ז'ואן - מאיר שלו
4. חדשות בשנת 2012 - דודו טופז
5. משפחה במלון (אורנג'דה) - מנחם זילברמן/דודו טופז.

גם התכנית הזאת יצאה על גבי קסטת וידאו.
קלטת הוידאו "בלי חשבון"

התכניות "פליטת פה" ו"בלי חשבון" יצאו על גבי תקליט כפול (R.R. 168-347). כך נכתב בעטיפה הפנימית של התקליט:
"ההבדל העקרי בין מופעים בארץ לבין מופעים בחו"ל הוא שבחו"ל האמן הוא גבור הערב ובארץ - הקהל.
עובדה - מחיאות הכפיים החזקות ביותר בהופעות בארץ תמיד יבואו אחרי המשפט - "הייתם קהל נהדר!"
זו, אולי, הסיבה להצלחת שתי התכניות - "פליטת פה" ו"בלי חשבון". פשוט - דיברתי עליכם...
וביננו - אתם באמת נהדרים. גם מאד מצחיקים. הרבה יותר ממני. דודו טופז".

צורה לנו

ב1988 יצאה תוכנית נוספת, "צורה לנו" שמה. סיפור המסגרת הוא צלם המראה לנו איך המדינה נראית דרך עדשתו של הצלם במלות 40 שנים למדינה, דרך המערכונים בתכנית.
התכנית נפתחת במערכון "בוקר טוב ישראל" לפי תכנית הרדיו האקטואליה בגלי צה"ל, (מערכון שישתדרג בתכנית הבאה "טיפול נמרץ"), המערכון מתעסק בנושאים האקטואליים שנידונים בתכנית הבוקר. תחילה, תקרית במחנה הפליטים פורמייקה שליד בלטה, כאשר ילד הטיל את מימיו על סיור צה"ל שעבר במקום. אביו של הילד הערבי מתראיין ביידיש.
"שיר הצלם" - שירו של הצלם שמצלם את כולם, אשר התמונות שלו מציינות את המצב.
"שנת הארבעים" - במלות שנת הארבעים למדינה, דודו טופז מדבר על משבר שנת הארבעים. מה עובר על אדם שמגיע לגיל ארבעים.
"ראש טוב (מורדוך)" - מורדוך הוא בן 94 והוא מעריץ שרוף של שלום חנוך. מורדוך אמנם זקן מבחינת הגיל, אבל צעיר ברוחו, אחד שתופס ראש טוב, הולך לכל ההופעות של שלום חנוך. לא כמו כל החטיארים בבית האבות ש"שרופים על אדם". מורדוך וחברו אברום הולכים להופעה של שלום חנוך, המעריצות בטוחות שאברום זה שלום חנוך. מורדוך יוצא מבואס מההופעה והולך להורים שלו, אך גם הוריו לא בבית כיוון והלכו להופעה של סי היימן.
קטע הקישור בין המערכונים מדבר על דיאטות. מעין גרסה מוקדמת למערכון הזה מהתכנית בערוץ 1 סופשבוע (1993).
"דובר כלכלי" - מר חד לשון הוא הדובר החדש של משרד הכלכלה, והוא דורש לקצץ בכל המשרדים. משרד הבריאות ("רופא מרדים, בשביל מה צריך כזה דבר? בן אדם לא יכול לישון, אז המדינה צריכה לממן לו את זה?"), משרד הביטחון, האוצר ("בשביל מה שר אוצר צריך תיק? עם כמות הכסף שיש באוצר מספיק לו כיס, לא?"), משרד המשטרה ("כל תאונות הדרכים הם בגלל השוטרים. בן אדם נוסע בלי חגורה, רואה שוטר. מוריד את הידיים מההגה לשים חגורה ועושה תאונה"), כל המשרדים דרושים קיצוץ.
ולשאלה מדוע מר חד לשון מגמגם, וזאת כיוון והוא מדבר בדיוק בקצב שהממשלה מבצעת.
ניתן להאזין למערכון כאן.
"משבר גיל הארבעים" - שיר על אישה שמגיעה לגיל 40 וחווה את משבר גיל הארבעים. אך האישה הזאת היא המדינה:

גיל ארבעים הוא גיל של משבר.
זה נכון לאדם, למדינה עוד יותר
ובעיקר מדינה שעד גיל ארבעים,
עוד טרם מצאה לה בן זוג לחיים.

בעצם לא פלא שהיא לבדה,
במצב של היום, מי ייקח את ידה
נכון, היא יפה, יש לה כל הנתונים
תבור וגלבוע במקומות בנכונים
במרכז יש שפלה שעושה לה מותניים
בצד שמאל לב רגיש ששמו ירושלים

גם למעלה בראש היא שומרת על רמה
ובמזג שלה ידועה כחמה.
גם בחלק תחתון נתונים טובים יש
מושבים לתפארת, למרות שיבש
בקיצור היא נראית ממש תענוג,
ובכל זאת עוד טרם  מצאה לה בן זוג.

וזה כנראה שהיום הגברים,
מחפשים באישה גם דברים אחרים.
קודם כל לאישה בגילה זה חובה,
שתהיה להציע נדוניה טובה.
רצוי נפט או זהב- דברים של ממש,
ולה יש הרי רק חלב וקצת דבש.

