יום ראשון, 15 במאי 2016

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי ביחד ולחוד

הפוסט הזה יוקדש לשני אומנים חשובים בתולדות ההומור הישראלי, יוסי בנאי ורבקה מיכאלי.
שניהם בדרנים, זמרים, שחקנים, בעלי קריירה מפוארת בעולם התרבות הישראלי. דרכיהם של השניים נפגשו בשתי הצגות בידור: "ילדות קשה" (1964) ו"נישואין נוסח גירושין" (1973). השניים ארחו האחד את השני בתכנית הרדיו הבידורית שהגישו - "שלכם לשעה קלה".

רבקה מיכאלי נולדה ב14 באפריל 1938 בירושלים. בגיל 12 החלה לשדר ברדיו כשהשתתפה בתוכניות הילדים והנוער של "קול ישראל". את שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל כקריינית ועורכת. לאחר מכן הצטרפה ל"קול ישראל" והגישה תכנית רבות כמו "התכנית לעקרת הבית", "תפוח ועץ", "ביקור בית" וכ'ו.

יוסי בנאי נולד ב13 באפריל 1932 בירושלים וגדל בשכונת מחנה יהודה למשפחה ענייה ומרובת ילדים. יוסי ואחיו יעקב בנאי נהגו להסתנן להצגות תיאטרון שהגיעו לאזור מגוריו, דבר שהשפיע עליו מאוד. יוסי העלה עם אחיו חיים בנאי מופעים במסגרות לא מקצועיות. ב1951 הצטרף לתכנית הראשונה של להקת הנח"ל, בתור בדרן. בלהקה פגש בדובי זלצר, שמואל שי ויונה עטרי. התכניות הראשונות של להקת הנח"ל לא הוקלטו על גבי תקליטים.

יכולת המשחק של יוסי בנאי בלטה מאוד בלהקת הנחל וגרמה לו ללמוד משחק בסטודיו של פאני לוביץ'. לוביץ' אמרה לו בסוף לימודיו: "הגעתי למסקנה שאין לך מה לחפש בתיאטרון". למרות זאת החליט בנאי להיות שחקן תיאטרון, והתקבל ללימודים בבית הספר למשחק של "הבימה".

המערכון הראשון של יוסי בנאי הוא "החדר הספרדי" - את הקטע למד יוסי מאחיו הגדול יעקב בנאי. בנאי הוא המורי בחדר הספרדי שמבקש מהתלמידים לדעת היטב את השעור. לאחר שהוא מקריא את השמות, הוא מבקש מהתלמיד יוסף אבוטבול שיאמר לכיתה את השיעור שנלמד. התלמיד אומר שקם מוקדם ב5 הבוקר ללמוד, ולמד עד 9 ואז שכח. המורה אומר לכיתה שמי שלא יידע את השיעור "אוי לו ואבוי לו".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

בשנת 1957 לאחר שהתפטר מ"הבימה" רצה בנאי להיות שחקן עצמאי והחליט לנסוע לפריז ביחד עם אבנר חזקיהו וניסים אלוני. בנאי הושפע רבות מהתרבות הצרפתית ומשירי השאנסונים והחליט לתרגם אותם לעברית ולהביא אותם לארץ.

תל אביב הקטנה (1958)
בשנת 1958 השתתף יוסי בנאי בהצגה "תל אביב הקטנה" ביחד עם יונה עטרי ואבנר חזקיהו. את ההצגה כתבו דן בן אמוץ וחיים חפר. המילים לשירים הם של נתן אלתרמן וחיים חפר. תזמורת וניצוח: אריה לבנון.

השירים של ההצגה הודפסו על גבי תקליט. תקליט ישראפון, מספר סידורי AN-1. התקליט הוא התקליט הראשון של חברת ישראפון!
רשימת השירים בתקליט:
צד א:
1. בחולות

האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בשנת 2000. בהוצאה המחודשת נוסף מערכון (באדיבות קול ישראל. המערכון לא מופיע בתקליט המקורי). שם המערכון הוא "מלכת הפורים של ירושלים" - אבנר חזקיהו הוא חנוך כץ, עיתונאי "השומר הצעיר" המראיין את מלכת הפורים של ירושלים (יונה עטרי).

ההצגה עלתה בשנית בשנת 1963 בתיאטרון החמאם, ואת הצוות המקורי החליף אורי זוהר, אריק איינשטיין, רחל אטאס ועליזה רוזן. הגרסה השניה של ההצגה הודפסה בתקליט הד ארצי, מספר AN 46-65.

המופע עלה בשלישית בשנת 1970. צוות ההצגה כלל את חנן גולדבלט, אושיק לוי, רחל אטאס ואביבה רון טל. האלבום יצא בתקליט ישראפון, מספר סידור B-502. מספר קטעים שהופיעו בתקליט (בגרסה השלישית) הופיעו כבונוס בדיסק של ההפקה הראשונה שיצא בשנת 2000:

ההצגה עלתה בפעם הרביעית בשנת 1980 בתיאטרון "הבימה". משתתפי ההפקה הרביעית: משה בקר, גדעון זינגר, מוני מושונוב, שמואל סגל, רפאל קלצ'קין, מיקי קם, חנה רוט וסנדרה שדה. בשנת 1999 עלתה ההצגה בפעם החמישית בכיכובם של יעל פוליאקוב ודני שטג.

יוסי חיזקי יונה (1961)
בשנת 1961 עולה הצגת בידור בשם "יוסי חיזקי יונה". שם ההצגה כשם שלושת כוכבי ההצגה: יוסי (יוסי בנאי), חיזקי (אבנר חזקיהו), יונה (יונה עטרי). יוסי בנאי ויונה עטרי נפגשו עוד בתכנית הראשונה של להקת הנח"ל בתחילת שנות החמישים. השלישיה שהופיעה יחדיו בהצגה "תל אביב הקטנה" (1958) המשיכה לתכנית משלה. את רב השירים הלחין אלכסנדר (סשה) ארגוב, שליווה את השלישיה בפסנתר.

ההצגה הונצחה על גבי תקליט ישראפון, מספר סידורי AP-302. רשימת השירים בתקליט:

צד א:

צד ב:

התקליט יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת ישראפון/הליקון בשנת 2001.
את ההצגה "יוסי חזקי יונה" ניתן לשמוע כאן או לשמוע ברשימת השמעה ביוטיוב.

המערכונים בהצגה:

"הקיוסק הגדול" - יוסי בנאי פוגש באיציק, בעל הקיוסק (אבנר חזקיהו). איציק מודיע לו שמהיום הוא לא איציק ושמו פיציק. יוסי מבקש מאיציק שיחזיר לו את הלירה שחייב לו. איציק מנסה להתחמק בכל דרך אפשרית. יוסי מציע לו דרכים יצירתיות כדי להחזיר לו את הלירה שלו.

"החור בדלי" - שיר היתולי בהשתתפות יונה עטרי ויוסי בנאי. יונה מבקשת מיוסי שיביא לה את דלי המים. יוסי אומר לה שיש חור בדלי והמים נוזלים. יונה אומרת לו שיסתום את החור. יוסי שואל אותה במה לסתום את החור והיא משיבה לו שיסתום את החור בקש. הוא אומר שהקש ארוך קצת והיא מציעה לו שיקצר את הקש. הוא שואל אותה במה לקצר את הקש והיא אומרת לו בגרזן. הוא אומר לה שהגרזן קהה ואינו מושחז. היא אומרת לו שישחיז את הגרזן באבן משחזת. הוא אומר לה שהאבן יבשה. היא מציעה לו שירטיב את האבן. הוא שואל אותה במה להרטיב את האבן, והיא עונה לו במים. הוא שואל כיצד להביא את המים, והיא עונה לו בדלי. הוא אומר לה שיש חור בדלי וחוזר חלילה.

"במערכת" (מוכר גם בשם "השילק שנדם") - דו שיח בין עורך עיתון לבין עוזרו במערכת עיתון ספרותית. העורך שואל את עוזרו האם הוא מכיר את לילי אננסובה. היא העבירה לו מספר שירים וביקש מעוזרו שיעביר עליהם ביקורת. מילות השירים בשפה גבוהה ולא ברורה ("הפינה משתלחנת מולי.."), השניים מנסים להוכיח כי שניהם מבינים את העברית הגבוהה והלא ברורה.
את הקטע ניתן לשמוע כאן. 

"כיבוש המשולש" - מערכון מאת אפרים קישון. זהבה (יונה עטרי) ניפגשת בביתה עם הספר שלה (יוסי בנאי) שהוא גם המאהב שלה. בעלה (אבנר חזקיהו) אמור להיות במילואים ומגיע לפתע הביתה. הבעל מקבל מכתב אנונימי על מעללי אישתו. במקום לכעוס עליה הוא כועס שמעלילים עליה עלילות.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.


שיתוף הפעולה של יוסי בנאי עם אבנר חזקיהו נמשך, ובשנת 1963 הקימו השניים ביחד עם ניסים אלוני את "תיאטרון העונות" והעלו את הצגתו של אלוני "הנסיכה האמריקאית". ההצגה יצאה על גבי תקליט. התאטרון נסגר לאחר כשלוש שנים.

ילדות קשה (1964)
המפגש הראשון בין יוסי בנאי לרבקה מיכאלי התרחש בשנת 1960 כשמיכאלי הופיעה בתכנית הפתיחה של מועדון התיאטרון בחיפה - "היחפנית". בנאי הציעה למיכאלי להופיע לצידו כצמד, אבל רק לאחר ארבע שנים, בשנת 1964 עבדו השניים על מופע משותף בשם "ילדות קשה" בתיאטרון החמאם. החזרות התקיימו בסטודיו של הכוריאוגרפית מיה ארבטובה, ואחר כך התקיימו באולם אוהל שם. המופע זכה להצלחה רבה כאשר הוצג בלמעלה מ360 הצגות בתשעה חודשים.
המופע כלל ברובו שירים שנכתבו על ידי חיים חפר, ע. הלל, נעמי שמר, ויוסי גמזו. העיבודים וההנהלה המוזיקלית של אלכס וייס. המופע כלל גם מערכונים, והונצח בתקליט ישראפון, מספר סידורי AP 313. בתקליט הונצחו רק השירים מהמופע.

רשימת השירים בתקליט:

צד 1:
1. יוסף ג'ון רבקה ג'ון
2. יום הולדת לילד גאון
3. נשים נשים
4. ילדות קשה
5. הצוואה

צד 2:
1. שיר הבגידה
2. בת 26
3. בחולות
4. לזכר הימים
5. תגידי לה

השיר "תגידי לה" שבוצע על ידי יוסי בנאי, בוצע גם על ידי הגשש החיוור בתקליטם השני. בשיר פונה בנאי לאימו של אהובתו ומבקש ממנה שתגיד לבתה עד כמה הוא אוהב אותה ("אם היו נותנים בשביל אהבה בית סוהר, אני אצלה במאסר עולם"). הוא מבקש מהאמא שתגיד לביתה שתחזור אליו, כי חשובה שלמות המשפחה. בסוף השיר הוא מאיים שאם היא לא תחזור אליו עד הערב, מחר בבוקר הוא יחזור לאשתו.
את השיר ניתן לשמוע כאן. 

האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת ישראפון/הליקון בשנת 2000. לגרסת הדיסק נוסף כבונוס המערכון "זהירות נהגת" מתוך תכנית הרדיו של רבקה מיכאלי "שלכם לשעה קלה" (1969) ובו אירחה את יוסי בנאי. נרחיב על המערכון בהמשך.
את האלבום אפשר לשמוע כאן
או כאן ברשימת השמעה בערוץ היוטיוב של ישראפון.


בשנת 1965 הופיע יוסי בנאי בתאטרון העונות בהצגה האחרונה של התיאטרון לפני שנסגר, "רביזור". הצגת הבכורה היתה ב9/8/1965. הפזמונים נכתבו מאת גוגול בתרגומו ובימויו של ניסים אלוני. כתב חיים חפר והלחין דב זלצר. תקליט המנציח את שירי ההופעה "פזמוני רביזור" יצא בחברת ישראפון, מספר סידורי AP-319. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת ישראפון/הליקון בשנת 2001.
את האלבום ניתן לשמוע כאן ברשימת השמעה בעמוד היוטיוב של ישראפון.

ב1966 הוציאה רבקה מיכאלי תקליט ביחד עם בני אמדורסקי - "גבר ואשה". התקליט הוא תקליט הד ארצי, מספר סידורי MN-553. האלבום כולל ארבעה שירים: "גבר ואשה", "בחצר ליד השער", "סאמבה", "הכל בגלל אפרים". העבוד והניצוח של דוד קריבושי. את השיר "גבר ואשה" ניתן לשמוע כאן, וכאן ניתן לראות את גרסת הוידיאו של השיר.
את האלבום המלא ניתן לשמוע כאן. 

ב1967 הוציאה רבקה מיכאלי תקליט ילדים בשם "רבקה מיכאלי בגן החיות". תקליט הד ארצי, מספר סידורי AN 49-60. מיכאלי מספרת ושרה שירים של אוריאל אופק ללחנים של יוחנן זראי. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק ב2009 בחברת אן אם סי ילדים.

באותה שנה (67) מוציא גם יוסי בנאי תקליט ילדים "תעלולי מקס ומוריץ", סיפורים מאת וילהלם בוש, לנוסח עברי של אורי סלע. התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי AN 49-51. גם האלבום הזה יצא במהדורה מחודשת על גבי דיסק באן אם סי ילדים ב2009.

באותה שנה, לאחר מלחמת ששת הימים מוציא בנאי תקליט "יוסי בנאי קורא את טור המלחמה של חיים חפר". תקליט הד ארצי, מספר סידורי BAN 49-79.

בשנת 1968 מעלה יוסי בנאי ביחד עם אילי גורליצקי את הצגת הבידור "חכמים בלילה". ההצגה מונצחת על גבי שני תקליטים (תקליט פזמונים ותקליט מערכונים). על ההצגה הרחבנו בעבר בפוסט "בנאי וגורליצקי חכמים בלילה" (ניתן לקרוא אותו כאן).

באותה שנה (68) מוציא יוסי בנאי תקליט ילדים "הרשה מאוסטרופול, חכמי חלם". יוסי בנאי מספר ושר את הסיפורים והשירים של אורי סלע. המוסיקה חוברה, עובדה ובוצעה על ידי יאיר רוזנבלום. התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי YAN 14065. ב2009 יצא האלבום במהדורה מחודשת על גבי דיסק בחברת אן אם סי ילדים.

באותה שונה מוציאה גם רבקה מיכאלי תקליט ילדים, בשם "בירושלים העתיקה". מיכאלי שרה ומספרת שירים וסיפורים של אוריאל אופק ללחן של יוחנן זראי. תזמור וניצוח של אלכס וייס. התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14041.

בשנת 1968 מוציאה רבקה מיכאלי תקליטון בשם "אברמלה מלמד". התקליטון כולל שני שירים: "אברמלה מלמד" (השיר הושר לראשונה בהצגה "איש חסיד היה") ונכתב ע"י דן אלמגור, והשיר "סומבררו" שהוקלט במופע פומבי עם מקהלה. התקליטון יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי MN-650.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

רבקה מיכאלי - כאן (1968)
בשנת 1968 יצא תקליט של רבקה מיכאלי העונה לשם "כאן".
בצד הראשון של התקליט ישנם שירים שהוקלטו עם תזמורת בניצוחו של דוד קריבושי. בצד השני של התקליט שירים ומערכונים מתוך הופעות חיות, שהקלטו בפני סטודנטים ירושלמים. ליד הפסנתר מאיר הרניק עם חבורת שירו שיר. התקליט כולל את המערכונים "הלו אדון פרח" ו"חגי ישראל (או נס פורים)" ומספר שירים, כמו השירים העממים "יש כוח יש עבודה" ו"יולה יולהלה".

התקליט יצא בחברת ר.ת.א (R.T.A), מספר סידורי M-618. רשימת השירים בתקליט:

צד א:
1. זה לא כדאי אופליה
2. נוח היה איש צדיק ותמים
3. החתולה חזרה
4. נדודי שינה
5. התייש
6. אחות לנו קטנה

צד ב:
1. הלו אדון פרח
2. שיר לעדה
3. יש כוח יש עבודה
4. יולה יולהלה
5. חגי ישראל (או נס פורים)

את האלבום ניתן לשמוע כאן.

"הלו אדון פרח" - מערכון מאת דני רווה. רבקה מיכאלי היא פאולינה, גרושה שלא באשמתה. מחפשת בחור יפה, כסף לא חשוב, העיקר שיהיה עשיר. היא מתקשרת לאדון פרח, השדכן. ומספרת לו על דייט שהיה לה עם בחור שהוא סידר לה. השדכן סידר לשניהם כרטיסים להצגה שניה לאותו כיסא ("אתה חושב שזה בסדר? כבר מהערב הראשון על הברכיים?"). הדייט שלה, מנחם, ביקש מהאיש שלידו שיזוז כיסא אחד. כשלא היה לו לאן לזוז, התיישב לו על הברכיים. התחילה מהומה ובאה המשטרה. היא שואלת את השדכן אם הוא חושב שיש לו קרובים במשטרה ("תיכף שהם באו וראו אותו הם שאלו: זה שוב פעם אתה פליישר?"). האיש שישב על ידם לא יגיש תלונה. הוא בבית חולים. מנחם אמר לה שהיגואר הכחולה היא שלו. מפתחות לא היו לו, אבל הוא הסתדר עם החשמל. היא מבקשת מאדון פרח השדכן שישלח לה מישהו נורמלי. לא כמו בפעם הקודמת ששלח לה פקיד גבוה בממשלה. בממשלה הוא אמנם גבוה אבל בחיים הוא נמוך מאוד. זה עשה לה בושות. כשהיא עלתה איתו לאוטובוס שאלו אותה: "זה הילד שלך גברת?".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"חגי ישראל (או נס פורים)" - מערכון לשני קולות מאת אפרים קישון. רבקה מיכאלי את המערכון בשני קולות, קולה של האמא וקולו של בנה. האמא שואלת את בנה מה הוא יודע על חג הפורים ומדוע לא הולכים לגן ("היהודים במצרים לא הלכו לגן אז גם בפסח לא הולכים"). הילד מערבב בין כל החגים יחד ("כשהיהודים יצאו ממצרים הם אכלו אזני המן. הם אפו מצות. עפו. מרדכי עשה הוקוס פוקוס ופתאום היה חושך. הם התחילו לראות כי היתה להם חנוכיה.. וושתי היא הילדה של פרעה").