שנית היא אמנם נראית טוב לגילה,
אבל מתנהגת ממש כמו בתולה.
חשדנית ביותר לגבי מחזרים,
לא מרשה שיגעו בכמה אזורים,
מסוגלת לכעוס ולכסח ראשים,
אם רק יתקרבו למקומות הקדושים.

כל הפחד הזה מקורו בילדות,
בתסביך רדיפה – תסביך יהדות.
ובינינו בכלל היא קצת מתוסבכת,
לא ברור בדיוק לאן היא הולכת.
נולדה על בסיס שוויוני סוציאליסטי
אבל חייה בסגנון קפיטל שנורריסטי.

משחקת בתולה ששונאת את הבנים
אבל מחממת את כל השכנים
בקיצור אם נאמר זאת ישר בלי בושה
רק פראייר ייקח לו כזאת לאישה.

מסתבר שבכל זאת יש פראייר אחד,
קוראים לו דוד סם, אמריקאי נחמד.
מאוהב בה מאוד ותומך בה בינתיים,
אבל היא בת ארבעים והוא יותר ממאתיים.

חוץ מזה יש לו כמה דרישות לגביה,
הוא רוצה שתוריד קצת משקל מעליה.
כי בשישים ושבע בשישה ימים,
היא עלתה במשקל וצברה שומנים.
הוא רוצה שתחזור לגזרה הישנה,
ולה דווקא נוח בתור שמנמנה.

בכל מקרה אם תרזה או תישאר שמנה,
היא חוגגת עכשיו ארבעים שנה.
ותהיה דעתנו עליה אשר תהיה,
לכולנו מוטב שתמשיך ותחייה,
וכולנו צריכים לאחל לה עכשיו,
שנים ארוכות ושיפור במצב.

כי כולנו יודעים שזו לא רק מילה,
שחיינו שלנו תלויים בשלה

ניתן לצפות בשיר בגרסת הוידאו כאן.

בתכנית "סופשבוע" ב1993 בערוץ הראשון ביצע את השיר בטלוויזיה (תכנית מספר 5) כאשר הגיל היה כבר 45. ב2008 כשמלאו למדינה 60, הוא ביצע שוב את השיר כאשר האישה/מדינה מגיעה לגיל 60.

"השגי שנות הארבעים" - מציג את ההישגים של הספורטאים שלנו. ההבדל בין שאר הספורטאים לספורטאים שלנו, שאצלנו עובדים עם הראש. מרימי המשקולות בכל העולם מרימים את המשקולת ומחזירים לאותו מקום. הישראלי אומר "בשביל להרים ולהחזיר לאותו מקום? שישאר".
כל האצנים שומעים ירייה, בורחים, מאה מטר בפחות מעשר שניות. ישראלי ששירת בצה"ל, שומע יריה, מאתר את מקור הירי ומחפה על החברה מאחור.
"שליח עליה" - שליח העלייה של הסוכנות משכנע את הישראלים בחו"ל לעלות לארץ. ישראל כמו אמריקה, ההבדל הוא שאמריקה היא "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" וישראל "הארץ המוגבלת הבלתי אפשרית".
"כל ישראל חברים" - סיפור על חברות. מה קורה כשאדם תל אביבי נוסע לירושלים, ובתשע בערב נזכר בחברו הירושלים. בתל אביב זה ערב, בירושלים זה אמצע הלילה. החבר מציע שיבוא לישון אצלו. סיפור על החוויות של התל אביבי.
"הקול הצף" - מי שיכריע את תוצאות הבחירות הוא הקול הצף. מונולוג של אחד כזה, ארגנטינאי בשם מיגל חורחה. הוא מספר על הדמוקרטיה, כאן כל אחד יכול לבחור מי הוא רוצה שידפוק אותו בארבע השנים הבאות. הפתרון שלו לעשות ארוויזיון ובו כל מפלגה תראה מי היא יודעת הכי טוב לעשות:
שמעון פרס עושה הליכה על חבל דק, יצחק שמיר עושה קפיצה לגובה, שלומית אלוני עושה רץ מסוכות, אבנר שאקי מהמפד"ל עושה יידוי פטיש (לזרוק האמר), אברהם שפירא הולך לבריכת השחיה שם הוא יסחוט את כולם. גנדי עושה קוסמות (שם מיליון וחצי ערבים בתוך ארגז, סוגר, פותח, נהיה ריק), גאולה כהן עושה שפגט. אם כולם מצליחים הם מקבלים דוז פואה.
ניתן לצפות במערכון בגרסת הוידאו כאן.
"הדלקת משואות" - בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות נשכחו כמה אנשים שתרמו לצורה של המדינה:
יוסקה מסביון, סוחר נשק בהווה שמוכר נשק לדרום אפריקה. רב שייע פייערמאכר ממאה שערים ש"מדליק תחנת אוטובוס זו..". חיים מזרחי מקרית אתא שסגרו לו את המפעל, גרישא ינקוביץ' עולה מברית המועצות שמדליק את הלבבות של אחיו ברוסיה וקורא להם לעלות לארץ, לאמריקה. חסן אבו נור מהמשולש שמדליק את הצמיג הזה לזכר בית חרושת אליאנס שמספק להם חומרי בערה. רחל בן לולו מבת ים, מדליקה מנגל לכבוד יום העצמאות שבו עושים "על האש". נלו ברקוביץ' הרומני, בעל מועדון לילה, מדליק את המועדון שלו כדי לקבל כסף מהביטוח. ולבסוף דני בן 7 מירושלים, לא מדליק כלום כי הגדולים הדליקו את הכל, ומקווה כי יוכל שיהיה גדול לכבות את כל מה שהגדולים הדליקו. ניתן לצפות במערכון בגרסת הוידאו כאן.