רבקה מיכאלי בצעה שירים עם מאיר הרניק וחבורת שירו שיר. השירים שהוקלטו בפני סטודנטים ירושלים הונצחו כאמור בתקליט "כאן". שירים רבים שבצעו מיכאלי, הרניק וחבורת שירו שיר שודרו ברדיו. כך למשל השיר "מתי שוב נשתחרר" שהוקלט במועדון הזמר 1963. השיר אמור היה להכלל בתקליט אוסף שירי אסירים שתכנן להוציא גברי בנאי אחרי פירוק להקת התרנגולים. התקליט לא יצא אל הפועל אבל נכנס להצגת הבכורה של הגשש החיוור, בסוף 1964, "שמחת זקנתי". הביצוע של הגששים מופיע בתקליטם הראשון. הגרסה של השיר "מתי שוב נשתחרר" בביצוע של רבקה מיכאלי, הוקלטה ושודרה ברדיו עוד בשנת 1963. את הביצוע של רבקה מיכאלי לשיר ניתן לשמוע כאן.

אין אהבות שמחות (1969)
שנת 1969 הייתה פורה מאוד עבור יוסי בנאי.
הוא השתתף ב"רומנסרו ספרדי" - ערב שירת רומנסות ולדינו עם יהורם גאון, רמה סנסונוב ומקהלת צדיקוב. את קטעי הקריאה כתב יצחק נבון, והניצוח של שמעון כהן. האלבום יצא כתקליט CBS, מספר סידורי S-63245. בשנת 1975 יצא התקליט בהוצאה נוספת בחברת EMBASSY, מספר סידורי EMB 31121. בשנת 1978 הוקלט המופע בוידיאו - אותו ניתן לראות כאן.

באותה שנה הקליט בנאי תקליט ילדים עם שלמה בר שביט "משלי קרילוב". השניים מספרים את סיפוריו של הסופר הרוסי, איון קרילוב, בנוסח ערבי של אוריאל אופק. התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי YAN 14132. בשנת 2009 יצא האלבום בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת אן אם סי ילדים.

והיתה גם הצגת יחיד ושמה "אין אהבות שמחות". ההצגה היתה מבוססת על המוסיקה של ז'ורז' ברסאנס, והוצגה לראשונה במרץ 1969. הבימוי של ניסים אלוני, והמפיק יעקב אגמון. יוסי בנאי ביצע שירים, מונולוגים וקטעי קישור. העיבודים, הניצוח וההנהלה המוסיקלית של סטו הכהן.
אלבום המכיל את שירי המופע נקרא "הגורילה", והוא תקליט בימות, מספר סידור B-501. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בשנת 2001 בהוצאת ישראפון/הליקון.

רשימת השירים בתקליט:

צד א:
1. כי אני פרחח: פתיחה תזמורתית, השיר כי אני פרחח.
2. הגורילה: מונולוג אודות ברסאנס, מונולוג הגורילה, הגורילה (שיר), אפילוג הגורילה.
3. אשת ראש ענף צנזורה: מונולוג אשת ראש ענף צנזורה, אשת ראש ענף צנזורה (שיר), אפילוג.
4. במימיו הצלולים של הנחל

צד ב:
1. הזקן: מונולוג הפטרון הזקן, הזקן.
2. מי אוהב מילים גסות: מי אוהב מילים גסות.
3. שיר הבעל המקרין: מונולוג, שיר הבעל המקרין, אפילוג.
4. מארגו: מונולוג עצים, מארגו.
5. הצוואה.

ניתן לשמוע את האלבום כאן, ברשימת השמעה בעמוד היוטיוב של ישראפון.

תקליט נוסף המתעד את ההצגה נקרא "שר ברסאנס - אין אהבות שמחות".
התקליט הוא תקליט הד ארצי, מספר סידורי BAN 14077. משום מה מקובל לחשוב ששנת יציאת התקליט היא 1974. דבר זה אינו נכון. תקליטה של שולי נתן - "מתי היום" יצא בשנת 1969 ומספרו הסידורי בהד ארצי הוא BAN 14074. תקליט המערכונים של להקת התאומים "רבותי פצצה" יצא גם הוא בשנת 1969 ומספרו הסידורי בהד ארצי הוא BAN 14083. כיוון ושני התקליטים יצאו בשנת 69 ומספרו הסידורי של תקליטו של יוסי בנאי (14077) נמצא בין 14074 (שולי נתן) ל14083 (התאומים) ומכאן שנת הוצאת התקליט היא 1969.
האלבום יצא במהדורה מחודשת על גבי דיסק בשנת 1992 במסגרת "הד ארצי, קלאסיקה ישראלית במחיר נוסטלגי".

רשימת השירים בתקליט:

צד א:
1. ציד הפרפרים
2. לאיש חסדי
3. פרח בדמות פרה
4. הקברן
5. שם רע
6. סיפור העץ הגדול

צד ב:
1. המטריה
2. לא אבקש את ידך
3. כמו בובה
4. שוב כמו אתמול
5. נעשיתי כזה קטן
6. אין אהבות שמחות

את האלבום ניתן לשמוע כאן.

במזל כוכב (1969)
באותה שנה (69) מצלם יוסי בנאי תכנית לטלוויזיה בשם "במזל כוכב". התכנית מספרת את קורות חייו של בנאי כשחקן, זמר ובדרן. הוא מארח אמנים שעבדו לצידו לאורך כל הדרך: מ"תל אביב הקטנה" (58) ועד "אין אהבות שמחות" (69).

1) התכנית נפתחה עם השיר "רינה" מתוך ההצגה "תל אביב הקטנה" משנת 1958. בנאי מבצע את השיר עם יונה עטרי, איתה ביצע את השיר בהצגה. את הקטע ניתן לראות כאן.

2) לאחר מכן מבצע קטע מ"הכלה וציד הפרפרים" עם גילה אלמגור. ההצגה המקורית משנת 1967. את הקטע ניתן לראות כאן.

3) מהתכנית "חכמים בלילה" (68) מבצע בנאי את המערכון "שיחה טלפונית" (לא שומעים) עם אילי גורליצקי, בו השניים מנסים לדבר בינהם. וכיוון שכל אחד מהם לא מצליח להבין מה השני אומר, הם מבקשים האחד מהשני לאיית את דבריו. את הקטע ניתן לראות כאן.

4) מהתכנית "ילדות קשה" (64) בנאי מבצע את השיר "נשים נשים". את הקטע ניתן לראות כאן.

5) יוסי בנאי מבצע את המערכון "במערכת" (השילק שנדם) עם אבנר חזקיהו. בנאי מבצע את המערכון עם חזקיהו, שאיתו ביצע את המערכון המקורי בתכנית "יוסי חזקי יונה" (61). את הקטע ניתן לראות כאן.

6) יוסי בנאי ואבנר חזקיהו מבצעים קטע מההצגה "הנסיכה האמריקאית", שאותה הציגו בתיאטרון העונות בשנת 1963. את הקטע ניתן לראות כאן.

7) מההצגה "אין אהבות שמחות" מבצע בנאי את השיר "הקברן". את הקטע ניתן לראות כאן.

8) יוסי בנאי ורבקה מיכאלי מבצעים את שיר הנושא מתוכניתם המשותפת "ילדות קשה" (64). בקליפ ניתן לראות את בנו של יוסי (יובל בנאי מלהקת "משינה") כשהוא רוכב על הסוס (יובל היה אז בן 7), ולידו יונתן, בנו בן השנתיים של רבקה מיכאלי. את הקטע ניתן לראות כאן.

9) יוסי בנאי מבצע את השיר "פרצוף של צועני". את הקטע ניתן לראות כאן.

10) מההצגה "אין אהבות שמחות" מבצע בנאי את השיר "לא אבקש את ידך". את הקטע ניתן לראות כאן.

11) גדי יגיל מחקה את יוסי בנאי והוא מבצע את "הצוואה" (מהתכנית "אין אהבות שמחות") והשיר "איך את נראית" (מההצגה "חכמים בלילה"). יוסי בנאי מראה ליגיל איך צריך לחקות אותו. את הקטע ניתן לראות כאן.

את התכנית המלאה ניתן לראות כאן.

שלכם לשעה קלה עם רבקה מיכאלי (1969)
בשנת 1969 מגישה רבקה מיכאלי את תכנית הרדיו הבידורית "שלכם לשעה קלה". היא מארחת את צמד דרום, אברהם מור, אבנר חזקיהו, נעמי שמר, דן בן אמוץ וכמובן את יוסי בנאי.

רשימת הקטעים בתכנית:

1) "תכנית כבקשתך" (נקרא גם "בוקר טוב וערב טוב") - שיר פתיחה. את השיר ניתן לשמוע כאן.

2) "אל הציפורה" - שיר שכתב אמנון ז'קוב. את השיר ניתן לשמוע כאן.

3) "פסטיבל הזמר" - רבקה מיכאלי מבצעת עם צמד דרום מחרוזת ממיטב שירי פסטיבלי הזמר ("אוה אוה שר מלחין פצוע").  את הקטע ניתן לשמוע כאן.

4) "ביקור בגן החיות" - מערכון של רבקה מיכאלי עם אברהם מור ואבנר חזקיהו. רבקה מיכאלי לוקחת את בנה אלכסנדר (אברהם מור) לגן החיות. האמא אוכלת בננה וזורקת את הקליפה לכיוון הקוף. מר באנץ, מטפל בחיות (אבנר חזקיהו) מגיע לברר מדוע נזרקה הקליפה. הבן רוצה להכנס לכלוב של הנמר. מר באנץ מזהיר שהחיות אכלו בעבר מבקרים שניסו להתקרב אליהם. בעוד האמא ומר באנץ מדברים, נכנס הבן לכלוב והורג את הנמר. כשהאם שואלת מהי החיה הבאה שכדאי לבן לראות, מר באנץ משיב: "את המנהל!".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

5) "לידה במצור" - היתה אישה בירושלים שהיתה בהריון בחודש התשיעי בזמן המצור. היא אומרת לבעלה שהיא מרגישה שהיא צריכה ללדת. הוא אומר לה שעד שהוא יסביר לשוטר שהיא צריכה ללדת, ועד שיגיע אמבולנס עדיף שתלד בבית. הוא הדליק נר, היא נאנחה ויצא ילד. היא הרגישה ששוב כואב לה ונולד עוד ילד. ואז היא שוב נאנחה ונולד עוד ילד. הבעל כיבה את הנר. היא שואלת אותו מה הוא עושה? והוא עונה לה: "אלה רואים אור, יוצאים".
את המערכון ניתן לשמוע כאן. 

6) נעמי שמר מבצעת את "בהאחזות הנחל בסיני". ניתן לשמוע את השיר כאן.

7) רבקה מיכאלי מזמינה שחקן שאותו הכירה עוד בילדותה הקשה. הכוונה כמובן ליוסי בנאי.
"זהירות נהגת" (עם יוסי בנאי) - רבקה מיכאלי מדברת בטלפון עם אמה ומספרת על התאונה שעברה. בעלה, גרשון (יוסי בנאי) מגיע עצבני הביתה לאחר יום עבודה איום. הוא מבקש ממנה לקחת את המכונית לסיבוב כדי להתרענן. סילבי (רבקה מיכאלי) מנסה להסתיר את העובדה שהיא עשתה תאונה. היא מספרת לו שמישהו נכנס עם מכונית דרך חלון הראווה, והוא נעצר אחרי מחלקת חליפות לגברים בקצה החנות. גרשון משועשע מהעניין ומעריך כי הסחורה בחנות שווה כעשרת אלפים לירות. הוא בטוח שזאת היתה אישה ובטוח שהבעל של אותה אישה חייב להיות מטומטם. היא לא מבינה מה זה מצחיק ("אותי זה מצחיק!"). כשהוא מבקש שוב לקחת את המכונית היא מספרת לו שהמכונית בתיקון. הוא שואל מה עם הרדיאטור  והיא שואלת: "היה שם רדיאטור?", הוא אומר לה: "לא, הוא הלך לבקר את חמתו". כשהיא שמה לב שחמתו במכונית רגילה הוא מאחור ואצלהם באוטו זה יוצא מלפנים, הוא מבין שאשתו עשתה את התאונה. הוא שואל אותה מה הוא יגיד למוכר, זליגמן? היא עונה לו שאיתו היא הסתדרה. היתה לה בעיה עם טננבוים ממול מבית המרקחת שהתנהג לא יפה ("בית מרחקת עומד 30 שנה באותו מקום. אז למה להזיז?"). לבסוף גרשון נזכר שלפני שבועיים היה אצלם מתתיהו מהביטוח, ושואל אותה אם היא שלחה את הצ'ק. סילבי עונה לו שהמכתב חזר כי הוא לא חתם על הצ'ק.
המערכון מופיע כבונוס בדיסק של "ילדות קשה" בהוצאת ישראפון/הליקון.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.
קיימת ביוטיוב אנימציה למערכון שהכין זאב אופיר.

8) "התכנית לעקר הבית" (עם דן בן אמוץ) - דן בן אמוץ מראיין את דורית שמטרף (רבקה מיכאלי) בתכנית לעקרת הבית. דורית מספרת כי היא רוצה להיות זמרת.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

9) "בים בם בום" (שני חברים הלכו בדרך..) - רבקה מיכאלי מבצעת שיר מתקופת מועדון הזמר, "שיר חבר'ה". כתב יורם טהרלב, ללחן של משה וילנסקי. את השיר ניתן לשמוע כאן.

10) "פזמון סיום" - שיר. את השיר ניתן לשמוע כאן.

את התכנית "שלכם לשעה קלה" (1969) עם רבקה מיכאלי ניתן לשמוע כאן.



תקליט הכולל שירים מהתכנית יצא בחברת הד ארצי והוא נקרא "רבקה מיכאלי". מספר סידורי BMN 683.
רשימת הקטעים:

צד א:
1. בים בם בום
2. תכנית כבקשתך (עם צמד דרום)

צד ב:
1. פסטיבל הזמר

שלכם לשעה קלה עם יוסי בנאי (1970)
בשנת 1970 מנחה יוסי בנאי את תכנית הבידור ברדיו, "שלכם לשעה קלה". הוא מארח בתכנית את גדי יגיל, חווה אלברשטיין וכמובן, את רבקה מיכאלי. התכנית הוקלטה בבית המורה, תל אביב, 5/7/1970.

רשימת הקטעים בתכנית:

1) "לשעה קלה" - שיר הפתיחה. את השיר ניתן לשמוע כאן.

2) "כבוד השחקן" - מונולוג. יוסי בנאי מספר על שחקן בארה"ב שהשתתף במחזות והיו מפטרים אותו בכל פעם שעלתה הצגה חדשה. יום אחד החליטו השחקנים שהם נרתמים לעזור לו. כשעלתה הצגה חדשה ועברו עשרה ימים מקבל השחקן מכתב. הוא מתחיל לבכות והשחקנים סביבו מנחמים אותו. כשפותח את המכתב הוא מתחיל לצחוק. כששאלו אותו מה קרה, הוא השיב: "שום דבר. אמא שלי מתה".
ניתן לשמוע את המערכון כאן. 

3) "היפנית שלי" - שיר. כתב: יונתן שם אור, מוסיקה: יוחנן זראי. את השיר ניתן לשמוע כאן.

4) "המברק" - מערכון עם רבקה מיכאלי. יוסי בנאי מחליט לשלוח מברק לאהובתו שנמצאת רחוק ממנו. הוא מתקשר לשלוח את המברק ועונה לו רבקה מיכאלי. בנאי מבקש לשלוח מברק לתמר ארזי. מיכאלי מאייתת את שמה של הנמענת. לאחר שהוא מקריא לה את המכתב, חוזרת רבקה מיכאלי על המברק ומסתבר שהיא כתבה הכל כולל את האיותים וכל מה שלא צריך.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

5) "קצת רעב" - עם גדי יגיל. יוסי בנאי אומר שהוא חייב לצאת לאכול סנדוויץ' שאחותו הביאה לו כי הוא רעב. במקומו נכנס גדי יגיל, שמחקה את יוסי בנאי. יגיל מגיש קטע "מתוך תכניתי האחרונה, ערב שירי ג'ורג' ברסאנס". הוא שר את השירים "הצוואה" ו"איך את נראית". כשמסיים גדי יגיל את החיקוי נכנס יוסי בנאי ואומר לו שאם היה יודע שהוא נראה כך היה רודף אחרי עצמו עם כפכף.
את המערכון ניתן לשמוע כאן. 

6) חוה אלברשטיין מבצעת את "היי רות" (תרגום עברי לשירם של הביטלס, Hey Jude). את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) "סיפורי במה" - יוסי בנאי מספר על סטו הכהן, שאמר לו שאם יחטפו המצרים את בנאי, הוא לא ממליץ לו שיגיד שהוא זמר, כי הם יראו שלא ויהרגו אותו. יוסי בנאי מספר חוויות מאחורי הקלעים. איש אחד ניגש אליו למכונית בסוף ההצגה ומבקש מספר פעמים שיפתח את החלון. אחרי שיוסי בנאי מסכים לפתוח את החלון הוא אומר לו: "חרא של הצגה".
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

8) "פרצוף של צועני" - שירו של ג'ורג' מוסטקי בתרגום לעברית של ניסים אלוני. את השיר ניתן לשמוע כאן.

9) "ג'אז" - סיפור על בחור שהיה משתעמם ממוזיקה קלאסית, אבל אהב מאוד ג'אז. את הקטע ניתן לשמוע כאן.

10) "במסדרון בית המשפט" - מערכון עם רבקה מיכאלי. פרחייה (רבקה מיכאלי) מבקרת בפעם הראשונה בבית המשפט ופוגשת את העורך דין, גוגו (יוסי בנאי). היא מספרת לו שיצאה עם ג'קו במשך חודשיים ופתאום הוא נעלם. כשחזר ראתה אותו עם תחבושת. ג'קו אומר שהוא קיבל סכין בראש והוא חייב הרבה כסף. הוא מכריח את פרחייה לעשות כל מה שהוא יגיד. גוגו שואל אותה על עברה והיא אומרת לו שהיא צעירה, עם בעיות ילדות ויתומה מאביה. הוא אומר לה שיגיד לשופט בגלל הנסיבות יקצר לה את העונש לשלושה חודשים. כשקוראים לה להכנס לדיון, אומר לה גוגו שהיא צריכה לבכות, אבל דווקא אז בא לה להיות שמחה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

11) "שיר הרועה" - עמוס אטינגר כתב מילים ללחן של סטו הכהן. את השיר ניתן לשמוע כאן או כאן.

שלכם לשעה קלה עם רבקה מיכאלי (1971)
בשנת 1971 מגישה רבקה מיכאלי בפעם השניה את "שלכם לשעה קלה". בתכנית היא מארחת את שלישית לא אכפת להם ואת יוסי בנאי. התכנית הוקלטה באולם בית המורה ב17.3.1971.

רשימים הקטעים בתכנית:

1) "דקה ועוד דקה" - שיר פתיחה. את השיר ניתן לשמוע כאן.

2) "מחרוזת שירי שנות ה50" (עם שלישית לא אכפת להם) - רבקה מיכאלי שרה שירים משנות ה50 (כמו
"יפו", "טנגו כפר סבא", "בובה בובתי"). רבקה מיכאלי מחקה אומנים מהתקופה כמו יפה ירקוני.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

3) "ניסים ונפלאות" - שיר שכתב דן אלמגור. את השיר ניתן לשמוע כאן.

4) "רבע עוף או בורקס" (עם יוסי בנאי, מוכר גם בשם "מהנדס ואשת מהנדס") - מערכון של חנוך לוין. חיים (יוסי בנאי) ובלה (רבקה מיכאלי) מוזמנים לחתונה. הדבר היחידי שמעסיק את חיים הוא מה יגישו לאורחים בחתונה: רבע עוף או בורקס. מה שחשוב לבלה, זה שכולם ידעו שהיא אשת מהנדס ושלא יחשבו בטעות שהיא אשת טכנאי או אשת פקיד. הם מחליטים לבסוף לא ללכת לחתונה. אבל פתאום מהרהרים בכך שיגישו רבע עוף כמו שחיים רוצה וכולם ידעו שבלה היא אשת מהנדס. הם בדילמה קשה, ולבסוף בלה מהרהרת האם כשבעלה ילך לעולמו, כולם ידעו שהיא אלמנת מהנדס. חיים משיב לה שזו לא השאלה. השאלה היא שיום לאחר פטירתה של אשתו, הוא יושב על שרפרף, ראשו מוטל מטה. השכנים באים לעודד אותו ומביאים מה: רבע עוף? או בורקס?
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

5) דורית ראובני מבצעת את השיר "קרעי חלום". את השיר ניתן לשמוע כאן.

6) דורית ראובני מבצעת את "שיר עם בוליבאני". את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) "קטעים מתוך התעריפון" עם דורי בן זאב - כשהתבקש דורי להתארח בתכנית שאל כמה יקבל. אמרו לו שיש תעריפון לפי בדיחות. דורי מספר בדיחות לפי תעריף (כמו למשל: "היה היו פעם סיני וסינית, ותראו כמה יש היום").
את המערכון ניתן לשמוע כאן.
התכנית שודרה בשידור חוזר לפני מספר שנים בתוכניתו של אברהם זיגמן ברשת ג', "עוד חוזר הניגון". ייתכן כי מה ששודר בתכנית של זיגמן היא לא ההקלטה המלאה של התכנית.

הערב עם רבקה מיכאלי (1971)
באותה שנה (71) צילמה רבקה מיכאלי לטלוויזיה את "הערב עם רבקה מיכאלי". תכנית שהתבססה על "שלכם לשעה קלה".

רשימת הקטעים בתכנית:

1) "דקה ועוד דקה" - שיר הפתיחה שפתח גם את "שלכם לשעה קלה". את השיר ניתן לראות כאן. 

2) "מחרוזת שירי שנות ה50" (עם שלישית לא אכפת להם). את המחרוזת ניתן לראות כאן.

3) "כשאהיה זקן" - דואט של רבקה מיכאלי עם בני אמדורסקי. את הביצוע לשיר ניתן לראות כאן. 

4) "רבע עוף או בורקס" - המערכון של רבקה מיכאלי עם יוסי בנאי. את המערכון ניתן לראות כאן.

5) "זה לא כדאי אופליה" - שיר שבוצע ע"י מיכאלי עוד מימי התקליט "כאן". את השיר ניתן לראות כאן.

6) "וידוי (יצאנית צמרת)" - רבקה מיכאלי היא יצאנית צמרת שרוצה להיות זמרת. היא מספרת את סיפורה לבחור (מתי כספי) על הבר. את הקטע ניתן לראות כאן.

7) "בוא ונאהב" - שיר. ניתן לראות את השיר כאן. 

8) שיר הסיום - ניתן לשמוע אותו כאן.

פרצוף של צועני (1972)
בשנת 1972 מעלה יוסי בנאי מופע בשם "פרצוף של צועני". השירים בתכנית היו באווירה הצרפתית שספג בנאי. השירים של מיטב האומנים הצרפתים, כמו ג'ורג' מוסטאקי, שארל אזנבור, ג'ורג' ברסאנס וז'אק ברל תורגמו לעברית. המופע הונצח בשני תקליטים: "פרצוף של צועני", ו"ספירת מלאי".
התקליט "פרצוף של צועני" יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי 14218. בשנת 1992 יצא האלבום בהוצאה מחודשת על גבי דיסק במסגרת "הד ארצי - קלאסיקה ישראלית במחיר נוסטלגי".

תוכן השירים באלבום:

צד א:
1. המלך הגולה
2. זה רק השטן
3. אהבה בת עשרים
4. בתוך נהר עמוק
5. שעה חמורה
6. פרצוף של צועני

צד ב:
1. אנבלי
2. העלמות מן הדוכן
3. הגבירה בחום (עם אילנה רובינא)
4. חצוצרת התהילה
5. ירח הדבש
6. הנערה מן הרכבת המהירה


התקליט "ספירת מלאי" יצא בחברת ישראפון, מספר סידורי 347. בשנת 2001 יצא האלבום בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת ישראפון/הליקון. משום מה קטע מספר 12 בתקליט "כישוף" לא הופיע בהוצאה המחודשת במהדורת הדיסק.

רשימת השירים באלבום:
צד א:
צד ב:
6. כישוף

השיר "הפעם האחרונה" הוקלט גם על ידי הגשש החיוור לתקליטם "מים לדוד המלך" (בשנת 1970). הגששים קראו לשיר בשם אחר והוא: "כמו אריה וכמו קוף".

שלכם לשעה קלה עם יוסי בנאי (1972)
בשנת 1972 עושה יוסי בנאי בפעם השניה את תכנית הבידור ברדיו, "שלכם לשעה קלה". חלק מהשירים בתוכנית מבוססים על ההצגה "פרצוף של צועני". יוסי בנאי מארח בתכנית את אילנה רובינא. התכנית הוקלטה ב28.12.1971 ושודרה ב4 למרץ 1972.

רשימת הקטעים בתכנית:

1) קטע פתיחה, "הבן אדם" - שיר מתוך "פרצוף של צועני". ניתן לשמוע את השיר כאן.

2) "אגתה" - שיר טנגו על אישה שבעלה היה מרביץ לה. ניתן לשמוע את השיר כאן.

3) "המלך הגולה" - שיר שכתב ירון לונדון והלחין מרטין מוסקוביץ מתוך "פרצוף של צועני". ניתן לשמוע את השיר כאן.

4) "זה רק השטן" - בהקדמה לשיר מספר יוסי בנאי סיפור על השטן שסיפר לו שמוליק סגל. השיר מאת דן אלמגור ויאיר רוזנבלום, וגם הוא מתוך "פרצוף של צועני". את ההקדמה ניתן לשמוע כאן, ואת השיר כאן.

5) "הורסת השבתות" - שיר של יהונתן גפן ולחן של יאיר רוזנבלום, על האישה שהורסת לו את השבת. את השיר ניתן לשמוע כאן.

6) יוסי בנאי מזמין את אילנה רובינא לבצע את השיר "הגבירה בחום" שגם הוא מתוך "פרצוף של צועני". מקור השיר בצרפתית (של ג'ורג' מוסטאקי). התרגום לעברית: יעקב שבתאי. את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) "בזמן שהיינו צעירים" - שיר שכתבה נעמי שמר. ניתן לשמוע את השיר כאן (גרסה לא מלאה).

התכנית שודרה לפני כמה שנים ברשת ג' בתוכניתו של אברהם זיגמן "עוד חוזר הניגון". כנראה שמה ששודר בתכנית של זיגמן זה לא התכנית במלואה.
כנראה שהשיר "ליזה ליזה" (ניתן לשמוע אותו כאן) והשיר "דון קישוט" (ביצוע של יוסי בנאי לשיר של אריק איינשטיין - ניתן לשמוע את הגרסה של יוסי בנאי כאן)  שייכים גם הם לתכנית.

את התכנית "שלכם לשעה קלה" (1972) עם יוסי בנאי ניתן לשמוע כאן.

הערב עם יוסי בנאי
יוסי בנאי צילם לטלוויזיה את "הערב עם יוסי בנאי". הגרסה הטלוויזיונית של תכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה". התכנית התבססה גם היא על המופע "פרצוף של צועני". הנחה את התכנית אהוד מנור, והוא מראיין את בנאי בין השירים.

רשימת הקטעים בתכנית:

1) "נשים נשים" - את השיר ניתן לראות כאן. 

2) "פרצוף של צועני" - את השיר ניתן לראות כאן.

3) "איך הורגים את הנואף" - את השיר ניתן לראות כאן.

4) "אהבה בת עשרים" - את השיר ניתן לראות כאן.

5) "הפעם האחרונה" - את השיר ניתן לראות כאן.
6) "בדרך לכאן" - את השיר ניתן לראות כאן.

את התכנית ניתן לראות ב3 חלקים: חלק 1, חלק 2 וחלק 3.

בשנת 1972 מוציאה רבקה מיכאלי תקליט ילדים בשם "ת'רפואה ניתן לפיג'מה". התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי YAN 14186. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בשנת 2006.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

נישואין נוסח גירושין (1973)
בשנת 1973 יוסי בנאי ורבקה מיכאלי חזרו לשתף פעולה. אחרי תכניתם המשותפת הראשונה, "ילדות קשה" (64) ואחרי שאירחו האחד את השני בתכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" (69-71) חזרו השניים להצגת בידור חדשה. הבמאי של ההצגה היה ניסים אלוני (שביים את בנאי ב"חכמים בלילה" וב"אין אהבות שמחות"). הניהול המוסיקלי והעיבודים היו של יאיר רוזנבלום. את המופע ליוותה להקה בה ג'קי הירש ניגן על הגיטרה, אברהם בנד על גיטרה בס, גרי גולדברג על הפסנתר ואפי אהרון על התופים. המופע הוקלט בבית המורה בתל אביב וכלל שירים שנכתבו על ידי ניסים אלוני, חיים חפר ודן אלמגור ומערכונים שנכתבו על ידי ניסים אלוני ויוסי בנאי.
המופע ירד מהבמות לאחר מאות מופעים בכל רחבי הארץ. במופע הסיום, שהוצג בתיאטרון "אהל", הפתיע אברהם דשא פשנל את בנאי ומיכאלי כאשר בעוד השניים מבצעים את המערכון "טלפונים" עמדו מאחוריהם להקת הגשש החיוור בבגדים הרומיים של השיר "מים לדוד המלך". הדבר גרם להתלהבות גדולה ושאגות צחוק עצומות מן הקהל.
המופע הונצח על גבי שני תקליטים. השירים "שוב יחד" (שפתח את המופע), "שרירי פנים" ו"היא מכה" הוצגו על הבמות אך לא שובצו בתקליטים. רשימת הקטעים בהצגה, כפי שנרשמה בתוכנייה של המופע:

חלק א:
1) שוב יחד
2) הפורץ (מערכון)
3) עברית קשה שפה
4) חבצלת (מערכון)
5) נהר עמוק
6) קול כלה וקול שדכן (מערכון)
7) נישואין נוסח גירושין

חלק ב:
1) טלפונים (מערכון)
2) דפי זהב
3) כסף
4) שרירי פנים
5) זהבה (מערכון)
6) מישהו טילפן יקירתי? (מערכון)
7) נישואין נוסח גירושין
8) אדון מושון מדאם ראשל
9) יש לי פגישה

התכנית כאמור הונצחה על גבי 2 תקליטים. הראשון "נשואין נוסח גרושין חלק א" יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14355. תקליט מספר 30 של פשנל. רשימת הקטעים בתקליט:


צד א:
1) יש לי פגישה
2) עברית קשה שפה
3) נהר עמוק
4) נישואין נוסח גירושין
5) אדון מושון מדאם ראשל

צד ב:
1) טלפונים
2) הפורץ

את האלבום "נישואין נוסח גירושין חלק א" ניתן לשמוע כאן.

התקליט השני "נשואין נוסח גרושין חלק ב" יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14356. תקליט מספר 31 של פשנל. רשימת הקטעים בתקליט:


צד א:
1) חבצלת
2) קול כלה וקול שדכן

צד ב:
1) דפי זהב
2) מישהו טילפן יקירתי?
3) כסף
4) זהבה

את האלבום "נישואין נוסח גירושין חלק ב" ניתן לשמוע כאן

בשנת 2007 יצאו שני התקליטים בדיסק כפול בחברת הד ארצי בסדרת "בראשית". לדיסק השני נוספה רצועת בונוס: המערכון "רבע עוף או בורקס" מתוך "שלכם לשעה קלה" עם רבקה מיכאלי (1971). ניתן לשמוע אותו כאן.

המערכונים במופע:

"טלפונים" - יוסי בנאי ורבקה מיכאלי מציגים את ההמצאה הכי טלפונית - הטלפון. ישנם שימושים רבים לטלפון:
* אפשר לשאול מה השעה? ("השעה 9 ודקה. השעה 9 ודקה. - סלחי לי גברתי, השעה כבר 9 ו2 דקות. - מה כן? אמרו לי באמת שאני מפגרת").
* אפשר לבקש השכמה בטלפון - רבקה מבקשת השכמה ל6 בבוקר, יוסי בנאי מתקשר מספר פעמים ולבסוף מבקש ממנה שתעיר אותו בשש.
* ישנם כאלה שמטרידים בטלפון. רבקה מתקשרת מספר פעמים, צוחקת ומנתקת. בסוף יוסי מתעצבן ומקלל, אבל אז מסתבר שבפעם האחרונה המתקשרת היא לא המטרידה אלא אימו.
* בעזרת הטלפון אפשר להתקשר לרופא המשפחה, דוקטור פלגין. הרופא לא יכול לקבל מטופלים בימים ראשון עד שישי וביום שבת הוא נח מהביקורים. רבקה מתקשרת לרופא כדי שיעזור לבעלה והוא נתן לה נרות ("בעלי התחיל לשיר מעוז צור בשני קולות"). הרופא אומר שיש לו וירוס של יום-יומיים, אבל כיוון שמצא חן בעיניו הוא נשאר יותר. אם הוא לא יקום בבוקר, הוא לא יקום בכלל.
* הטלפון הוא מכשיר טוב לעסקים. יוסי רוצה לדבר עם מר שמואל, אבל הוא יצא. איוב חולה, שיר השירים בישיבה, מלכים א' הלך למלון המלך שלמה. אפשר לדבר רק עם דברי הימים. רבקה שואלת "מי רוצה אותו?" ויוסי עונה "תהילים".
* בעזרת הטלפון אפשר לשלוח מברק. יוסי רוצה להודיע ליעקב, שהם מחכים לשלוכנץ, ברינגן ולנגוס. כיוון ומדובר בכתב סתרים, הוא לא יכול להגיד לרבקה לאן לשלוח את המכתב, כי זה סוד.
* יוסי בנאי מתקשר למשרד הדואר ומבקש טלפון. רבקה עונה שהיא מצטערת אבל אין. היא מקריאה לו את סולם העדיפויות: "אתה שר? .. אתה עיתון מקומי? לא, אבל יש לי חבר שהוא שבועון חוץ.. אתה אסיר ציון? לא, אבל אני אהיה אסיר תודה אם תתני לי טלפון". בסוף כשרבקה שואלת אם הוא אחות מוסמכת, הוא עונה לה שיש לו אח מוס. רבקה שואלת "מי זה אחיך" ויוסי עונה שאחיו זה גברי מהגשש. ואז רבקה אומרת לו שהוא יכול לבוא ולקבל כמה טלפונים שהוא רוצה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"הפורץ" - יוסי בנאי הוא פרץ הפורץ (לשעבר פורלצן). הוא מנסה לפרוץ לבית משפחת אפצ'וק. רבקה מיכאלי, השכנה, שואלת אותו מדוע הוא שם סולם על יד החלון, כיוון שמשפחת אפצ'וק לא בבית, ונסעו לחוץ לארץ. היא שואלת אותו מדוע הוא לא בא בלילה. כל הגנבים באים בלילה ("בלילה זה חוקי"). יוסי שואל אותה למה היא שולחת אנשים לעבוד בחושך. הוא מבקש ממנה שיביא את הפצירה. היא מביאה לו את המפתח שוודי ("זה מפתח? אז איך נראה המנעול?".. "מה שהם עושים בשבדיה.."). פרץ מספר לה שהוא היה אצל משפחת צבי ("אצלם סוף סוף היה נקי"). השכנה מציע לו להכנס אליה הביתה, בעלה השופט ישמח מאוד להכיר אותו ("הוא נתן לי שנתיים".. "כן, הוא מאוד לארג'"). היא אומרת שאין לפרץ מה לפרוץ למשפחת אפצ'וק כיוון והבית שלהם ריק. עדיף לו להכנס למשפחת כבירי, הם השאירו בית מלא. פרץ אומר שכל הבית מלא מנעולים ובריחים אבל השכנה אומרת שיש לה מפתח.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"חבצלת" - יוסי בנאי רוצה לדבר עם ביתו חבצלת ("כל כך רציתי בן! או ג'יפ"). הוא אומר לה שבגיל שלה קורים לנערה כל מיני דברים. הוא מזהיר אותי מדברים שעלולים לקרות עם בנים בגיל ההתגברות. חבצלת אומרת לאביה שהיא צריכה להפגש עם החבר שלה, מושמוש. הוא עוזר לה בהיסטוריה ("אז למה אתם צוחקים שם בחדר? עד כמה שאני זוכר היסטוריה זה לא כל כך מצחיק"). האבא אומר לביתו שהוא צריך ללכת. בתו שמה לב שבזמן האחרון אביה האלמן צריך ללכת באופן קבוע. חבצלת מבררת על הדייט שלו. מסתבר לאבא שביתו בליינית רצינית, והיא מציעה לו ולזוגתו מפתח לדירת חדר בצפון העיר.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"קול כלה וקול שדכן" - יוסף גלמדי, השדכן (יוסי בנאי) מציע ללקוחה שלו ראשל (רבקה מיכאלי) בחור לדייט. היא לא מרוצה מהדייטים הקודמים (אחד עיוור, אחד נופל, אחד בא לכל מקום עם אחותו הגיבנת). היא מיואשת מכל הגברים שהיו לה. כשהיא שואלת האם הוא יסכים להתחתן איתה, הוא משיב שאסור לו להתחתן כיוון ונתן שבועה לחנה בנבנישתי האלמנה והמגורשת, שהוא יתחתן עם בת ביתה. בסוף מסתבר שראשל היא הבת ביתה של חנה בנבנישתי, והיא היתומה שעמה נשבע להתחתן.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"מישהו טילפן יקירתי?" - מערכון המשך ל"זהירות נהגת". דמויותיהם של גרשון וסילבי חוזרים למערכון נוסף. סילבי מקבלת טלפון מאדם המבקש למסור לגרשון הודעה. סילבי רוצה לרשום את ההודעה, אך לא מוצאת את העיפרון. היא מבקשת מהאדם שירשום בעצמו את ההודעה. גרשון מגיע הביתה ורוצה לדעת אם היה לו טלפון. סילבי לא זוכרת מי התקשר ואת פרטי ההודעה. הוא מבין שאי אפשר לסמוך עליה. תוך כדי השיחה מסתבר לו שהיא שכחה להודיע לו שהתקשרו מחברת הביטוח, ומסתבר שהוא קיבל צו קריאה למילואים (- "איפה הצו?" - "גרשון, אתה השתגעת. אין לנו צב בבית. יש לנו חתול". - "הצו קריאה". - "אהה. במגירה בתוך החתול"). הוא מבין שהיא טעתה, והתאריך לא נכון. במקום ללכת למילואים בעוד יומיים, הוא היה צריך לצאת למילואים לפני יומיים. מסתבר שהמשטרה הצבאית באה הבוקר לעצור אותו. היא מציעה לו שיקח עורך דין כמו סובול ("אבל סובול קבלן"). גרשון הולך למטבח להכין שתיה והוא מגלה שהפריג'ידר איננו. סילבי מספרת שההוצאה לפועל עיקלו להם את הפריג'ידר, את הטלוויזיה, השטיח, הטרנזיסטור והגז. גרשון מבקש אספירין ("לא, הם לקחו"). הוא רוצה להכנס למיטה ולמות ("אתה לא יכול, הם לקחו גם את המיטה").
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"זהבה" - יוסי בנאי מביא פרחים לאשתו זהבה. הוא לא אוהב אותה וכיוון שהיא לא אוהבת פרחים הוא קנה לה פרחים כדי שתקבל פריחה. אם יביא לה עצים היא תקבל שלכת. הוא רואה איך בלילה גודל לזהבה שפם ("זהבה בלילה גודלת"). הוא אוהב חליל. אם היה מתחתן עם דוגמנית זה לא היה חליל ("זה היה חלול"). נוח לו מאוד שהיא טיפשה כי כך הוא מבין את כל מה שהיא אומרת לו.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי שיתפו פעולה גם במופע "בידור תל נוף". רבקה מיכאלי היתה המנחה של המופע והשתתפו אמנים כמו דורית ראובני, דורית פן, צחי נוי, ושלמה ארצי. רבקה מיכאלי הזמינה את יוסי בנאי לביצוע מערכון משותף מהתכנית "נישואין נוסח גירושין" - "מישהו טילפן יקירתי?". את המערכון ניתן לראות כאן.