התכנית יצאה על גבי קלטת טייפ (RVD 234 האחים ראובני). תוכן הקלטת:

צד א:
1. בוקר טוב ישראל
2. שיר הצלם
3. שנת הארבעים
4. ראש טוב (מורדוך)
5. דובר כלכלי
6. משבר גיל הארבעים
צד ב:
7. השגי שנת הארבעים
8. שליח עליה
9. כל ישראל חברים
10. הקול הצף
11. הדלקת משואות




התכנית יצאה גם היא על גבי קלטת וידאו.
גרסת הוידאו הוקלטה ב1989 ושודרה לאחר כמה שנים בערוץ 2. התפאורה בתכנית היא מצלמה שבה היא מראה לנו כיצד אנו נראים.
גרסת הוידאו נפתחת במערכון שלא מופיע בגרסת השמע - מוכר תשמישי הקדושה. במערכון מלין מוכר תשמישי הקדושה על כך שבעקבות הקמת הממשלה הרחבה, נדחקו המפלגות הדתיות הצידה, והוא נשאר עם כל הסחורה. בעוד ששלושה חודשים לפני כן, כל האנשים משלל הקשת הפוליטית חזרו אחרי הדתיים.
במהלך התכנית עובר טופז על כל השירים שליוו את המדינה, בכל התקופות. מהשירים שעליהם גדלנו מקום המדינה, התרנגולים ושאר השירים משנות ה60, השירים בין 67 ל73, השירים בשנות ה70 (לאחר 73), ושירי הלל לכלכלה הישראלית:
"אספר לך ילדה, גם לך הילד, איך בארץ ישראל כלכלה נופלת".
"מה עושה, עושה החלוץ, עם הכסף של הקיבוץ, שם במניות כמו ילד גדול, אז בלאס נכנס לוקח ת'כל".
טופז מבצע גם שני מערכונים מתחילת הדרך "טרש בטיטו" ו"הטנגו האחרון בפריס".

ניתן לצפות בוידאו בשני חלקים: חלק ראשון כאן, וחלק שני כאן.

במופע העשור של אמ"י, "כל העולם במה", אשר שודר בליל יום העצמאות 9/5/1989, ביצע טופז מחרוזת שירים השייכים לכלכלה הישראלית:
"דו רה מי" (מצלילי המוסיקה) ("דו - זה דולר קצת שחור, רה - רפורמה של רעב..")
"מדד ירד בדרום ספרד" (מגברתי הנאווה) על משקל "ברד ירד בדרום ספרד.
"אל נא תבכי מרגרינה" (מהמחזמר אוויטה), על משקל "אל נא תבכי ארגנטינה"
ושיר העבודה העברית ("יש כבוד") (מהמחזמר קזבלן) "בביצוע צוות הווי דהיישה" - מושר במבטא ערבי, על העבודה העברית שהפכה לעבודה ערבית, וקזבלן שבא מקזה הפך לאחמד שבא מעזה.
למרות שהמחרוזת לא מופיע בגרסת הוידאו של "צורה לנו" נראה כי השתייכה לתכנית.
ניתן לראות את המחרוזת כאן.

טיפול נמרץ

ב1992 יצאה התוכנית "טיפול נמרץ". 
סיפור המסגרת של התכנית היא תביעת נזיקין שמגיש האזרח הקטן (טופז) נגד המדינה. בקטע הפתיחה, טוען האזרח הקטן כי המדינה מפירה את ההסכם עמו. לאזרח יש חובות למדינה (מגיל קטן: גן טרום חובה, גן חובה, חינוך חובה, בצבא שרות חובה, מלווה חובה, כשאתה מטלפן לבנק אתה בחובה..), ולעומת זאת המדינה לא מקיימת את חובותיה לאזרח. באומרו זאת הוא "עוקץ" את המדינה כאשר לא מטפלת כראוי בארועים שקרו אז: כשיש התקפת גזים על המדינה, מן הראוי שהמדינה תתן מסכות מגן שיעבדו כמו שצריך. כשיש גשמים כבדים ושטפונות (כמו חורף 92) המדינה צריכה לספק כבישים שאפשר לסוע עליהם, או סירות הצלה כתחליף. מנכ"ל עמידר לא צריך לקנות פרחים לאשתו מכספם של רוכשי הדירות. כאשר אזרח משרת בצבא 3 שנים, בסוף השרות לא יתנו לו סל קליטה כי הוא לא עולה חדש, אבל מגיע לו סלסלת שי כדי להגיד לו תודה.
הקהל יתפקד כחבר המושבעים במשפט, ובמערכונים בתוכנית יובאו העדים.
העד הראשון, במערכון "הרצל", הוא בנימין זאב הרצל. כולנו כאן בגלל "מילה גסה", ציונות. הרצל מדבר על ההבדל בין עם ישראל בגולה (שהצליחו והגיעו לתפקידי מפתח), לעם ישראל במדינת ישראל. "כמו זבל - מפזרים על האדמה, זה מפרה את האדמה. מרכזים במקום אחד - מסריח". כאשר הרצל אמר בקונגרס הראשון "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים, התכוונתי בבאזל. בשוויצריה. תארו לכם מדינת ישראל בשוויצריה. שבת בבוקר, משפחות משפחות יוצאות לחיק האלפים לעשות מנגל. שמים קסטה זהבה בן שרה יודל".
הרצל מקבל הרבה כבוד בישראל ("הר הרצל, יער הרצל, הרצל אביטן, הרבה כבוד..). הרצל מגיב על אמירתו כי מדינת ישראל תהיה נורמלית כאשר יהיה בה גנב יהודי ראשון וזונה יהודיה ראשונה "אתם נורמלים! אתם אפילו הגזמתם. יש בניין אחד בירושלים שיושבים שם 120 משני הסוגים".
"ק.ג.ב בישראל" - עולה חדש מרוסיה, שעובד כאן כשוטר מובא לתת עדות. כשבא ארצה אמרו לו לעשות הסבה מקצועית, כלומר לקחת את המקצוע שבו עבד ברוסיה ולעבוד במקצוע המתאים בישראל. למשל אדם שעבד ברוסיה בקרקס עם חיות, יעבוד כאן כסדרן בכנסת. מי שהיה שם מהנדס מים, כאן יעבוד אצל הבאבא סאלי ימלא בקבוקים, מי שעבדה שם בליווי בפסנתר עובדת כאן בלווי בלי פסנתר. העולה עבד ברוסיה בק.ג.ב. כאן בארץ יעבוד כשוטר. שוטר זה ק.ג.ב - קבל גרוש בחודש.
העולה מדבר על ההבדלים בין ישראל ורוסיה.
"שליח בן מיעוטים" - פועל הבניין מהתכנית "טיפול נמרץ" חוזר והפעם הוא מתפקד כשליח עליה. שליח העליה מדבר עם השר ("לפני 30 שנים היה עליה ממרוקו, שר קליטה היה מרוסיה. היום יש עליה מרוסיה, ושר קליטה ממרוקו. זה טוב, בשביל שר לא יבין את הבעיה של העולים"). שליח העליה הערבי עושה לעולים מבחן ביהדות (שואל שאלות בשולחן ערוך: כמה צלחות חומוס נכנסים בשולחן ארוך ל2 אנשים. אם יודע הולך לעבוד במלצרות. מבחן ב"בבא מציעא" - בבא מציע הדירה, בבא מציע עבודה, מה את מציעה לבבה?").
"וסטהיימר" - הסקסולוגית, רות וסטהיימר, באה לפתור את הבעיות לחברי הכנסת שלא יכולים לעשות את זה עם האישה ולכן הם דופקים את כל השאר. כל פוליטיקאי והבעיות הסקסואליות שלו.
"בוקר טוב ישראל" - מערכון שני על תכנית הבוקר הפופלארית של גלי צהל. טופז מדבר בקדימון למערכון על תכנית החדשות הרבות והצורך באקטואליה. התכנית נפתחת בחדשות ("בעקבות כמות הגשמים האדירה מבקש ראש עירית טבריה מהתל אביבים לא לבוא לכנרת בשבת. אם ימתינו בסבלנות, הכנרת תגיע לתל אביב").
המומחה הצרפתי לענייני מזון, מוריס שבלזה ("אני יושב על זה") מתראיין על הרגלי האכילה של הישראלים ("ישראלים לא אוכלים, הם מתעללים באוכל: "בוא נרביץ שווארמה, נחטוף סנדביץ', נדפוק סטייק, נרד על איזה סלט. אוכל זה רעול פנים באינתיפדה?").
עובד בן חרוץ, יושב ראש איגוד מובטלי ישראל (אמ"ק - אירגון מובטלים קולקטיבי) מספר על הארגון החדש. הארגון דואג לרווחת חייו של המובטל, ואף לוקחים אותם לטיולים לכנסת ולישיבות של ש"ס ואגודה, שיראו איך עושים כסף בלי לעבוד.
בין הכתבות עוברים למטוס הקל, לטייס אלי קופטר שמדווח על "פקקים איומים בצומת מורשה". בסוף המערכון מתברר כי הוא תקוע בפקק במורשה וכלל לא הגיע למטוס הקל.
המערכון היה לפופלרי מאוד (הרבה יותר מהמערכון הקודם בתכנית "צורה לנו").
את המערכון (בגרסת "טיפול נמרץ") ניתן לשמוע כאן.
"המהפיכה היפנית" (יקצם ציקי ציקי צם) - בקדימון לשיר מספר דודו טופז על מהפיכה נשית. איך נשים השיגו הרבה דברים במסגרת המהפכה להשגת זכויות לנשים. אישימוטו כהן (איש עם אוטו..) הוא העד הבא. בשנות החמישים באו לראש הממשלה, דוד בן גוריון והציגו בפניו פתרון לבעיות במדינה. להכריז מלחמה על ארה"ב, כמו יפן. להפסיד, כמו יפן. לקבל פיצויים, כמו יפן. ואז הכלכלה תפרח, כמו יפן. בן גוריון השיב "מה יקרה אם ננצח?".
הכלכלה היפנית היום לא משגשגת בגלל ארה"ב, אלא בגלל המהפכה היפנית בישראל.
מילות השיר:
סובארו מאזדה הונדה שרד או מיצובישי
אפלאוז סוזוקי גלקסי כבשו פה את הכבישי
גם לנסר וקונטסה טויוטה ודייהצו
תמצא היום בכל חניון כמו פיטריות הם צצו