אחר כך ביצע יוסי בנאי את השיר "נשים נשים" - ניתן לראות את הביצוע כאן, ואת השיר "ספירת מלאי" - ניתן לראות את הביצוע כאן.

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי מבצעים בטלוויזיה את המערכון "טלפונים" מתוך התכנית "אפרסמון" (1973). את הקטע ניתן לראות כאן.

השיר "עברית קשה שפה" בוצע בתכנית האירוח של רבקה מיכאלי "סיבה למסיבה" בשנות השמונים, בו ארחה את יוסי בנאי. את הביצוע ניתן לראות כאן.

שעות נוספות (1974)
בשנת 1974 העלתה רבקה מיכאלי מופע יחיד ושמו "שעות נוספות". את השירים כתבו יעקב רוטבליט (שמספר משיריו בתכנית התפרסמו אז בעיתון "הארץ"), דוד אבידן ונעמי שמר. המערכונים וקטעי הקישור נכתבו על ידי ב. מיכאל ואפרים סידון, שאותם הכירה מיכאלי בתכנית הטלוויזיה "ניקוי ראש". את מרבית הלחנים כתב יאיר רוזנבלום, שניים נכתבו על ידי אריאל זילבר. העיבודים, הניהול המוסיקלי והנגינה בפסנתר ובאקורדיאון של אלכס וייס. אפרים אהרון על כלי ההקשה, יגאל חרד בגיטרה אקוסטית, שייקה ברק וגיטרה חשמלית, קרלוס על גיטרה בס.

האלבום יצא כתקליט ישראל, ובהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת סקייטון, מס' סידורי 31079.

רשימת השירים בתקליט:

צד א:
1. שעות נוספות
2. אינפלציה
3. חסכון (מונולוג)
4. אני משוחררת
5. איך שהזמן רץ
6. פרנואיד
7. בנימין זאב

צד ב:
1. כבר מאוחר יונתן ומיכלי
2. להחזיק ילד (מונולוג)
3. זה קרה לה
4. הרי את מותרת
5. מה קורה לי
6. שעות בן הערביים

"אינפלציה" - שיר על האינפלציה. רבקה מיכאלי מקדישה את השיר להרצל, שמדפיסים ממנו הרבה יותר מדי שטרות וערכו יורד בשוק ("הרצל אתה הרי חוזה. אז איך תציל את עצמך מזה"). יהודי נכנס לבנק ושואל את מנהל הבנק מה זאת אינפלציה. מנהל הבנק שואל את הבחור כמה זמן הוא נשוי. הבחור נשוי 20 שנה. כשנפגשו שקלה אשתו 50 קילו ועכשיו 70 קילו. מנהל הבנק מסביר לו שזאת אינפלציה. ככל שהכמות עולה האיכות יורדת.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

"חסכון" - רבקה מיכאלי מציעה מספר דרכים לחסכון.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

"להחזיק ילד" - רבקה מיכאלי מבררת האם זה משתלם להחזיק ילד ("לעניות דעתי, ולאחר שיש לי ילדים אני באמת ענייה..").
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"שעות בין הערביים" - שיר שכתבו אפרים סידון וב. מיכאל על שעות בין הערביים. השעות השלוות ביותר, שבהם כל המשפחה יחד, האשה, הבעל והילדים. כשהבעל תוקע ראשו בעיתון והאישה מוציאה ספר ומתיישבת לישון, בנם רונן פתח בקבוק נפט ועוד בקבוק נפט ("הוא עוד יתמכר לזה"). הבת, יסמין, משחקת במסרגות של אמא עם השקע. רונן מתעסק עם הסרוויס ("רונן, תעזוב את הסרוויס! לא מכזה גובה..."). לרונן נפלו קופסה עם 1700 שבלולים בסלון. יסמין משחקת ברופא עם השכן צביקה, בן ה28. בסוף מחליטה מיכאלי לקשור את הילדים למיטה בשרשרת. כך חלפו לה שעות בין הערביים השלוות.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

רשימת השמעה ביוטיוב ניתן לשמוע כאן.

בשנת 1975 מוציאה רבקה מיכאלי תקליט ילדים בשם "רבקה מיכאלי בקרקס". את הקטעים כתב אוריאל אופק ללחן של יוחנן זראי. העיבוד של מרטין מוסקוביץ'. האלבום יצא כתקליט הד ארצי, מספר סידורי YAN 14117. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בשנת 2009 באן אם סי ילדים.

בשנת 1976 יצא תקליט ילדים נוסף של רבקה מיכאלי בשם "הרחוב שלנו". המילים והסיפורים של אוריאל אופק, הלחנים והעיבודים של אריה לבנון. התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי YAN 14555.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

מאזן האהבות (1976)
בשנת 1976 מעלה יוסי בנאי הצגה בשם "מאזן האהבות". הבימוי וקטעי הקישור הם של ניסים אלוני, השירים נכתבו ע"י יוסי בנאי, הלחנים והעיבודים של יאיר רוזנבלום. תקליט המנציח את השירים בהצגה יצא בחברת "התקליט", מספר סידורי DD-35024.

את התקליט ניתן לשמוע כאן.

רשימת השירים בתקליט:

צד א:
1. למה הם התכוונו
2. נשים חולפות
3. הביישן
4. כמו כולם
5. לפני הנפילה
6. טיול לא מאורגן

צד ב:
1. אני שר להעביר את הזמן
2. ילדות
3. פזמון פשוט
4. מאזן האהבות
5. תחזית
6. עולם כמנהגו נוהג

בשנת 1977 מעלה יוסי בנאי מופע נוסף ושמו "שירים מן הקיץ של החורף שעבר". לא ידוע האם קיים תקליט המנציח את המופע.

בשנת 1979 מוציא יוסי בנאי תקליט שנקרא "יוסי בנאי" (בצבע לבן). את האלבום הפיק דודו אלהרר. התקליט יצא בחברת הד ארצי. בשנת 2002 יצא האלבום בדיסק כפול ביחד עם האלבום "שיכור ולא מיין".
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

בשנת 1979 מוציאה רבקה מיכאלי תקליט ילדים בשם "שירים במיץ". רבקה מיכאלי שרה ומספרת, כתב: אפרים סידון, הלחין רוני וייס. התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14795. תקליט הויניל יצא בצבע אדום ועל עטיפת התקליט נכתב "תקליט צבעוני". בשנת 2009 יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת אן אם סי ילדים.

בשנת 1980 מוציא יוסי בנאי תקליט ילדים: "אנונימוס בלפי הגדול" את התקליט הפיק דודו אלהרר והלחנים של יוני רכטר. התקליט יצא בחברת CBS ומספרו הסידורי 84505. באותה שנה מוציא יוסי בנאי תקליט "קורא מן התנ"ך". התקליט יצא בהד ארצי, מספר סידורי BAN 14861.

רבקה מיכאלי בצוותא (1980)
בשנת 1980 מנחה רבקה מיכאלי ערב בצוותא שצולם בשחור לבן ושודר בערוץ הראשון. בתכנית ארחה מיכאלי את שייקה אופיר, והתקיים איחוד של צוות ניקוי ראש.

רשימת הקטעים:

1) "מה קורה לי" - שיר מתוך התכנית "שעות נוספות". את השיר ניתן לראות כאן.

2) "בנימין זאב" - שיר נוסף מתוך "שעות נוספות". את השיר ניתן לראות כאן.

3) "אין לי רגע דל" - שיר שכתבה נעמי שמר במיוחד למופע. ניתן לראות את הביצוע כאן.

4) "הפסיכיאטר" - את השיר ניתן לראות כאן.

5) "זה קרה לה" - שיר מתוך "שעות נוספות". את השיר ניתן לראות כאן.

6) "החופש" ("תישן יוסף, תישן") - רבקה מיכאלי דואגת לבעלה היושן בחדר הסמוך כדי שיוכל לישון ולא יתעורר, אך היא לא מפסיקה להרעיש ולהפריע לו לישון. את המערכון ניתן לראות כאן.

7) "אשה משוחררת"- שיר מתוך "שעות נוספות". את השיר ניתן לראות כאן.

8) שייקה אופיר - "מנצח המקהלה" - את המערכון ניתן לראות כאן.

9) "מחזיקה אצבעות" - את השיר ניתן לראות כאן.

10) "פסטיבל הזמר" (עם צוות ניקוי ראש) (מוכר כ"ורק ירושלים אפס שתיים..") - את הקטע ניתן לראות כאן.

11) "אכול ושתה" (עם צוות ניקוי ראש) - את השיר ניתן לראות כאן.

12) "שיר פרידה מאיי קיו" (עם צוות ניקוי ראש) - את השיר ניתן לראות כאן.

13) "אז במצב הנוכחי" (עם צוות ניקוי ראש) - את השיר ניתן לראות כאן.

14) "אין לי רגע דל" (עם צוות ניקוי ראש) - את השיר ניתן לראות כאן.


אני וסימון ומואיז הקטן (1981)
בשנת 1981 מעלה יוסי בנאי הצגת בידור בשם "אני וסימון ומואיז הקטן". המופע מציג את יוסי בנאי העורג אל מחוזות ילדותו, חבריו ודמויות מפתח בהווי הירושלמי, אהבתו לשאנסון הצרפתי, מבחר מערכונים ויכולתו של בנאי כמספר סיפורים. המופע הוצג במסגרת תיאטרון העממי א. דשא (פשנל). קטעי הקישור והמערכונים נכתבו בידי יוסי בנאי. המעבד המוסיקלי והמנצח: דוד קריבושי.
יוסי בנאי כתב 5 מתוך 10 ההצגות של הגשש החיוור (הוא כתב את התכנית ה5 "קסיוס קליי נגד חלפון" (71), התכנית ה6: "אופסייד סטורי" (74), התכנית ה7: "עובדים עלינו עבודה עברית" (77), התכנית ה8: "קרקר נגד קרקר" (81), התכנית ה10: "כוסות רוח" (91)). בתכנית הזו של בנאי, מתארחים במערכונים כל אחד מחברי הגשש בתורו. שייקה לוי מתארח במערכון "להיות או לא להיות" כרחמים אנג'ל שבא לקחת את יוסי בנאי השמיימה. ישראל פוליאקוב (פולי) מתארח במערכון "נינה" בתור השכן, שקריאותיו של בנאי לנינה מפריעות לו. גברי בנאי (אחיו של יוסי) מתארח בשיר/מערכון "אם אלוהים היה רוצה" בתור אלוהים.
חלק מהשירים שהראו את אהבתו של בנאי לשאנסון הצרפתי הוצגו בעבר במופעים קודמים. מהתכנית "אין אהבות שמחות" (69) נלקחו השירים "לא אבקש את ידיך" ו"מי אוהב מילים גסות" ששונה בתכנית הזו לשם "בלי גסויות". מהתכנית "פרצוף של צועני" (72) נלקח השיר "אהבה בת עשרים", ומהתכנית "מאזן האהבות" נלקח השיר "עולם כמנהגו נוהג". הלהיט הגדול של התכנית (מלבד השיר "אני וסימון ומואיז הקטן") היה השיר "על כל אלה" (על הדבש ועל העוקץ) שכתבה נעמי שמר. 
המופע הוקלט בתיאטרון ירושלים, בתאריך 19.7.1981 על ידי גלי צה"ל. המופע הודפס ב2 תקליטים בחברת הד ארצי. הראשון מספר סידורי BAN 14868, תקליט 51 של פשנל. השני מספר סידורי BAN 14869, תקליט מספר 52 של פשנל. 2 התקליטים יצאו בשנת 1981. ב2002 יצאה הוצאה מחודשת על גבי דיסק כפול בחברת הד ארצי מסדרת "מבראשית".

רשימת הקטעים בתקליט הראשון:

צד א:
1. ממה עשוי כל יום - גרסת השמע, גרסת הוידיאו
2. להיות לבד - גרסת הוידיאו
3. להיות או לא להיות (מערכון עם שייקה לוי) - גרסת השמע, גרסת וידיאו
4. לאור המצב החשך (מערכון) גרסת שמע, גרסת וידיאו

צד ב:
1. אהבה בת 20 - גרסת הוידיאו
2. לא אבקש את ידך (מערכון ושיר) גרסת וידיאו
3. הלכו לאיבוד
4. אברם אברם - גרסת הוידיאו (מקוצר), גרסת וידיאו (מלאה), גרסת שמע (לא מהאלבום, גרסה ארוכה מהרדיו)

רשימת הקטעים בתקליט השני:

צד א:
1. נינה (מערכון ושיר עם ישראל (פולי) פוליאקוב)
2. ורדה קדנצה (מערכון מוסיקלי)
3. אם אלוהים היה רוצה (שיר ומערכון עם גברי בנאי) גרסת שמע, גרסת וידיאו

צד ב:
1. אני וסימון ומואיז הקטן - גרסת הוידיאו
2. עולם כמנהגו נוהג גרסת שמע
3. בלי גסויות גרסת שמע, גרסת שמע נוספת (הקלטה מגלי צה"ל)
4. על כל אלה - גרסת הוידיאו

את האלבום (הכפול) ניתן לשמוע כאן.

בנוסף לאלבום המופע הוקלט לטלוויזיה ושודר בערוץ הראשון - את המופע המלא (בוידיאו) ניתן לראות כאן.

בגרסת הוידיאו מבוצעים גם הקטעים:
- "יש כאלה שאומרים" - ניתן לראות את השיר כאן.
- "אבל את" - ניתן לראות את השיר כאן.

והמערכון "זיגי מאוהב" - גרסה מאוחרת למערכון "המברק" (שבוצע במקור בתכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" עם יוסי בנאי, 1970). יוסי בנאי משתף פעולה עם רבקה מיכאלי (כמו במערכון המקורי, אבל כאן לא רואים את מיכאלי, אלא רק שומעים את קולה).
ניתן לראות את גרסת הוידיאו של המערכון כאן.

בגרסת הוידיאו ששודרה בערוץ הראשון לא מופיעים הקטעים: "הלכו לאיבוד", "נינה", "ורדה קדנצה", "עולם כמנהגו נוהג" ו"בלי גסויות".

המערכונים בתכנית:

"להיות לבד" - מונולוג הפתיחה של התכנית. יוסי בנאי מספר על הפחד שלו להיות לבד. הפחד רודף אותו עוד מהפעם הראשונה שהיה לבד ונפגש פנים מול פנים עם המוהל. זה לא כל כך נעים לפגוש כבר בשבוע הראשון של החיים אדם עם סכין ביד. "צרחתי, כמו משוגע. אבל מי שמע? כולם אכלו". מאז הוא עושה הכל כדי להיות צמוד למשהו, למישהו, למישהיא, למאשה, או למישה, או למשה. רק לא להיות לבד.
את גרסת השמע של המערכון (שלא מופיעה באלבום) ניתן לשמוע כאן.
את קטע הוידיאו ניתן לראות כאן.

"להיות או לא להיות" (עם שייקה לוי) - לפני מספר ימים כשהיה בנאי לבד הוא שמע קול קורא לו - "מר בנאי". ("איך ששמעתי את המר לפני הבנאי, הבנתי שמתוק מזה לא יצא"). הקול הוא קולו של רחמים אנג'ל, מלאך מורשה, שבא לקחת את יוסי בנאי לשמיים. בשמיים עושים הצגה, ורוצים שהוא ישתתף. בשמיים נמצאים כל השחקנים הטובים (מרלין מונרו, גרי קופר, קרל גייבל..). היה להם בשמיים ערב עם הבדרן פיטר סלרס, הם עשו במכנסיים. בנאי אומר שהוא יגיע אוטוטו (עוד 30, 60, 90 שנה). המלאך מספר שהתפקיד המיועד לו הוא של המלט. המלט זה תפקיד טוב, ו"להיות או לא להיות" זו שאלה טובה. אבל אם להיות המלט ולא להיות, אני מעדיף לא להיות המלט ולהיות".
את גרסת השמע של המערכון ניתן לשמוע כאן.
את גרסת הוידיאו ניתן לראות כאן.