יקצם ציקי ציקי צם אוינג...

כי כל מוצר חדש בשוק שיש לו שם יפאני
גורם היסטריה המונית באופן די ספונטני
חוקים של גו'דו קרטאה שיאצו ג'יו ג'יטסו
הולכים היום הכי חזק במיפגשים של ויצו

יקצם ציקי ציקי צם אוינג...

פיזמון: אז בואו מתוקים שלי נרים כוסית של סאקי
כי מי שלא קונה יפאני משחק בקקי
אז בואו עוד כוסית נרים אבל עכשיו של יין
לכבוד עיננו הגדולות בגלל צרי העין

יקצם ציקי ציקי צם אוינג...

3.הטלויזיה סאניו או היטאצ'י או של סוני
המצלמה של פוג'י והוידאו פנסוניק
ועוד מעט זהבה בן ומרגלית צנעני
בימקום לשיר במיזרחית ישירו ביפאנית

יקצם ציקי ציקי צם אוינג...

בפורים זה בכלל אסון אני ממש הרוס לי
כל ילד מיתחפש בחג לנינג'ה או לברוס לי
אז פלא כשיהם גדלים ומקבלים גם אוטו
הם נוהגים על הכבישים כמו קוזו אוקומוטו

יקצם ציקי ציקי צם אוינג...

פיזמון חוזר: אז בואו מתוקים שלי...

הראש היהודי היום עבר שינוי בגינים
במקום דולרים או שקלים הוא כבר חושב ביינים
ועוד מעט כל ילד שיהיו לו כמה גרושים
בימקום מנה פלאפל יבקש מנה של סושי

יקצם ציקי ציקי צם אוינג...

ורק ביתחום אחד היתרון שלנו
כי כל יפאני ממוצע נמוך הוא מאיתנו
אך גם היתרון הזה הלך לו כמדומני
הן ראש הממשלה יותר יפאני מיפאני

השיר הווה את הלהיט הגדול ביותר מתוך התכנית הנוכחית.
ניתן לצפות בשיר (מתוך קדם ארוויזיון 1992) כאן.

"ילד צפוני" - ילדים זה הדבר הכי חשוב לאדם, יותר מאשתו ("יש קרסו ובניו, לא ראיתי קרסו ואשתו"). בקדימון למערכון מדבר טופז על החינוך וחשיבותו ("מה לימדו אותי? לפתור בעיה עם נעלם אחד? יש אמרגן אחד חייב לי 20 אלף שקל והוא נעלם. היסטוריה, תקופת הביניים, בשביל מה ללמוד? סע למאה שערים, תראה את התקופה. תקופת האבן, סע לעזה, תקבל ת'תקופה בראש").
הילדים של היום הפכו למפונקים. ("בסביון מקבלים בית לבר מצווה, בכפר שמריהו כפר.."). מונולוג של ילד כזה, באזורי יוקרה, ילד צפוני. הילד צועק לאביו מלמטה שיצא למרפסת ויזרוק לו צ'ק 3000 שקל ("אין זו לא תשובה. לך לעבוד.. זה לא יעוף, תחבר אליו את הישראכרט, זה יפול ישר"). 
"ז'וז'ו מטלפן לבוש" - במסגרת שיחות השלום עם הפלסטינאים, מזכיר המדינה האמריקאי, ג'יימס בייקר, עשה מעשה מאוד לא דיפלומטי. בצעד של ייאוש מן השיחות, פרסם את מספר הטלפון של הבית הלבן ואמר "כשתהיו רציניים, תרימו טלפון". כל המנהיגים בכל העולם ראו בטלוויזיה את מספר הטלפון של הבית הלבן, כולל ז'וז'ו מאשדוד, שהחליט שהוא רציני והוא מטלפן לבוש.
ז'וז'ו מדבר עם בוש על שר החוץ (minister of out) ועל הערבויות (money that we take and you have to pay) וכמובן על בייקר, שהוא "גנוב לאללה" (stolen to god). ז'וז'ו מסביר לבוש מה הבעיה עם הפלסטינים ועם מי צריך לדבר. ז'וז'ו מבקש מבוש שיגיד לבייקר שהוא מוזמן אליו: "אפתח לו שולחן (open table for him), אעשה לו על האש (make him on the fire), יעשה לו ממולאים (fulls), ארוחה עם ביצה קצה (difficult egg), ושיקפוץ אלי בשבת (jump on saturday).
"טיפול נמרץ" (קטע הסיום) -  בפסק הדין האזרח צודק בכל טענותיו, אך הוא אשם בכל סעיפי האישום. הוא חלק מהמדינה, הוא, השופטת וחבר המושבעים. המדינה חולה, הצטברו לה שומנים באזורים מיותרים, תת תזונה באיזורים אחרים. בעיית ראייה (רואה מאוד קצר), הלב לא מתפקד כמו פעם. טופז מדבר על הלב, ועל כך שהמדינה צריכה טיפול נמרץ. היחידים שיוכלים לתת לה טיפול אוהב, הם אלה שחיים בה והיא אצלם בלב.

רשימת הקטעים:
1. פתיחה
2. הרצל
3. ק.ג.ב בישראל
4. שליח בן מיעוטים
5. וסטהיימר
6. בוקר טוב ישראל
7. המהפכה היפנית
8. ילד צפוני
9. זוזו מטלפן לבוש
10. טיפול נמרץ

הבלדה לאורנג'דה


במרץ 1993 קיבל טופז את הגשת "סופשבוע" בערוץ הראשון (לסירוגין עם רבקה מיכאלי). טופז קיבל תחילה 3 תכניות, שהפכו לעונה שלמה (10 תכניות), ושודרו פעם בשבועיים ביום שישי בערב. במהלך התכניות ביצע טופז מספר מערכונים, אורחים שונים התראיינו בתכנית וכמו כן נתנה הזדמנות ראשונה למספר אמנים (נאור ציון, אורנה בנאי, צביקה הדר, אבי גרייניק ועידן אלתרמן, יוסי חן). אולי בעתיד נקדיש פוסט למערכונים בתכנית "סופשבוע".
בסוף שנת 1993, עם עליית הערוץ השני, החל טופז להנחות את "רשות הבידור" (ששנתיים אחר כך שונתה ל"ראשון בבידור").

בשנת 2004 הוציאו "האחים ראובני" מארז מרובע הכולל את האלבומים מארבעת התכניות "פליטת פה", "בלי חשבון", "צורה לנו", ו"טיפול נמרץ". שם המארז "בלדה לאורנג'דה" על שם המערכון המצליח על משה והאורנג'דה. התמונה בעטיפת המארז נלקחה מהתקליט הראשון משנות ה70 בו דודו טופז נראה כאשר דבורה על אפו. בעטיפה האחורית של המארז נכתב הטקסט שמופיע בעטיפה הפנימית של התקליט הכפול "פליטת פה - בלי חשבון".

לכל אחד מעטיפות הדיסקים ניתן צבע (פליטת פה - צהוב, בלי חשבון - כתום, צורה לנו - כחול, טיפול נמרץ - אדום) כאשר במרכז התמונה הופיע התמונה שהופיעה בזמנו בעטיפה הקדמית של קלטת הטייפ.
בכל אחד מהדיסקים במארז נוספו בונוסים משתי התכניות הראשונות. רשימת הבונוסים בדיסקים:

"פליטת פה":
סיפור אודות קיבה (מקרה קיבה)*
1948 בעיות במדינה*
ביקור בקיבוץ
חידון טלוויזיה

את האלבום ניתן לשמוע כאן או כאן.

"בלי חשבון":
חדשות בעוד 25 שנה*
בלדה לתל אביב*
אדם לא רציני*
טר"ש בטיטו
אנשים זה דבר מצחיק - שיר בביצועו של רובי ראובני

את האלבום ניתן לשמוע כאן.

"צורה לנו":
צחוק באמצע*
ראיון עם נח
שמות ישובים

את האלבום ניתן לשמוע כאן או כאן.

"טיפול נמרץ":
שיר על דבר האושר*
ביקור בתערוכה
הטנגו האחרון בפריס

את האלבום ניתן לשמוע כאן

* - הקטעים המופיעים בכוכבית מופיעים בתקליט "ערב ספונטני מתוכנן" (התקליט האדום).