"לאור המצב החשוך" - פפו פוליטי, הוא מומחה בפוליטיקה. מצד אחד הוא תומך בהקמת ההתנחלויות של "גוש אמונים" ("אתה רואה את המקום, מוצא חן בעינייך, תרים דגל. אין דגל, תרים סנדוויץ") ומצד שני הוא תומך בשלום עכשיו שאסור להקים התנחלויות ("ההתנחלויות מזיקות לסנדוויץ'.. לשלום.."). הוא תומך ב"גוש אמונים" ואז עובר לתמוך ב"שלום עכשיו" וחוזר חלילה. פפו בעד הנגד, ונגד הבעד. הוא מזכיר שרמת הגולן זה חלק בלתי נפרד מארץ ישראל! כמו סיני. עד שבאו האמריקאים ואמרו לנו: "listen, זה לא ככה" ואנחנו ליסנו. "עם כל הכבוד שאני רוכש לאמריקאים, ואני רוכש לאמריקאים, בכלל, כל מה שקשור באמריקאים אני רוכש. שהם לא ילמדו אותנו איפה לעלות ואיפה לרדת". הוא מגיע למסקנה שלאור המצב החשוך שבו אנו נמצאים, רמת הגולן צריכה להיות חלק בלתי נפרד מרמת הגולן.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.
את גרסת הוידיאו ניתן לראות כאן.   

"לא אבקש את ידך" - לשיר מתקופת "אין אהבות שמחות" נוסף מערכון המקדים את השיר. ליוסי יש חבר בשם יעקב טרומפלדור. יעקב הכריז שנים על גבי שנים שהוא לא יתחתן. לפני חודש מקבל בנאי מכתב שבו הוא מתבשר שיעקב מתחתן. זה היעקב שהבטיח שכף רגלו לא תדרוך על שום כלה? זה היעקב שהיינו בטוחים שהוא מבין הניצולים. כיוון והזמנה זו הזמנה, וצריך ללכת, לבשו שחור והלכו לחתונה. כששואל אותו הרב האם מוכן לקחת את בחירת ליבו לאשתו הוא משיב: "לא!".
את גרסת הוידיאו ניתן לראות כאן.
גרסת וידיאו מאוחרת יותר (שנת 1982 - לא מהצגה) ניתן לראות כאן.

גרסת וידיאו (משנת 82) לשיר "אני וסימון ומואיז הקטן" ניתן לשמוע כאן.

"אברם אברם" - שיר לזכרו של אברם סוראמלו, שהיה למעלה משכמו. לפני כמה שנים עזב אותנו בפתאומיות והלך. שיהיה בריא.
את גרסת הוידיאו ניתן לראות כאן. או כאן.
גרסת השמע מופיעה בחלק א' של התקליט (חותמת את האלבום הראשון) ומופיעה גם בדיסק. אורך הגרסה המופיעה באלבום היא 5 וחצי דקות.
קיימת גם גרסת שמע ארוכה יותר (9 וחצי דקות) והיא שודרה בעבר ברדיו בגלי צה"ל מהקלטת המופע.
את הגרסה הארוכה ניתן לשמוע כאן.

בגרסה הזאת מספר בנאי 2 סיפורים של סוראמלו, שהוא מבצע גם מאוחר יותר בהצגה "שובו של הסוראמלו" (1992):
מדובר ב"פרופסור והחמור" (פרופסור ומומחה לשיטות השקייה ששואל את הבדואי איך הוא משקה את השדות שלו בעזרת החמור) -  את הקטע מ"אברם אברם" (1981) ניתן לשמוע כאן, ואת הגרסה המאוחרת יותר מ"שובו של הסוראמלו" (1992) ניתן לשמוע כאן.
וב"גן עדן וגיהנום" (מאבק בין אנשי הגיהנום ואנשי גן עדן על חור בתקרת הגיהנום) - את הקטע מ"אברם אברם" (1981) ניתן לשמוע כאן, ואת הגרסה המאוחרת יותר מ"שובו של הסוראמלו" (1992) ניתן לשמוע כאן.

"נינה" (מערכון ושיר). המערכון עם ישראל (פולי) פוליאקוב. נוני (יוסי בנאי) קורא לאהובתה נינה, שתצא לחלון. השכן (פולי) רוצה לישון ואומר לו שאין כאן נינה. יש פלורה. "מה זה פלורה? - פלורה זאת אשתי". כהשכן שואל אותו אם הוא רוצה את פלורה, נוני עונה לו שהוא לא מתעסק עם קשישות. נוני יודע מדוע השכן לא יכול לישון, בגלל שהוא כל הזמן ער. הוא צריך ללכת לפלורה-סנטה שלו. הוא ימשיך לעמוד תחת עדן החלון ויקרא לנינה.

"ורדה קדנצה" - מערכון מוסיקלי. יששכר (יוסי בנאי) מגיע לרופא ומספר לו שהוא היה רגיל עד לפני שלוש שנים להרדם לצלילים של השכנים מצד שמאל. פתאום באה עולה חדשה סקנדינבית מבודפשט לדירה מצד שמאל, והיא מנגנת על כינור. שמה "ורדה קדנצה". המנגינה של הכינור גרמה לו לא לישון ("אני אוהב כינור עוד משחר נעוריי, אבל ארוז"), הוא היה רגיל למוסיקה הקודמת. עד שהתרגל לכינור, לפני שנה עזבו השכנים מצד ימין ובמקומם מגיע בן ציון מרקס, שעלה מנואיבה. מרקס מכור לתופים. במשך תקופה היה יושן כשמימין התופים ומשמאל הכינור. עד שנמאס לו, הוא אמר לשניהם שהוא לא יכול להרדם. הם צריכים להחליט או תופים או כינור. מרקס והקדנצה התאהבו ולמחרת הוא שומע את הכינור של קדנצה בצד של המרקס. לאחר שהתרגל גם לקצב החדש, קרה אסון. שניהם התחתנו ועזבו את הדירה. פתאום שקט לו בצד ימין ושקט לו בצד שמאל והוא לא יכול לישון.

"אם אלוהים היה רוצה" - אם אלוהים היה רוצה היה נולד יוסי בנאי בתקופת התנ"ך. בנאי מתאר איך היה מסתדר טוב באותה תקופה. יוסי בנאי פונה לריבונו של עולם. "אתה שהוצאת אותנו מעבדות לחירות, ומחירות לליכוד". עד שעונה לו ריבונו של עולם (גברי בנאי) בהודעה מוקלטת. ריבונו של עולם עסוק מאוד והוא לא יכול לטפל בכל בר-בי רב, בר מינן, ובר ביקיו. הוא מבקש להשאיר את ההודעה, עם השמע קול הטרנזיסטור. יוסי רוצה לספר לו שהיה מאוד רוצה להוולד בתנ"ך אבל ריבונו של עולם מזכיר לו ש"זוהי הודעה מוקלטת. אתה רוצה להתווכח עם הודעה מוקלטת? אז למה אתה מתנהג כמו חורני?". יוסי אומר שהיה לריבונו מבטא מוזר, כי לאחרונה ראה את האפיפיור בטלוויזיה וחשב שאלוהים ממוצא פולני. 
ניתן לשמוע את הקטע כאן.
את גרסת הוידיאו ניתן לראות כאן.

"נהר עמוק" - יוסי בנאי מבצע את השיר שבוצע לראשונה בתכנית "פרצוף של צועני" (1972) וגם במופע המשותף עם רבקה מיכאלי "נישואין נוסח גירושין" (1973). בגרסה הנוכחית בנאי מוסיף מונולוג ובו מספר שהעולם הוא לא מה שהיה פעם והפשע עכשיו מאורגן. אמרו לו לעשות מנעול לדלת, רב ברגי, רב שיפועי ורב אורתודוקסי. אחרי ששם את כל המנעולים, האזעקות והסורגים אמרו לו שלא יצא מהבית. אחרי 5 שנים היה מוכרח לצאת ופגש בשודד, גבר ששם גרב ניילון על הפנים (זה גבר, כי אישה היתה שמה את הגרב על הרגל). השודד חשב שהוא הורביץ למרות ששמו ליפשיץ ("אני ליפשיץ מאז שליפשצו אותי"). הוא היה בטוח שהוא הורביץ ויש לו כסף ולכן זרק אותו לנהר במקום את הורביץ.
גרסת השמע לא מופיעה על גבי תקליט/דיסק, ולקוחה מתוך המופע ששודר בעבר בגלי צה"ל.
את גרסת השמע ניתן לשמוע כאן.

גרסת שמע של המופע ששודר בגלי צה"ל (לא מהתקליט) ניתן לשמוע ב2 חלקים:
חלק 1 כאן.
חלק 2 כאן.

רשימת השמעה ביוטיוב של קטעים מהמופע ניתן לשמוע כאן.

שיכור ולא מיין (1983)
בשנת 1983 עלתה ההצגה של יוסי בנאי - "שיכור ולא מיין" בתאטרון העממי א. דשא (פשנל). תקליט משירי ההצגה הוקלט באולפני טריטון בתל אביב, בין דצמבר 82 לפברואר 83. התקליט יצא ב83' כתקליט הד ארצי, מספר סידורי BAN 14989. בשנת 2002 יצא האלבום על גבי דיסק כפול (ביחד עם האלבום "יוסי בנאי" מ79') בחברת הד ארצי, מסדרת "בראשית".
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

יוסי בנאי התארח בתכנית האירוח של אבי אתגר, "בשעה טובה" (83) וביצע מערכון מתוך ההצגה. החלום של אביו הוא שיהיה גבוה. אמו אמרה שהדבר הכי חשוב בחיים זה קביעות (לכן רצה שיהיה שר פנים). הוא חלם להיות רקדן. הוא נרשם לסטודיו לריקוד. בסטודיו מקבל אותו מנהל הסטודיו, חואן פדרו אלברז ליפשיץ' (ישראל פוליאקוב - פולי) שמודיע לו שהוא חבר שווה זכויות, שווה צלעות ושווה ריקוד. המנהל מלמד את יוסי טנגו, למרות שיוסי לא אוהב טנגו. אחרי המערכון יוסי בנאי מבצע את השיר "ביום שבו הטנגו יחזור". לאחר הקטע, אבי אתגר מראיין את יוסי בנאי.
את המערכון, השיר והראיון ניתן לראות כאן.

לאחר מכן מבצע יוסי בנאי את מערכון "החתונה בשקיעה" - יוסי בנאי אומר להוריו של הכלה שהוא רוצה לצאת לראות את השקיעה, שעה לפני החופה. הורי הכלה פוחדים שהוא יברח להם. כשהיו ברבנות (איפה ששוחטים), הרב הבטיח ליוסי שאם יתנהג יפה ינקו לו שליש. אביו של הכלה אומר לו שלא ידאג, אחרי החתונה השקיעה תהיה איתו כל הזמן.
לאחר המערכון, מבצע יוסי בנאי את השיר "שיכור ולא מיין".
את המערכון (החתונה) והשיר (שיכור ולא מיין) ניתן לראות כאן
את גרסת השמע של המערכון ניתן לשמוע כאן. 

באותה שנה (83) יוסי בנאי כתב וביים מחזה מוסיקלי חיי צוענים ושמו "כמו ציפורים". השתתפו במחזה אברהם מור, רחל אטאס, ויואל ליבה. הנהלה מוסיקלית: דוד קריבושי, כוריאוגרפיה: גברי לוי. תקליט משירי המחזה יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14930, תקליט מספר 55 של פשנל.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

ב1984 מוציא יוסי בנאי את האלבום "אם נדע לאהוב" משירי ז'אק ברל. האלבום יצא כתקליט הד ארצי, מספר סידורי CAN 15072. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק במסגרת "קלאסיקה ישראלית במחיר נוסטלגי" של הד ארצי.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

ב1987 מעלה יוסי בנאי תכנית בידור חדשה ושמה "יוסי בנאי". בהצגה מערכונים ופזמונים. את העיבודים והניהול המוסיקלי עשה יוני רכטר. השירים מההצגה יצאו על גבי תקליט CBS, מספר סידורי 460078-1. בשנת 1995 יצא האלבום בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת NMC.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

ב1988 מוציא יוסי בנאי תקליט ילדים משותף עם נורית גלרון בשם "ציפור הנפש". הסיפור והמילים לשירים של מיכל סנונית. האלבום הוקלט ובושל באולפני "זאונד" בינואר 1988. תקליט CBS, מס' 460744-1. האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת NMC ב2001.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

בשנת 1990 מוציא יוסי בנאי "אוסף שירים" הכולל 18 שירים. הדיסק יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי CD-15491. האוסף כולל שירים מאלבומים שונים:
מהאלבום "פרצוף של צועני" (1972) השירים: אהבה בת 20, פרצוף של צועני, הגבירה בחום.
מהאלבום "ספירת מלאי" (1972) השיר ספירת מלאי.
מ"מאזן האהבות" (1976): אני שר להעביר את הזמן.
מ"יוסי בנאי" (1979): מרוב אהבה, אבל את, את הלילה שלך מרגיעים, אני סימון ומואיז הקטן.
מ"אני וסימון ומואיז הקטן" (1981): לא אבקש את ידך (ללא המערכון שמופיע בחלק א' של האלבום "אני וסימון ומואיז הקטן")
מ"שיכור ולא מיין" (1983): שיכור ולא מיין, ילדות אחרת, המטילדה שלי.
מ"אם נדע לאהוב" (1984): הבונבונים, האיש מהגאז.
מ"יוסי בנאי" (1987): ערב עירוני, עזורה.
לאלבום הוקלט שיר חדש ושמו "איפה אני ואיפה הם". המילים של יהונתן גפן ויוסי בנאי והלחן של יובל בנאי, בנו של יוסי. כל החבר'ה מלהקת "משינה" התגייסו ליצירת השיר: את העיבוד וההפקה עשו יובל בנאי ואבנר חודרוב. איגי דיין על התופים, מייקל בנסון על הבס, אבנר חודרוב על הקלידים ויובל בנאי על הגיטרה. 
את האלבום ניתן לשמוע כאן.
רשימת השמעה ביוטיוב ניתן לשמוע כאן.

ב1992 מעלה יוסי בנאי הצגת בידור ושמה "שובו של הסוראמלו". ההצגה לא כוללת שירים ומספרת על אברם סוראמלו שנפטר ועולה לשמיים. כשהוא מגיע למרכז לגמילה מן החיים הוא מקבל אישור יציאה חד פעמים למשך 24 לעולם שלנו כדי לבקר את כל מכריו בידידיו. במשך הזמן הזה נזכר סוראמלו במיטב הסיפורים והזכרונות.
להצגה הזאת של יוסי בנאי הקדשנו את הפוסט "יוסי בנאי ושובו של הסוראמלו", אותו ניתן לקרוא כאן.
רשימת השמעה ביוטיוב של ההצגה ניתן לראות כאן.

בשנת 1993 יוצא אוסף נוסף משיריו של יוסי בנאי הנקרא, "מאזן האהבות". הדיסק יצא בחברת התקליט (במהדורה ראשונה), ובמהדורה שניה של Super-Disc בשיתוף פעולה של "התקליט" ו"ישראפון". מספר סידורי CD 16048. האלבום כולל אוסף שירים מ3 אלבומים: "הגורילה" (69) (יצא במסגרת "בימות" - "ישראפון"), "ספירת מלאי" (72) (שיצא בחברת "ישראפון") ו"מאזן האהבות" (76) (שיצא בחברת "התקליט").
את האוסף ניתן לשמוע ברשימת השמעה ביוטיוב - כאן.
את האוסף ניתן לשמוע גם כאן.

ב1994 העלה יוסי בנאי תכנית בידור בשם "ירושלים זה לא תל אביב". לא ידוע האם קיימת הקלטה של המופע.

ב1996 שודרה בטלוויזיה התכנית "חיים שכאלה" עם רבקה מיכאלי. התכנית הוקלטה ב30 באוקטובר 1995 ושודרה בשנת 96'. את התכנית המלאה ניתן לראות כאן.

בתכנית מתבצע איחוד של "ניקוי ראש" ובו טוביה צפיר, דובי גל ועליזה רוזן מבצעים את "פסטיבל הזמר" (ורק ירושלים 02). "ניקוי ראש" שודרה בטלויזיה בין השנים 1974-1976. האיחוד הראשון היה בתכנית של רבקה מיכאלי "בצוותא" (1980). את האיחוד של ניקוי ראש (96) ניתן לראות כאן.

טוביה צפיר מבצע גרסה מעודכנת לשיר "יוסף ג'ון, רבקה ג'ון". הגרסה המקורית בוצעה בתכנית "ילדות קשה" (64) בידי רבקה מיכאלי ויוסי בנאי. המילים המקוריות היו של חיים חפר. בביצוע המחודש את יוסי בנאי מחליף טוביה צפיר, והוא מגלם את דמותו של יאסר ערפאת. המילים לשיר בגרסה המחודשת של "רבקה ג'ון" נכתוב בידי עופר קניספלד, והלחן המקורי של סשה ארגוב נשאר.
את הביצוע המחודש ניתן לראות כאן.

ב1997 מוציא יוסי בנאי דיסק "שר ומספר ברסאנס". האלבום כולל 21 שירים מהמופע הכולל את שירי ג'ורג' ברסאנס.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

בשנת 1998 מקבל יוסי בנאי את פרס ישראל בתחום התיאטרון. את רגע הענקת הפרס ניתן לראות כאן.

בשנת 1999 מוציא יוסי בנאי את האלבום "פגישה לאין קץ" משירי נתן אלתרמן. הדיסק יצא בחברת הליקון, HL6020.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

בשנת 2001 מוציא יוסי בנאי אלבום אולפן בשם "לאט". האלבום יצא בחברת הליקון, HL8195.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

מיומנו של ישראלי שפוי (2002)
בשנת 2002 מעלה יוסי בנאי מופע בתיאטרון בית ליסין ושמו "מיומנו של ישראלי שפוי" מאת דורון רוזנבלום. המופע לא הוקלט על גבי דיסק אבל צולם בוידיאו לטלוויזיה, ושודר בערוץ 2 ולאחר מכן גם בערוץ 10. הצילום לטלוויזיה התקיים באודיטורים ע"ש קלצ'קין, מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב.
רשימת השמעה (פלייליסט) של המופע בוידיאו ביוטיוב - ניתן לראות כאן.