אין לי זמן


בשנת 2005 לאחר שתכניתו "ראשון בבידור" ירדה מן המסך, חזר טופז לבמות והעלה את התכנית "אין לי זמן". (השם בהשראת החיקוי שביצעו אלי ומריאנו בתכנית הטלוויזיה שלו. את החיקוי ניתן לראות כאן).
בסיפור המסגרת של תכנית זו, עומד דודו בפני בית דין של מעלה. כשעולה טופז לשמיים הוא מתבקש לשכנע את אלוהים לאן הוא צריך ללכת, גן עדן או גיהנום.
תחילה נתקל טופז בכרוז שמודיע על הרצאה של הרצל (חלק מהבדיחות על הרצל הופיעו בתכנית "טיפול נמרץ" במערכון "הרצל").
לאחר מכן מובא מונולוג של עולה חדש מצרפת המספר על חוויותיו במדינה.
לאחר מכן מבצע טופז גרסה חדשה לשיר שביצע בהצגה "פליטת פה" - "מכתב מלבנון". והפעם החייל לא בלבנון, אלא בחברון. "מכתב מחברון" של מילואימניק רוסי המשרת בשטחים.
במערכון הבא, זקן בן 97 נוסע להודו (הודו לה' כי טוב) (גרסה מעודכנת ל"מורדוך" מהתכנית "צורה לנו"). הוא נוסע עם בנו בשאנטי (באמת עשנתי כל הדרך), ומספר על חוויותיו מהמסע.
לאחר מכן טופז מדבר עם אביו, ובו מספר לו על שלושת בניו. אחר כך מדבר על נשותיו המרוקאיות.
עוד קטע שעובר גרסה מחודשת הוא השיר "יקצם ציקי ציקי צם" מהתכנית "טיפול נמרץ". הפעם במקום המהפכה היפנית הנושא הוא ניתוחים פלסטיים.
אלוהים מחליט לאחר ששמע את הקטעים לא לשלוח את טופז לא לגן עדן ולא לגהנום, אלא לחזור חזרה לכדור הארץ, כיוון ו"יש לו זמן" (לטופז) עד שיצטרך לבוא לשם שנית.
במסגרת ההדרן, מבצע טופז את המערכון "צחוק באמצע" מהתכנית הראשונה בשנות ה70 בוא סיפר בדיחות שונות.
בקטע הסיום מבצע טופז את "שיר על דבר האושר" שכתב לו אביו, אליהו גולדנברג. אותו קטע שסיים איתו את ההופעות, עוד בשנת 1980 בהצגה "ערב ספונטני מתוכנן".

היו שהתאכזבו מן ההופעה הזאת, כיוון וחלק מהבדיחות שהופיעו במופע זה, כבר סופרו בתכניות הקודמות. מה עוד שחלק מהמערכונים התבססו על מערכונים קודמים ולא היה הרבה מערכונים "חדשים לגמרי". את המופע המלא ניתן לראות כאן.

טעם החיים


בשנת 2008 עלה המופע האחרון של טופז, "טעם החיים" שמו.
2 קטעי וידאו בלבד עלו לרשת מתוך המופע: השיר "איזה יופי עולם" - גרסה עדכנית לשיר "wonderful world". את השיר ניתן לראות כאן.
"מקדונלד עם הילד" - טופז נכנס למקדונלד עם בנו ומבקש ארוחת ילדים. הוא עובר שאלות רבות (תחקיר בטחוני). שאלות כגון - איזה המבורגר?, רוצה להגדיל? (גדול, ענק או ג'מוס?), איזה רוטב? מה תרצה לשתות? איזה מים? (רגיל, בטעמים..), אוכל כאן או לקחת הביתה?
כשהוא מתייאש מן השאלות הרבות מבקש מהמוכרת אופטלגין. אבל גם כאן באה השאלה - גדול, ענק או ג'מוס?
ניתן לצפות במערכון כאן.
באתר הרשמי של דודו טופז פורסמו 2 קטעים כתובים מתוך ההצגה:
"אנשים זה דבר מצחיק" (נקרא משום מה באתר "שיר בנושא זוגיות"), ניתן למצוא את השיר מושר בפי רובי ראובני במארז הדיסקים "בלדה לאורנג'דה".
הקטע הנוסף הוא מערכון המבוסס על משה והאורנג'דה. הפעם הילד התבקש לכתוב חיבור על האינטרנט במשפחה (במקום "טיול בשבת" המקורי).
ניתן לקרוא אותם כאן.



7 תגובות:

  1. בתוכנית בלי חשבון, בקלטת הוידאו
    יש מספר קטעים שלא התייחסת אליהם
    ואני מחפש מידע עליהם כבר די הרבה זמן:
    1. ברוך ורבקה יוצאים להופעה
    2. האמן והקהל
    3. הישראלים והאהבה

    בתודה ערן. (emh)

    השבמחק
  2. אין לנו את קלטת הוידאו של "בלי חשבון" ולכן לא התייחסנו ל3 המערכונים שמופיעים בגרסת הוידאו ולא מופיעים בשמע.
    עטיפת הקלטת נלקחה מ"פורום מערכונים קלאסיים" בתפוז.
    אם יש מישהו שיש ברשותו את הקלטת, ויוכל להמיר אותה, נשמח אם יוכל להעלות אותה לרשת.

    לגבי הוידאו של "צורה לנו", אין לנו את הוידאו המקורי, אבל יש הקלטה מהטלוויזיה על גבי קלטת וידאו (מה ששודר בזמנו בערוץ 2).
    צריך להמיר את הוידאו מהקלטת (הוידאו כשעה ו20), ובקרוב יועלה לעמוד היוטיוב.
    כשתתבצע ההמרה נוסיף את רשימת הקטעים המופיעים בגרסת הוידאו ונפרט על מערכונים שמופיעים בוידאו ואין אותם בגרסת השמע.