המערכונים במופע:

"המחלה שלי" - יוסי בנאי מספר על הפחדים והחרדות שלו. הפחדים שלו עברו ממלחמה למלחמה וגם הוא טופל מרופא לרופא, כאשר בכל מלחמה הוא עובר לרופא אחר.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"שלום בר קיימא" - יוסי בנאי מדבר על המצב. מצד אחד יש מקומות שאי אפשר לוותר עליהם. מצד שני בשביל שלום אמיתי ובר קיימא, יש מקומות שאפשר לוותר עליהם.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"ההתבטאות" - לסגן שר המגזור והשינוע היתה התבטאות לא מוצלחת שמעסיקה את אמצעי התקשורת מהבוקר ועד הערב. אחרי שמתעסקים שעות בהתבטאות האומללה, מתפנים להתעסק בהתנצלות. בסוף אוזרים כח לקראת ההתבטאות של מחר.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"סופרפארם" - יוסי בנאי נכנס לסופרפארם כדי לקנות כדור נגד כאב ראש. בקופה מציעים לו הנחות, מבצעים וכרטיסי מועדון שהוא לא מעוניין בהם בכלל. מה שהוא רוצה זה לשלם וללכת הביתה. בסוף בלית ברירה, מוכרים לו הרבה דברים שהוא לא רוצה, כמו חוקן דיגיטלי, מדרסים וסט של 12 קונדומים עם פרופלור. כשהוא חוזר הביתה מותש, שואלת אותו אשתו מה זה הקונדומים האלה. לך תסביר לה שזה נגד כאב ראש.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"הגזמות ושדרוגים" - בארץ כולם אוהבים להגזים. כל קריין מתחיל, הופך לסוג של אלוהים. כל סדרת זבל מיובאת הופכת לטובה ביותר בעולם. הכל קורה כי נעשה לכולם שדרוג. הספרים הפכו להיות מעצבי שיער, כל תופרת הפכה לאופנאית צמרת, כל נגר הפך לדיזיינר, זבניות הן יועצות יופי. הזונות התחילו כשרמוטות, אחר הפכו ליצאניות, קודמו לנערות ליווי ובסוף שודרגו למסז'יסטיות. היום לא מוציאים סתם דיסק, אלא אלבום. בתערוכה לא מוצגים סתם ציורים אלא עבודות. גשם הפך לסופה. אהבל הפך לטעון טיפוח. רב שכונתי הפך לגדול בתורה. גם הקטע הזה הפך ממערכון למונולוג, לקטע סטנדאפ עד ששודרג להיות דברי אלוהים חיים.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"מסעדת קיקיאקי" - יוסי בנאי ואשתו מחליטים ללכת לאכול במסעדת יוקרה "מסעדת קיקיאקי", כדי לברוח קצת מהחדשות. בזמן שהם מחכים להכנס למסעדה המלצר מבשר להם על פיגוע. יוסי אשתו חיכו הרבה זמן, ובכל זמן שהם רוצים לעזוב מגיע המלצר ומעדכן אותם על הפיגוע, ושואל אותם שוב כמה הם. כשנכנסו למסעדה המלצר אמר שמה שרצה יוסי לאכול כבר לא נשאר, אבל עדכן אותם על הפיגוע. כסיימו לאכול ושאלו את המלצר לגבי הקינוח: "מה אתה ממליץ" המלצר השיב: "להרוג את כולם!". 
את המערכון ניתן לראות כאן.

"תן לצהל לנצח" - חברו של בנאי, קרופניק, אומר שצריך לתת לצה"ל לנצח. כמו שבמלחמת ששת הימים צה"ל ניצח וכבש את סיני מהקצה לקצה. בצפון כמעט נכנס לדמשק. עכשיו צריך לתת לצה"ל לנצח. אם יתנו לצה"ל לנצח, וצה"ל ניצח אנחנו נשלוט בכל העולם, הממשלה צריכה לנהל את העולם ממרכז העולם, פריז. כל אזרחי המדינה יהפכו להיות שגרירים. במשך השנים הארץ תלך ותראה רחוקה יותר, עזובה יותר ושוממה יותר. ואז ידברו שוב על המדינה כחלום נכסף. ואז שוב יקומו תנועות ציונות לגאולת הארץ. נתחיל את כל הסיפור מהתחלה בתנאי שיתנו לצה"ל לנצח.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"חלום שבדי" - יוסי בנאי חולם שהוא שבדי, הוא בלונדיני, מטר 90, יש לו וולבו, הוא עובד באו"ם וקוראים לו יוסיי. יוסיי אנדרסן. בבוקר שהוא מכין לעצמו קפה, נגלה לנגד עיניו מחזה איום. יורגן ובירגן, שני הברווזים שלו, יוצאים מהבריכה ומנקרים בערוגת הגרניום. ברדיו מודיעים הודעה איומה: מועצת האיחוד האירופי הוציאה תקן חדש לגבינת הפרמזן. בנוסף התקבלה עוד הודעה מרעישה: 16 רשתות דייגים נקרעו בסופה בים הבלטי. בעבודה כולם מתעסקים בחדשות המשעממות. כך עוברים הימים בשעמום של שבדיה. פתאום הוא מרגיש שהוא רוצה לשמוע את "בחצי היום". כשהתעורר מהחלום, שמע יוסי בחדשות שהרמטכ"ל אמר שהוא לא רואה שום סיכוי לשקט באזור, ואז יוסי סוף סוף נרגע.
את המערכון ניתן לראות כאן.

"השעה שש בערב" - קטע הסיום של התכנית. מונולוג על השעה שש בערב. יוסי בנאי אומר שהשעה הכי מרגיעה ביממה היא שש בערב. זה לא היום עם הצרות שלו, ולא הלילה עם הפחדים שלו. השעה השקטה שבין לבין. בין מה שקרה לבין מה שעלול לקרות.
את הקטע ניתן לראות כאן.

יוסי בנאי - האוסף (2003)
בשנת 2003 יצא בחברת מדיה דיירקט "האוסף" של יוסי בנאי המכיל מארז מחומש.
הדיסק הראשון "אני וסימון ומואיז הקטן" מכיל 18 קטעים (שירים ומערכונים). ובו מופיעים המערכונים: "המורה והתלמיד", "רבע עוף או בורקס" (שניהם מתכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה").

"המורה והתלמיד" - המורה (רבקה מיכאלי) נתנה עונש לתלמיד (יוסי בנאי) לכתוב מאה פעמים את המשפט "מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת". יוסי אומר למורה שאין צורך להתעקש על מאה פעמים כיוון והוא יודע שהיא ממהרת לדייט. הוא אומר לה שכל הכיתה מדברת על זה. היא בתגובה אומרת: "אלוהים אדירים", ויוסי עונה לה: "תעזבי את אלוהים, כל הכיתה בעדך". יוסי אומר לה שצביקה קושניר (הדייט שלה) לא יתחתן איתה ("מי שטורח בערב שבת אוכל את צביקה קושניר בשבת"). היא רוצה לקרוא לאבא שלו. יוסי עונה כי אבא שלו יושב, בתל מונד. המורה מנסה לברר על מה הוא יושב: "שוד? רצח? אונס?". יוסי אומר לה: "מס הכנסה לא טוב בשביל זה?". רבקה אומרת לו שהיא משלמת מס הכנסה 93 לירות ושואלת כמה אביו של יוסי משלם. יוסי עונה שזה כל העניין שהוא לא משלם. הוא מספר לה שאחותו, ציפורה בנאי מתכוונת להתחתן עם צביקה קושניר. המורה בוכה על מר גורלה ומספרת שהיא לא רצתה להיות מורה אלא טייסת ("טייסת לא תהיי, כי רק הטובים לטיס"). בסוף יוסי אומר לה שהוא ידבר עם המנהל שאולי יעביר אותה ל"הדסים". בינתיים היא תכתוב במקומו מאה פעמים את המשפט "מי שטורח בערב שבת..".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

הדיסק השני "אין אהבות שמחות" מכיל 14 קטעים, בינהם המערכונים "לאור המצב החשוך", "להיות או לא להיות" (עם שייקה לוי) ו"אברם אברם" ו"אם אלוהים היה רוצה" (עם גברי בנאי) - כולם מהתכנית "אני וסימון ומואיז הקטן" (81). בנוסף מופיעים המערכונים עם רבקה מיכאלי מ"נישואין נוסח גירושין" (73): "טלפונים", ו"מישהו טלפן יקירתי".

הדיסק השלישי "הצוואה" - מכיל 18 קטעים. בהם המערכונים "זהירות נהגת" עם רבקה מיכאלי, ומתוך ההצגה "יוסי חזקי יונה" (61): "במערכת" (עם אברהם חזקיהו), מתוך "חכמים בלילה" (68): "שיחה טלפונית" (לא שומעים, עם אילי גורליצקי), "המברק" (עם רבקה מיכאלי) מתוך "שלכם לשעה קלה".

הדיסק הרביעי" "על כל אלה" - מכיל 15 קטעים. בהם המערכונים (עם רבקה מיכאלי) מ"נישואין נוסח גירושין" (73): "קול כלה וקול שדכן" ו"חבצלת". מההצגה "שובו של הסוראמלו" (92) מופיע הקטע "קבצנים וקמצנים" - את הקטע ניתן לשמוע כאן.

הדיסק החמישי "תחזור תחזור" - מכיל 17 קטעים. האלבום נפתח בדואט של יוסי בנאי עם בנו יובל ומשינה "תחזור תחזור". בדיסק מופיעים המערכונים: "ורדה קדנצה" ו"נינה" (עם פולי מהגשש) מתוך התכנית "אני וסימון ומואיז הקטן" (81). הדיסק מסתיים עם הקטע "שש בערב" שסיים את ההצגה "מיומנו של ישראלי שפוי" (2002).

בשנת 2004 יוצא האלבום "שירים יום יום" אנתולוגיה אישית של יוסי בנאי. את האלבום ניתן לשמוע כאן.

מרוב אהבה (2004)
בשנת 2004 מעלה יוסי בנאי את המופע האחרון שלו: "מרוב אהבה". המופע כולל שירים ומערכונים מכל השנים. אין בהצגה קטעים חדשים, אלא סקירה של הקריירה מ"תל אביב הקטנה" (58) ועד "מיומנו של ישראלי שפוי" (2002). הקטעים לא מוצגים לפי הסדר הכרונולוגי, אלא עוברים מתקופה לתקופה.

מהמופע "תל אביב הקטנה" (1958): נלקח השיר "בחולות".


מהמופע "אין אהבות שמחות" (1969) מבוצעים השירים: "בלי גסויות", והשיר "לא אבקש את ידך". השיר שבוצע במקור ב"אין אהבות שמחות" בוצע וחודש גם ב"אני וסימון ומואיז הקטן" (1981). שם נוספה ההקדמה על חברו של בנאי, יוסף טרומפלדור, שהצהיר שהוא לעולם לא יתחתן ופתאום מזמין את חבריו לחתונה. במופע הנוכחי משתנה שמו מטרומפלדור לדבוש.

מהמופע "פרצוף של צועני" (1973): נלקחו השירים: "ספירת מלאי", "אנבלי", "אהבה בת 20", ו"פרצוף של צועני".


מהמופע "מאזן האהבות" (1976) נלקח השיר "אני שר להעביר את הזמן".

מהאלבום "יוסי בנאי" (1979) נלקחו השירים: "מרוב אהבה", ו"יש כאלה שאומרים".

באלבום יש מונולוג שנקרא "הבאנו שלום" - השיר נכתב להצגה השביעית של הגשש החיוור "עובדים עלינו עבודה עברית" (1977). יוסי בנאי מנסה ללמד את הקהל את השיר ועושה איתם שירה בציבור.

מהמופע "אני וסימון ומואיז הקטן" (1981) נלקחו השירים "ממה עשוי כל יום", השיר "אני סימון ומואיז הקטן" כולל הקדמה שבה בנאי מספר שלמרות שהוא גר בתל אביב הוא ירושלמי. ירושלמי שגר בתל אביב. הוא נזכר בתקופה ההיא בירושלים עם האנשים ההם. השיר "נינה" מבוצע עם הקדמה קצרה, והמערכון "להיות או לא היות" מבוצע כאשר את תפקידו של שייקה לוי במערכון ממלא רמי הויברגר. את המערכון בגרסה של בנאי והויברגר ניתן לשמוע כאן.

מהמופע "שיכור ולא מיין" (1983) נלקחו השירים: "המטילדה שלי", ו"שיכור ולא מיין".
מהמופע "יוסי בנאי" (1987) נלקח השיר "ערב עירוני".
מהמופע "מיומנו של ישראלי שפוי" (2002) מבוצע המערכון "סופרפארם".
את גרסת השמע של מונולוג סופרפארם ניתן לשמוע כאן.

המופע הוקלט על גבי דיסק כפול שהופק ע"י אולפני "זזה" בשיתוף "כספית", "ייצוג 1" ו"התו השמיני". האלבום הוקלט בהופעה חיה, בהיכל התרבות רעננה, בתאריך 2/7/2004. האלבום יצא בשנת 2007.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.



תכנית בשם "מרוב אהבה" בה עמנואל הלפרין ראיין את יוסי בנאי לקראת ההצגה שודרה בערוץ 1 בשנת 2004. את התכנית ניתן לראות ב3 חלקים: חלק 1, חלק 2 וחלק 3.

בשנת 2005 יצא מארז של ספר ואלבום בהוצאת עם עובד - "יוסי בנאי קורא תהילים". המוסיקה של יונתן בר גיורא. את האלבום ניתן לשמוע כאן.

ב2 במאי 2006 הקליט יוסי בנאי דואט עם מיכה שטרית בשם "תרנגול כפרות". את המילים כתב יוסי בנאי והלחן של מיכה שטרית. השיר מתוך תכנית הטלוויזיה "מפגשיר" ("מפגש" ו"שיר") בערוץ המוסיקה 24. בכל פרק בתכנית תועדה פגישה בין שני יוצרים מוזיקליים שבהם הם מקליטים שיר חדש.
את הקליפ לשיר "תרנגול כפרות" ניתן לראות כאן.

את התכנית "מפגשיר" ניתן לראות במספר חלקים: חלק 1, חלק 2, חלק 3.

9 ימים לאחר הקלטת השיר נפטר יוסי בנאי, ב11 במאי 2006, בגיל 74 ממחלת הסרטן. קהל הצופים בכל אולמות התיאטרון עמד דקת דומיה ביום מותו כדי לכבד את זכרו.

יוסי בנאי התכוון להקליט אלבום חדש בביצועו. הוא החל בכתיבת טקסטים ובליקוט לחנים לאלבום החדש, אך נפטר לפני תחילת ההקלטות. השיר היחיד שהספיק להקליט הוא "תרנגול כפרות".
בשנת 2012 יצא האלבום "יוסי בנאי - שירים אחרונים". את שיריו עיבד רע מוכיח וביצעו אמנים שונים: אהוד בנאי, ארקדי דוכין, קורין אלאל, מאור כהן, ברי סחרוף, מיכה שטרית, פיטר רוט, יובל בנאי ושלומי שבן. האלבום נפתח עם "שיר אהבה" הקלטה ביתית בביצועו של יוסי בנאי, מתוך חזרות שערך עם אדם פרי ללימוד השירים. השיר המסיים את האלבום הוא "תרנגול כפרות" בביצוע יוסי בנאי ומיכה שטרית.
את האלבום ניתן לשמוע כאן.

בשנת 2014 יוצא "המיטב", אוסף כפול בחברת הד ארצי הכולל 40 משיריו של יוסי בנאי.

בחודש אפריל 2016, יוצא בחברת הליקון "X2" - הוצאה חדשה של האלבומים של יוסי בנאי: "לאט" (2001) ו"שירים אחרונים" (2012).
את 2 האלבומים ניתן לשמוע באתר בנדקאמפ - כאן.

לאלבום "לאט" נוספה רצועת בונוס בשם "אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת". את השיר ניתן לשמוע כאן.
השיר הוקלט כסקיצה בשנת 2002 מעט לאחר השלמת העבודה על האלבום "יוסי בנאי קורא תהילים", הפרויקט המשותף השלישי (אחרי האלבומים "פגישה לאין קץ" ו"לאט") של בנאי עם יונתן בר-גיורא ורפי קינן.
במסגרת אחד הרעיונות שהעלו השלושה לעבודתם המשותפת הבאה עלה הרעיון לפרויקט שיוקדש למשורר יהודה עמיחי. מהפרויקט, שלא הבשיל בסופו של דבר, נותרה רק סקיצה אחת בקולו של יוסי לשיר "אמרתי לך שיהיה כך - ולא האמנת".
ההקלטה הזאת, הוקלטה בשנת 2002 והייתה בידיו של בר-גיורא, לא הרפתה ממנו כל השנים והוא השלים אותה ב2016. הלינקטון לשיר נמצא כאן.

באשר לרבקה מיכאלי, היא הנחתה את תכניות האירוח בטלוויזיה בערוץ הראשון: "סיבה למסיבה" בשנות ה80, ו"סופשבוע" בתחילת שנות ה90. בערוץ 2 הנחתה תכניות כמו "בליינד דייט" ותכנית הבוקר של קשת.
ב1995 סיימה 39 שנות עבודה ב"קול ישראל" ברדיו. מ2007 חזרה מיכאלי לרדיו כאשר היא מגישה תכנית אישית. מלבד תכניתה ברדיו ללא הפסקה, מיכאלי מופיעה בתיאטרון, בקולנוע, ובסדרות שונות בטלויזיה.

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי - מערכונים נוספים (במשותף)
"אמא יהודיה" -  דיאלוג שכתב דני רווה בעקבות איליין מיי ומייק ניקולס.
רבקה מיכאלי היא קלרה, אמא של המדען מוסי (יוסי בנאי) במחלקת האיזוטופים, ומבקשת לדבר עם בנה ("מוסי, מ' כמו מדוע. ו' כמו ומדוע. יוד כמו במיסיסיפי. אחרי המ'.. אחרי הפיפי..").
האמא היהודיה מתקשרת ודואגת לבנה, כמו כל יידישע מאמע. היא רוצה שהבן יתקשר אליה וידבר איתה והוא מנסה להתחמק.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"לאחר הנפילה" - קובי (יוסי בנאי) וחיותה (רבקה מיכאלי) נמצאים במיטתו של קובי אחרי סטוץ. הם נפגשו לפני ארבע שעות במסיבה אצל ג'קי. הוא לא זוכר את שמה ומנסה לסלק אותה. היא רוצה שהוא יתקשר אליה שוב, והוא מנסה לרמוז לה שתלך ("כשתגיעי לחדר המדרגות, תראי 2 כפתורים של המעלית. למעלה ולמטה. תלחצי על ה"למטה". ה"למעלה" לא עובד. תכנסי למעלית ותלחצי על ק'. קומת קובי.. קומת קרקע..").
את המערכון ניתן לשמוע כאן.


- קטעים שונים משותפים של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי ברשימת השמעה ביוטיוב - ניתן לשמוע כאן.