    השבמחק
    תשובות
    1. ראיתי את העטיפה האחורית של התקליט הראשון
      באתר סטריאו ומונו ויש פירוט של הקטעים
      כפי שרשום על העטיפה. מק"ט L-5836

      צד א'
      1. החדשות בעוד 25 שנה
      2. ראיון עם נח
      3. ביקור התערוכה
      4. הטנגו האחרון בפריז

      צד ב'
      1. חידון בטלוויזיה
      2. טר"ש בסיסי
      3. שמות היישובים
      4. שיר על דבר האושר

      (אני מניח שטר"ש בסיסי זה טר"ש בטיטו)
      התמונה קטנה וקצת קשה לקרוא
      http://imgur.com/qTIuUTM

      יש קטע ששמתי לב שלא צוין בפוסט
      ולדעתי הוא גם לא מתוך לצון נופל על לצון,
      (הבריכה האקסקלוסיבית, רס"ר מספר לבנו
      את סיפור כיפה אדומה, שעועית)

      אני מנחש שזה מהתקליט השני, אני מדבר על
      קטע שנקרא "רושם טוב על בחורות" או באתר
      הרשמי "מישהי לצאת איתה".

      דבר שאולי כדאי לציין, לדודו טופז היתה הוצאה
      של לפחות 5 ספר-קלטת של דודו מספר לגולו,
      שיצאו גם בדיסקים, בעטיפות
      בצבעים: כתום, כחול, ורוד, בז' ואדום
      פירוט קטעים בתמונה http://imgur.com/sQuSEcE

      emh

      מחק
    2. תודה על המידע

      הבונוסים שהופיעו בארבעת הדיסקים ב"בלדה לאורנג'דה" לקוחים מ2 התקליטים הראשונים.
      הקטע "עם ליבי" שמופיע באתר הרשמי של דודו טופז שייך לתקליט השני ולא מופיע בבונוסים משום מה.

      טר"ש בסיסי זה אכן טר"ש בטיטו.
      בעטיפה הקדמית (שבו רואים את דודו טופז עם דבורה באפו) רשומים בצד ימין למטה הקטעים:
      - שיר על דבר האושר
      - חידון בטלוויזיה
      - טרש בטיטו
      - החדשות בעוד 25 שנה

      טר"ש בטיטו מופיע כבונוס בדיסק ""בלי חשבון".
      ראיון עם נח ושמות ישובים מופיעים כבונוסים בדיסק "צורה לנו".
      ביקור בתערוכה, והטנגו האחרון בפריס מופיעים כבונוסים בדיסק "טיפול נמרץ".

      חידון טלוויזיה מופיע כבונוס בדיסק "פליטת פה".
      ביקור בקיבוץ שמופיע גם כבונוס ב"פליטת פה" (ואמור להיות חלק מהתקליט הראשון) לא מופיע משום מה ברשימה.

      מה שנשאר מהרשימה של התקליט הראשון זה "שיר על דבר האושר" ו"החדשות בעוד 25 שנה".
      שניהם מופיעים גם בתקליט הראשון וגם בתקליט השני.
      - "שיר על דבר האושר" שמופיע כבונוס בדיסק "טיפול נמרץ" זה הגרסה של התקליט השני. הקטע הזה מאוד חשוב לדודו טופז (שיר שכתב לו אביו, אליהו גולדנברג), וכנראה בגלל חשיבותו הוא ביצע אותו ב2 התוכניות.
      - למערכון "החדשות בעוד 25 שנה" יש מספר גרסאות:
      הגרסה שמופיעה בתקליט הראשון (25 שנה אמור להיות 1999). הגרסה שמופיעה בתקליט השני (25 שנה - שנת 2005) מופיעות כבונוס בדיסק "בלי חשבון". יש גם גרסה שלישית מתוך התכנית "בלי חשבון" (25 שנה - שנת 2012).
      כנראה כששמו את הבונוסים בדיסקים החליטו מה מבין 2 הגרסאות לשים:
      ב"שיר על דבר האושר" בחרו בגרסה של התקליט השני, וב"חדשות בעוד 25 שנה" בחרו גם בגרסה של תקליט השני.

      כשיהיה לנו את 2 התקליטים נקדיש פוסט לתוכניות הראשונות של דודו טופז.

      לגבי "מישהי לצאת איתה", לא ידוע מאיפה זה לקוח. אבל כנראה זה לא מהתקליט השני.
      לפני הצחוקים ברקע זה נשמע שאולי זה שייך ל"לצון נופל על לצון". (הצחוקים דומים לאלו שבמערכון "הבריכה האקסקלוסיבית").
      בכל מקרה הקטע לא מופיע בספר של "לצון נופל על לצון".

      יש דיסק נוסף של "דודו מספר לגולו" (בצבע צהוב):
      http://he.israel-music.com/dudu_topaz/dudu_tells_gulu_part_6

      מחק
  3. הוידאו של המופע "צורה לנו" הועלה לעמוד היוטיוב:
    חלק א: https://www.youtube.com/watch?v=V5_or6ngd1Y
    חלק ב: https://www.youtube.com/watch?v=cBY8PfEKjoY

    התווסף פירוט על גרסת הוידאו של התכנית "צורה לנו".

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום, באיזה מייל יוצרים איתכם קשר באופן אישי?
      אשמח שתשלחו לי מייל לטובת המשך התכתבות:
      omertopaz22@gmai.com

      מחק
  4. יש ברשותי את התקליט הנדיר של דודו טופז
    "ערב ספונטני מתוכנן " - למכירה ב 100 ש"ח כולל משלוח רשום

    השבמחק