יוסי בנאי - מערכונים נוספים 

"חור במסך" (מערכון עם יהורם גאון, מתוך "שלכם לשעה קלה" עם יהורם גאון, מתחילת שנת 1969) - ישנו חור במסך שבו השחקנים יכולים לראות את הקהל. הם יכולים לראות מי הגיע להצגה. שני השחקנים מרכלים על כל מי שבא (הקהל, המבקר, היושבים ביציע).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"החוזר בתשובה" - יוסי בנאי מרגיש לחוץ. הפעילו עליו לחצים לחזור בתשובה. כדי להיות רלוונטי, צריך להיות או חוזר בתשובה, או סרבן מלחמה, או הומוסקסואל מוצהר. הדבר היחידי שמתאים זה חוזר בתשובה. אבל אין לו זמן. אבל הוא עושה מצוות ("אני מכבד את אבי ואימי! ואני יתום. אני לא דן אדם אחר עד שאני מגיע למקומו. פעם הגעתי ואמרו לי שהוא היגר לקנדה. אני לא שוחה ביום שבת! וגם לא ביום ראשון. אני לא שוחה בכלל. אני לא יודע לשחות. אני לא מלבין את פני חבריי ברבים! אני לוקח כל אחד ומלבין אותו. אני מדליק נרות תמיד, כשיש קצר."). מרוב המצוות האלה אין לו זמן לחזור בתשובה, למרות כל הלחצים האלה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"הקרפיון" - דיאלוג בין יוסי בנאי לקרפיון, בין דג לדג. הם מדברים על הנישואין (אשתו של הקרפיון הלכה למספרה לסדר את הקשקשים), הבדידות אחרי החתונה ("איזה בדידות? מה יצאת בזמן האחרון עם לקרדה?"). הגבר מתבודד (הולך לדוג דגים ולשחק שח), לעומת האישה שמנסה לתפוס לה דג פטיש.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"חגיגות שנות הארבעים" - יוסי בנאי מספר על חגיגות ה40 למדינה שהיו בחיפה, ואחר כך הוא נוסע לחגיגות אצל אחותו בחדרה (חדרה חוגגת 75 שנה לגדרה). אחיו של בן אחותו לא בא לחגיגות כי יש שביתה ורוצים לסגור לו את המפעל, אבל מה זה חשוב, מיליון פה, שני מיליון שם, העיקר שחוגגים. לחייך גדרה! ("אם אשכחך גדרה, תזכירי לי"). נשתה לכבוד בית הספר הגבוה לדוגמניות נמוכות. גם תל אביב חוגגת, גם גיסו בא לחגוג. הוא יכול להגיע לחגיגות כיוון שהוא לא עובד, כי סגרו את המפעל שלו. אחיו של בן דודו לא יכל לבוא לחגיגות כי האריכו לו את המילואים מ30 ל60 יום. אבל העיקר שחוגגים.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.


"נשים נשים" (המערכון) - ליוסי בנאי יש ידיד בשם צ'יריפופ. הוא מומחה לעניני נשים והוא מדריך את יוסי בנאי בכל הקשור לנשים.
- השניים היו במסיבה בירושלים. צ'יריפופ אומר שלירושלמיות אסור לדעת שאתה רוצה אותם בכלל. אם אתה רודף אחריהם, הם בורחות (זה נשאר להם מזמן המצור). במשך כל המסיבה שניהם משחקים אותה "קשים להשגה". בסופה של המסיבה כל אחד חזר הביתה עם בת זוג, וגם יוסי חזר הביתה, עם צ'יריפופ.
- ליוסי היתה פגישה עם מישהי בחיפה. צ'יריפופ אומר שהחיפאיות אוהבות כוח ועוצמה (זה בא להם מבתי הזיקוק) יש להם רספקט לגבר אגרסיבי. הוא הגיע אליה וצועק אליה מלמטה. היא אומרת לו שיכנס. הוא רץ במדרגות ומכניס בעיטה בדלת ונכנס פנימה. היא שאלה אותו אם הוא רוצה לשתות משהו. הוא צועק לה: "תני לגבר שלך Good Time", ונותן בעיטה בכח לכסא, תופס אותה ובכל הכח ומפשיט אותה ומזנק למיטה. אחרי זה היא עמדה ערומה ושאלה "נו אתה בא?", אבל אחרי כל זה למי היה כח?
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"על שרים וכיסאות"- מעין מערכון המשך ל"לאור המצב החשוך". יוסי בנאי מנתח את הסיכויים של דוד לוי להיות ראש ממשלה. אולי לשים לידו מישהו עם ניסיון כמו שמעון פרס. אבל שמעון פרס יכול לגרור אותו לועידה בניגוד לרצונו. אז צריך לידו מישהו שינתגד לרעיון הועידה. צריך להיות 5 שרים בממשלה, כמו בכדורסל. ועוד 3-4 שרים על הספסל. ועוד להביא כמה שרים מאמריקה (כמו בכדורסל).
את המערכון ניתן לראות כאן.

"בחולות, איצ'ה ממבוש" - קטע מתוך "הדרן לחיים חפר" (1987). בעוד 150 שנה תקום ועדת חקירה. הועדה תבדוק האם השירים של חיים חפר הם באמת של חיים חפר. יוסי אומר שממקורותיו, השירים הם בכלל של איצ'ה ממבוש. איצ'ה זה לא שם של משורר (ממבוש זה עוד איכשהו אבל איצ'ה לא). איצ'ה עושה עסקה עם חיים חפר, איצ'ה יכתוב את השירים וישתמש בשמו של חיים חפר. אחד הדברים הטובים אצל חיים חפר זה איצ'ה. כיוון והערב מוקדש לחיים חפר, צריך לדבר על איצ'ה ממבוש. יוסי שר את השיר "בחולות".
את הקטע ניתן לראות כאן.

- קטעים שונים של יוסי בנאי ברשימת השמעה ביוטיוב - ניתן לשמוע כאן.


רבקה מיכאלי - מערכונים נוספים

"הלו נאווה" - רבקה היא נאווה המתקשרת לחברתה תרצה. היא מספרת לה שהיא קבעה עם רמי אבל הוא לא הרגיש טוב. תרצה, החברה, מספרת שהיא הייתה במסיבה (שאליה נאווה לא הוזמנה) וגם רמי היה שם. היא מנסה להשמע קשה להשגה, אבל האמת היא שהבנים לא רוצים לצאת איתה. גם החברה שלה מנסה להתחמק ממנה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"דרבנו גרשום" (עם שייקה אופיר) - מערכון מתוך "שלכם לשעה קלה" עם רבקה מיכאלי. המערכון בוצע לראשונה בתכנית "הוא והיא" של אריק לביא ושושיק שני (1963) ונכתב על ידי אפרים קישון. אופיר ומיכאלי הם זוג זקנים המשוחחים על חרם דרבנו גרשום, המדבר על איסור נשיאת יותר מאישה אחת, ועל המבצע זאת יגזר עונש חרם. השניים משתשעים ברעיון של לצרף אישה נוספת הביתה. העיקר שקלרה תהיה מרוצה (ואם אני לא אמצא קלרה. מה אני אתרוצץ ברחוב ויצעק "קלרה" ויחפש קלרות?).
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"מודיעין 14" (עם גדי יגיל) - מערכון מתוך "שלכם לשעה קלה" עם גדי יגיל (1971). גדי יגיל מתקשר למודיעין מטלפון ציבורי (עם אסימונים) ומבקש את הטלפון של "קפלן את קפלן" ובטעות המרכזיה ניתקה אותו. הוא חושש שהאסימון נפל ולא יוכל לבצע את השיחה. הוא מדבר גם עם המפקחת וגם עם המפקחת הראשית.
המערכון ניתן להאזנה כאן. 

"דיאלוג שירים" (עם דובי גל) - מערכון משנת 1978. רבקה מיכאלי ודובי גל משוחחים בינהם כאשר כל המילים בשיחה הם מתוך שמות שירים.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"המפתח אצל ג'ינג'י" - בכל מקום כמו מפעל, יש גבר שמחפש את המפתח. מישהו עונה שהמפתח נמצא אצל הג'ינג'י. מחפשים את הג'ינג'י אבל הוא איננו. אף אחד לא יודע איפה הג'ינג'י ומתי יבוא ואיך אפשר למצוא אותו. כשמוצאים אותו שואלים אותו היכן היה והוא אומר "במחסן".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"עולה חדשה" - רבקה מיכאלי היא אולגה, היא עולה חדשה. בארץ יש הרבה חופש. היא אכלה ושמה את הקליפות בתוך הפח. אנשים חשבו שזה חפץ חשוד, והיא הבינה שאסור לשים שום דבר בפח. פח זבל זה של המשטרה. לאנשים אכפת האחד מהשני. היא לא מבינה למה אחרי שהיא מדברת עם אנשים הם שואלים מתי היא חפפה את הראש שלה. הם אומרים לה "גברת תתחפפי". היא אומרת שהיא חפפה בבוקר והם אומרים לה שתתחפף עוד פעם. התור בארץ זה לא כמו התור ברוסיה. בארץ הראשון הופך להיות אחרון ואז בא אחד חדש ועוקפים אותו.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"זיכרון" (עם מני פאר) - מתוך "סיבה למסיבה" עם מני פאר (1984). לרבקה מיכאלי יש בעיה. היא לא מצליחה לזכור את השמות. היא מתבלבלת בין שמות קרובים. היא מתבלבלת בין אריק שרון לשרהלה שרון, לשרה שרה דורון, לשרה חינוך - יצחק נבון. יצחק נבון, היה הרמטכל של ששת הימים, יצחק רבין, מפקד הלחי - יצחק שמיר. היא מתבלבלת בין יצחק שמיר, למשה שמיר, לאפרים ואסתר שמיר. אפרים, זה אפריים קישון, ממכון וייצמן. עזר וייצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים וייצמן. אבא של ענת טופול. חיים טופול, שקיבל את פרס ישראל - חיים חפר. מי קיבלה את הפרס, חנה זמר. חנה, שאומרת כל הזמן "פתוח". חנה מרון. מני פאר קורא לרבקה מיכאלי, רבקה זוהר. בעצם היא מיכאלי. אלישבע מיכאלי.
את המערכון ניתן לראות כאן.


"אין לי רגע דל" (עם אלי יצפאן) - גרסה חדשה לשיר, מתוך "יצפאן" בערוץ 3 (אוקטובר 2003). רבקה מיכאלי מבצעת את השיר (עם מילים חדשות) עם ראש הממשלה, אריק שרון (אלי יצפאן).
את הקטע ניתן לראות כאן.

- קטעים שונים של רבקה מיכאלי ברשימת השמעה ביוטיוב - ניתן לשמוע כאן.


יום שלישי, 22 במרץ 2016

יוסי בנאי ושובו של הסוראמלו

אברהם סוראמלו היה מספר סיפורים ידוע שהיה מספר על ירושלים, סמטאותיה ואנשיה.
סורמאלו התפרסם בזכות דן בן אמוץ ויוסי בנאי שהיו מספרים את סיפוריו בטלוויזיה, ברדיו ובספרים.

דן בן אמוץ הנחה תכנית בטלוויזיה, בה התארחו בין היתר שייקה אופיר ורבקה מיכאלי, ובו סופרו סיפוריו של אברם סוראמלו. את התכנית ניתן לראות כאן.

בשנת 2010 הקליטו בני סלימן, סולן להקת "הקולות של פיראוס", וגברי בנאי (מלהקת "הגשש החיוור"), אחיו של יוסי בנאי, שיר שנקרא "געגועים לסוראמלו". השיר הוקדש לאברם סוראמלו. את המילים כתב אילן גולדהירש ללחן יווני. את השיר ניתן לשמוע כאן.

יוסי בנאי הוציא ספר בשם "מסיפורי אברם סוראמלו" המספר את סיפוריו של סוראמלו. הספר יצא בהוצאת זמורת ביתן בשנת 1994.

יוסי בנאי אמר על סוראמלו:
"היה איש בירושלים קראו לו אברם. אברם סוראמלו. והאיש הזה היה כמו שאומרים, למעלה משכמו אם לא למעלה מזה אפילו. תמיד עליז, תמיד חייכן, ותמיד היה לו מה לספר. כאילו נולד האיש עם שק מלא סיפורים. ובכל ימי חייו אף פעם לא היה יוצא מהבית בלי איזו מעשיה יפה, משל עתיק, או אפילו נגיד איזה סיפור אהבה. אבל הוא הלך אברם, הלך. לפני כמה שנים עזב אותנו בפתאומיות והלך. שיהיה בריא".

סוראמלו נפטר באוגוסט 1979. כשנתיים לאחר מכן מקדיש לו יוסי בנאי שיר בהצגת הבידור שלו "אני וסימון ומואיז הקטן". השיר נקרא "אברם אברם", המילים של יוסי בנאי והלחן של דוד קריבושי.
את גרסת הוידיאו של השיר "אברם אברם" בהופעה בתיאטרון ירושלים (1981) ניתן לראות כאן (גרסה מקוצרת - 9 דקות).

כאן ניתן לראות את גרסת הוידיאו המלאה של השיר (12 דקות).

שובו של הסוראמלו

הפוסט הזה יוקדש להצגה שלמה של יוסי בנאי שהוקדשה לאברהם סוראמלו.
שם ההצגה "שובו של הסוראמלו" והיא עלתה על הבמות בשנת 1992. את ההצגה כתב יוסי בנאי והפיק אברהם דשא פשנל. גברי בנאי מופיע בהצגה בתפקיד אורח כמלאך גבריאל.

יוסי בנאי מגלם את אברם סוראמלו שנפטר ועלה לשמיים. הוא מגיע למרכז לגמילה מן החיים, ואחרי שעשה למנהל שם את המוות, הוא מקבל אישור יציאה חד פעמי למשך 24 שעות בכפוף לתקנות מלכות השמיים. סוראמלו מקבל את האישור לצאת מן העולם העליון לעולם התחתון לבקר את כל מכריו וידידיו. כאשר יירד סוראמלו מן השמיים נאמר לו שעליו לחתום נוכחות ב2 בתי כנסת הקרובים למקום מגוריו - אחד ספרדי ואחד אשכנזי ("אבל אני לא חתמתי. אני גרוזיני").

מתערבים על הסרט?
סוראמלו מספר כשהגיע לשמיים שינו את שם משפחתו, מסוראמלו ל"עליו השלום", כמו לכולם.
סוראמלו הוא גם רואה וגם נראה. אבל אם הוא רוצה הוא יכול להיות רואה ואינו נראה, ואפילו להיות הנראה ואינו רואה, כמו בסרט "נקמת הנסיך המאוהב בפרש הצולע". אז הוא נזכר כשהוא ראה את הסרט עם שווילי, היה קטע שהנסיך המאוהב עולה לכיוון המערה כדי לתפוס את הפרש הצולע. שווילי, חברו אומר לו: "מתערבים שהנסיך לא יכנס למערה?". לא מתערב, משיב לו סוראמלו ושווילי מנסה לשכנע אותו שיתערב איתו שהנסיך לא יכנס למערה. הנסיך מתקרב למערה ושוב מנסה שווילי לשכנע אותו שיתערב איתו שהנסיך לא יכנס למערה. סוראמלו משיב בשלילה, ואז הנסיך נכנס למערה וחוטף מכות מהפרש הצולע. סוראמלו אומר לשווילי: "אתה רואה? היית מפסיד. לא רק שהוא נכנס הוא גם קיבל מכות". שווילי משיב לו שהוא מופתע, כי אתמול הוא ראה את הסרט והיה בטוח שאחרי המכות שקיבל אתמול הוא בחיים לא יכנס למערה יותר.
את הקטע ניתן לראות כאן.

לשתות במועדון לילה
סוראמלו וחבריו, יפת ודדש נהגו ללכת למועדון לילה. דדש אמר לברמן "תן לי בירה, תן לסוראמלו וליפת בירה וקח אחד גם לעצמך". אחרי ששותים סיבוב אחד אומר דדש למוזג שוב: "תן לי בירה, תן לכולם בירה, וקח אחד לעצמך". וככה חוזר חלילה עד לשעות הקטנות של הלילה. ב4 בבוקר אומר דדש לברמן שאין לו כסף. "מה אין לך כסף" אומר הברמן לדדש ומתחילים מכות, ועפים שולחנות, ונעשה בלאגן שלם בכל המועדון. למחרת, באים השלושה אל אותו מועדון לילה כאילו לא קרה כלום, ודדש אומר לאותו ברמן: "תן לי בירה, ותן גם לסוראמלו וליפת בירה". הברמן שואל אותו: "ומה איתי?". דדש משיב לו: "אתה? אתה שותה קצת בירה, זה עולה לך לראש ומתחיל ללכת מכות עם כולם".
כשהיו שואלים את יפת, "מה תשתה? בירה? וודקה? ערק? קוניאק?" הוא היא עונה: "הסדר לא חשוב".
את הקטע ניתן לראות כאן.

מלאך המוות וג'ורג' העדין
סוראמלו פוגש בדאון טאון של הגיהנום את מלאך המוות. סוראמלו אומר לו: "איזה עבודה מצאת לך? לעשות את המוות לאנשים?" מלאך המוות משיב לו: "רק שתדע לך שבתוך תוככי תוככי אני עדין". סוראמלו נזכר בעדינות של ג'ורג'.
היה דרוויש אחד שהיה מטייל בעולם. יום אחד כשהוא נכנס לכפר קטן בהרים ובכל מקום בכפר הוא ראה אישה בהריון. כשהוא ראה גם נזירה בהריון, שאל את ראש הכפר מדוע כל הנשים בהריון. ראש הכפר משיב לו שזה הכל בגלל ג'ורג', שגר בהר הכי גבוה. הדרוויש עולה להר הכי גבוה ופוגש שם את ג'ורג'. ג'ורג' לבוש שמלה לבנה, יחף, ולאצבעות רגליו קשורים פעמונים. כשסוראמלו שואל על הפעמונים שבאצבעות רגליו של ג'ורג', משיב לו ג'ורג' שכיוון והוא הולך יחף, הוא יכול לדרוך בטעות על נמלה ולפגוע בה. מכיוון שבתוך תוככי תוככו הוא עדין, קשר ג'ורג' פעמונים לאצבעות רגליו והפעמונים יזהירו את הנמלים לא להתקרב לרגליו של ג'ורג'.
הדרוויש משיב לו: "אתה עדין אתה? כל העולם בהריון ממך ואתה קושר פעמונים על הרגליים? פעמונים אתה צריך לקשור על הזין".
את הקטע ניתן לראות כאן.

שמח בחלקו (עיניים גדולות)
סוראמלו אומר שאדם צריך להיות צנוע ושמח בחלקו.
לאלכסנדר מוקדון היה תחביב לאסוף עתיקות. בין מלחמה למלחמה היה מבקר בשוקי פשפשים וקונה לעצמו כל מיני דברים עתיקים. יום אחד נכנס לחנות עתיקות ורואה בויטרינה זוג עיניים שמאוד מצאו חן בעיניו. מוקדון רצה לקנות את העיניים האלה, והמוכר אמר לו שלעיניים אין מחיר. המוכר הציע שישים את העיניים בכף אחד של המאזניים ומוקדון ישים כסף בכף השנייה של המאזניים וברגע ששני הכפות יגיעו לגובה שווה מוקדון יקנה את העיניים. מוקדון שם שק של כסף אך הכף לא זזה. הוסיף מוקדון עוד 3 חבילות של כסף והכף נשארה במקומה. מוקדון הוסיף ארגז מלא בזהב ויהלומים, אך כף המאזניים נשארה בשלה. בחנות נמצא איש זקן, שלפתע מוציא מטפחת מכיסו ומכסה את העיניים של המשקל. ואז שתי הכפות הגיעו לגובה שווה. שואל מוקדון את הזקן: "למה כיסית את העיניים?". הזקן משיב לו: "ידוע שגם אם הבן אדם נולד עם עיניים קטנות, יש לו עיניים גדולות. כל זמן שהם פתוחות ורואות הן רוצות עוד ועוד ועוד".
את הקטע ניתן לראות כאן.

פייבלוביץ' והכפתורים
היו פעם שתי משפחות שגרו בשכנות. בקומה למעלה גר זיתוני, שהיה קבלן עשיר מאוד. בקומה למטה גר פייבלוביץ' שהיה עני מאוד. כל ערב היה פייבלוביץ' העני יושב עם בני משפחתו, שרים שירים ושמחים ואילו זיתוני העשיר היה יושב בביתו סביב השולחן ועושה את החשבונות שלו. מי חייבים לו, כמה חייבים לו וכ'ו. אשתו של זיתוני היתה אומרת לו ערב ערב: "מה יהיה איתך? כל הזמן אתה מתעסק בעבודה. תראה את הפייבלוביצ'ים איך הם שמחים ושרים, ולך כל מה שיש בראש זה חשובונות?".
יום אחד לזיתוני העשיר נמאס, והחליט לרדת למטה אל משפחת פייבלוביץ'. שואל זיתוני את פייבלוביץ' במה הוא עובד. פייבלוביץ' עונה לו שהוא מוכר כפתורים. יש לו מזוודה והוא מסתובב איתה ממקום למקום ומוכר את הכפתורים. זיתוני אומר לו שיתן לו כסף ובמקום למכור עם מזוודה ולרוץ ממקום למקום בשביל גרושים, יפתח חנות במרכז העיר וימכור באלפים. פייבלוביץ' לוקח את הכסף ופותח חנות. החנות מצליחה והוא לאחר מספר חודשים פותח עוד חנות ועוד חנות. עד שנהיה לו רשת חנויות: "כפתורי פייבלוביץ' ובניו".
אחרי מספר חודשים יושב לו זיתוני בדירתו ועושה את החשבונות שלו, ואישתו באה אליו ואומרת לו שהיא שמה לב שמזה מספר חודשים היא לא שומעת את משפחת פייבלוביץ' מלמטה, שרים ורוקדים ושמחים כמו פעם. אולי כדאי ללכת ולראות מה קרה להם. בעלה משיב שאין מה ללכת, פייבלוביץ' עושה חשבונות, והאישה והילדים סופרים לו את הכפתורים. 
את הקטע ניתן לראות כאן.

חממי הפרופסור והחמור (שיטות השקייה)
חממי היה פרופסור במכון וייצמן ברחובות, ומומחה בינלאומי לשיטות השקייה.
יום אחד פוגש חממי בבדואי ושואל אותו כיצד הוא משקה את השדות שלו. הבדואי מראה לו שליד בור המים יש חמור, שעל הצוואר שלו קשור חבל. בצד השני של החבל יש דלי. כשהחמור מסתובב סביב הבור, הדלי עולה למעלה, המים נשפכים לתעלה ומשם אל השדות. חממי שואל את הבדואי, איך הוא יודע שהחמור שנמצא רחוק מסתובב. הבדואי אומר לו שהוא קשר לחמור פעמון סביב הצוואר. כשהוא שומע את הפעמון מצלצל הוא יודע שהחמור מסתובב. הפרופסור אומר לו שהחמור יכול לעמוד במקום אחד ולא לזוז, לעשות תנועות עם הראש ואז הבדואי ישמע את צלילי הפעמון ויחשוב שהוא מסתובב. הבדואי משיב לו שאם היה לו חמור כזה חכם, החמור היה פרופסור במכון וייצמן ברחובות.
את הקטע ניתן לראות כאן.

טיפשות

סוראמלו מספר על טיפשות. על ויקטור התל-אביבי היו אומרים שכשטיפשות נדבקת לבן אדם בגיל 7 היא כבר יוצאת איתו לפנסיה.
פתחה והאפרסקים - בן ציון פתחה היה ידוע בטיפשותו ובאהבליותו. יום אחד הוא יושב עם חבר שלו ואוכלים 2 קילו אפרסקים!! אחרי שסיימו לאכול, החבר אומר לפתחה שאם שוברים את הגרעין של האפרסק, מה שבפנים נורא טעים. פתחה שואל אותו: "מה, יש גרעין באפרסק?".

המזל מחכה לי בדרך
יום אחד החליט פתחה שהוא רוצה לדבר עם אלוהים ולבקש ממנו עצה. כשפתחה מגיע ליער פוגש אותו הזאב. פתחה אומר לזאב שהוא בדרך לאלוהים. הזאב מבקש ממנו שיגיד לאלוהים שהוא כל הזמן רעב, וזה לא פייר שאין לו מה לטרוף. פתחה ממשיך ללכת ורואה בחורה יפהפיה מתרחצת בנחל. פתחה אומר לה שהוא בדרך לאלוהים. היא אומרת לו שיגיד לאלוהים שהיא עצובה ובודדה והיא רוצה להיות מאושרת. פתחה פוגש בעץ ליד הנהר והעץ אומר לו שהזאב מספר שפתחה בדרך לאלוהים. העץ מבקש מפתחה שיגיד לאלוהים שהוא צהוב ומסביבו הרבה מים. כל שאר העצים ירוקים והוא צהוב ויבש. פתחה מגיע לאלוהים ואומר לו שכולם סביבו מסתדרים בחיים והוא לא מצליח בשום דבר. אלוהים משיב שהיה טעות, והוא נותן הוראה שהכל יסתדר. אלוהים אומר לפתחה שיחזור הביתה והמזל יחכה לו בדרך.
פתחה סיפר לאלוהים על הבעיות של העץ היבש, הבחורה הבודדה והזאב הרעב. אלוהים אומר לו מה להגיד להם. כשחוזר פתחה הביתה פוגש בעץ ואומר לו שבדיוק מתחתיו יש חבית מלאה זהב, שעוצרת את המים ובגלל זה הוא יבש. העץ אומר לו: "קח את החבית, אתה תהיה עשיר ואני אהיה ירוק". פתחה אומר לו: "אני מצטער, אין לי זמן. המזל מחכה לי בדרך".
אחר כך פוגש פתחה בנערה הבודדה ואומר לה שאת תהיי מאושרת רק אחרי שתפגשי בחור ביער ותתחתני איתו. הבחורה אומרת לו: "בוא נתחתן, ונהיה מאושרים". פתחה אומר לה שאין לו זמן, המזל מחכה לו בדרך.
פוגש פתחה את הזאב, ומספר לו את מה שקרה לו עם העץ ועם הבחורה ואומר לו שהוא לא יהיה שבע בחיים שלו, עד שלא יתפוס את הטיפש הראשון ביער ויטרוף אותו. הזאב הסתכל על פתחה והבין שטיפש יותר גדול מזה אלוהים לא יכל לשלוח לו ובלע את פתחה.
את הקטע ניתן לראות כאן.

קבצנים וקמצנים
סוראמלו מספר כי ירושלים של אז נחלקה לשניים. שני מליונרים שלטו בעיר ושמם באלרו וקוקיה. על קוקיה היו מספרים שככל שהיה מליין בכסף, כך היה קמצן בנשמה. 
יום אחד בא סוחר אל קוקייה וביקש ממנו שילווה לו מאה לירות. קוקיה אמר לו: "אני לא שומע טוב באוזן הזאת. תעבור לאוזן השנייה". אומר הסוחר לקוקיה באוזן השניה: "תן לי מאתיים לירות". קוקיה עונה לו: "תחזור לאוזן הראשונה...".
באלרו היה פחות קמצן מקוקיה. לבאלרו היה גדר מסביב לבית. יום אחד רואה באלרו שקבצן עם בגדים בלויים וקרועים מתגרד לו על הגדר שלו. הקבצן אומר לבאלרו שבגלל שלא התרחץ הרבה זמן הגב מגרד לו. באלרו מוציא כסף ונותן לקבצן כדי שיתרחץ בבית מרחץ ויקנה חולצה חדשה, רק שיעזוב את הגדר. למחרת, רואה באלרו שני קבצנים עומדים ומתגרדים על הגדר. הקבצנים מבקשים ממנו שיתן לכל אחד מהם כסף, כמו שנתן לקבצן מאתמול והם יעזבו את הגדר שלו. באלרו השיב בשלילה ואמר: "ההוא המסכן היה לבדו. לא היה מי שיגרד לו את הגב. אתם שניים, אתם יכולים לגרד האחד לשני".
היה קבצן אחד בירושלים, שהיה מקבץ נדבות מאנשים וביום שישי היה מרים ראשו לשמיים ומבקש מאלוהים שייתן לו לירה כדי לעשות את סוף השבוע כמו שצריך. יום אחד, השכן של הקבצן שהיה גר באחד מהדירות למעלה, ריחם על הקבצן, לקח סל, הכניס בסל קצת כסף והוריד את הסל עם חבל למטה. הקבצן יוצא מהבית בבוקר, רואה את הסל וסופר את הכסף ומגלה שיש 90 גרוש. מרים הקבצן את ראשו לשמיים ואומר: "אלוהים, הרי סיכמנו על לירה. ופה יש רק 90 גרוש". ואז הוציא השכן למעלה את ראשו ואומר לקבצן: "ומה עם הסל?".

ההלוייה של באלרו
יש מנהג בירושלים שכשמישהו נפטר אז כל אלה המלווים אותו מוציאים את הכסף הקטן מכיסיהם וזורקים על הקבר. כשסוראמלו שמע את זה הוא ידע שזו הזדמנות מהשמיים. הלא לא כל יום אדם עשיר כמו באלרו נפטר מן העולם. סוראמלו הלך ברגל אל בית הקברות ונרטב לגמרי מהגשם. כשנגמרה ההלוייה אף אחד לא שם מטבע על הקבר. סוראמלו מחליט ללכת לביתו של באלרו. למרות שלא ראה את באלרו מימיו התחיל סוראמלו להתייפח כשהגיע לביתו של באלרו. סוראמלו קרע את התמונה שעל הקיר והחל לנשקה. ראה את זה אחד ממכריו של סוראמלו ואמר לגברת באלרו שהוא מכיר את סוראמלו והוא לא יילך מפה אם לא יתנו לו 5 לירות. אחרי שנתנו לו 5 לירות, אמרו לו שיילך, אבל שיחזיר את התמונה. סוראמלו משיב שהוא חייב לקחת את התמונה של באלרו למזכרת. אחרי שנתנו לו עוד 2 לירות השאיר להם את התמונה. אחרי זה סיפרו לו שהתמונה היא בכלל לא של באלרו.
אחרי כמה זמן נפטר גם המליונר השני, קוקיה. אבל להלוייה שלו סוראמלו לא הלך. אם היו שמים מטבעות על הקבר של קוקיה, היה מוציא קוקיה העשיר והקמצן את היד מהקבר ולוקח את המטבעות.

פתגמים (בונבוניירה, פרחים ועוגת מרצפן)
סוראמלו לא אוהב פתגמים, כמו למשל "לא אומרים את שבחו של אדם בפניו" ("אז למי אומרים? ללמפה? לבלטות?"). את הפתגם "מצא אישה מצא טוב" הוא בטוח שהמציאה אמא של וושתי.
לסוראמלו היה חבר בשם אלבלק. אלבלק מצא אשה, ומרב שאהב אותה היה מביא לה כל יום בונבוניירה, או פרחים, או עוגת מרצפן. האישה אהבה את זה והם התחתנו. וגם אחרי החתונה היה מביא לה כל יום בונבוניירה, או פרחים, או עוגת מרצפן. יום אחד, אחרי זמן רב הגיע הביתה בלי כלום. אשתו הסתכלה עליו ואמרה לו: "לא ידעתי שיש לך קרחת". הוא משיב לה שהקרחת זה עוד מלפני החתונה. אשתו עונה לו שהיא לא שמה לב כי היא היתה עסוקה עם הבונבוניירה, או עם הפרחים, או עם עוגת המרצפן.
את הקטע ניתן לראות כאן.

גן עדן וגיהנום
סוראמלו מספר על החוויות מהגיהנום. 
בהתחלה כולם הולכים לגיהנום. אחר כך יש בית דין צדק, ומשפט ואז מחליטים מי ילך לגן עדן ומי יישאר בגיהנום. העונש הגדול זה הדרך לגיהנום ("הגיהנום איפה הוא? בג'הנם"). רצפת השיש של גן עדן נוגעת בתקרת הזפת של הגיהנום. היה מקרה ובו היה חור בתקרה של הגיהנום, וכל הלכלוך, הזפת והריחות הרעים התחילו לעבור מהגיהנום לגן עדן. מיד התקשרה הנהלת גן עדן לוועד עובדי הגיהנום ודרשה לתקן את החור ללא דיחוי. אנשי הגיהנום ענו לגן עדן שלהם לכלוך לא מפריע, ואם זה כל כך חשוב להם, אז שיתקנו בעצמם. התחילו להתווכח אנשי גן עדן ואנשי הגיהנום מי יתקן את החור, עד שלבסוף עשו משפט. ומי זכה במשפט? הגיהנום. וזאת כיוון שכל עורכי הדין הטובים יושבים שם.
בגיהנום אף אחד לא סובל את השני.
סוראמלו מספר שביום הראשון שהגיע לקחו אותו ואת שאר הנפטרים לאולם גדול ובו הם רואים אנשים יושבים סביב השולחנות המלאים כל טוב, ולא אוכלים. השולחנות הם ברוחב 2 וחצי מטר ונתנו לכל אחד מזלג באורך 2 וחצי מטר. שאל אותם סוראמלו למה הם לא אוכלים. אחד מהאנשים אמר: "איך נוכל אם המזלג באורך 2 וחצי מטר והצלחת לידנו?". סוראמלו שואל אותו: "למה שכל אחד מכם לא יקח את המזלג שלו ויאכיל את זה שממולו". עונה לו האיש: "אתה רוצה שאני אתן לו לאכול" (ועושה תנועה מגונה). סוראמלו אומר לו שככה גם הוא לא יאכל. האיש משיב לו: "נכון. אני לא יאכל, אבל גם הוא לא יאכל!".

המזל והשכל
יש אנשים שיש להם הרבה מזל. ויש כאלה שיש להם הרבה שכל. יש כאלה שיש להם הרבה משניהם.
היה אחד כזה, עשיר שהיה לו גם מזל וגם שכל. יום אחד השכל אומר למזל: "תדע לך, שאני עשיתי את האיש הזה עשיר". המזל עונה לו: "שטויות, זה הכל בא לו בגללי". המזל והשכל מתחילים להתווכח מי הביא את האיש העשיר לגדולה. המזל אומר לשכל שהוא עוזב אותם ונראה איך יסתדרו בלעדיו. ומרגע שעזב אותם הלך המזל. האוניות של האיש העשיר טבעו, הבנקים נשדדו, בתי המסחר נשרפו וכל העסקים שלו פשטו את הרגל.
לאיש העשיר לא היה מה לאכול, ויום אחד הלך אל הקצב וביקש ממנו שייתן לו בהקפה 2 קילו בשר וישלם לו כשיהיה לו. הקצב אומר לו שאם תוך שלושה ימים לא ישלם לו, יחתוך הקצב לאיש העשיר 2 קילו בשר מגופו. לעשיר לא היה כסף לשלם והתחנן בפני הקצב שלא יחתוך לו בשר מהגוף. העשיר מציע שילכו השניים לבית המשפט ויקבלו כל מה שהשופט יחליט.
בדרך לבית המשפט נתן העשיר מכה בטעות לאיש זקן שהלך עם בנו. הזקן נפל ומת, ובנו אומר לעשיר: "אתה הרגת את אבא שלי. אתה תשלם על זה". העשיר עונה לו שהוא בדרך לבית המשפט ומציע לו להצטרף. פתאום מחליט העשיר לברוח מהם, ראה בית, פתח את הדלת. מאחורי הדלת עמדה אישה בהריון. מהמכה של פתיחת הדלת, הפילה האישה את תינוקה. בעלה אומר לעשיר: "אתה הרגת את התינוק שלי. אתה תשלם על זה". העשיר מציע לו להצטרף לשניים שהולכים איתו לבית המשפט. בדרך לבית המשפט הם רואים חמור באמצע הרחוב, ואיש צועק: "תעזרו לי, החמור שלי נפל". העשיר תופס לחמור בזנב כדי להרים אותו, והזנב נקרע ונשאר אצל העשיר ביד. בעל החמור אומר לעשיר: "אתה הרגת את החמור שלי, ואתה חייב לי חמור". העשיר אומר לו שכל השיירה שמאחוריו הולכים איתו לבית המשפט ומציע לו להצטרף.
השכל ראה את כוחו של המזל וביקש ממנו להציל את המצב. המזל הסכים ונכנס לתמונה. הקצב מספר לשופט שהעשיר קנה אצלו 2 קילו בשר בהקפה והיה בינהם הסכם שאם לא ישלם לו, יחתוך הקצב לעשיר 2 קילו בשר מגופו. השופט אומר לקצב שיתבייש וגוזר עליו קנס של 200 לירות פיצויים. שואל השופט את האיש השני מה הוא תובע מהעשיר. האיש השני מספר שכשהוא הלך ברחוב, העשיר דחף את אבא שלו, והאבא נפל ומת. השופט ענה לו: "טוב מאוד. שאבא שלך לא יילך ברחוב שדוחפים. תן לו גם אתה 200 לירות פיצויים".
שואל השופט את השלישי מה איתו, והוא מספר לו שאישתו עמדה מאחורי הדלת, העשיר נתן מכה לדלת ובגלל זה היא הפילה. השופט אומר לאיש שייתן לעשיר את אשתו והעשיר יעשה לו ילד אחר במקומו. האיש לא הסכים לתת והשופט גזר עליו 300 לירות פיצויים קנס לשלם לעשיר. בעל החמור ראה לאיזה שופט הוא נפל, קם חיוור והחל לרוץ לכיוון הדלת. השופט שואל אותו לאן הוא רץ. בעל החמור משיב שהוא נזכר שהחמור שלו מהתחלה היה בלי זנב.
אחרי שהמשפט נגמר הלכו המזל והשכל לטייל ברחוב. עד שנהיה ערב, והמזל נשכב לישון באמצע הכביש. השכל שואל אותו מדוע הוא נשכב לישון באמצע הכביש. הרי חושך, תבוא מכונית ולא תראה אותו והוא יוכל להידרס. המזל משיב לו שאין לו מה לדאוג. השכל (שיש לו שכל) נשכב על המדרכה, איפה שאין מכוניות. פתאום מגיעה משאית ורואה שמישהו שוכב באמצע הכביש, הנהג לוקח את כל ההגה ימינה לכיוון המדרכה... והיה שכל..

ההצגה שודרה בטלוויזיה בערוץ 2. את גרסת הוידיאו של ההצגה ניתן לראות ב2 חלקים.
חלק א כאן.
חלק ב כאן.

ההצגה יצאה גם על גבי דיסק שמע. ניתן לשמוע את הדיסק בשני חלקים.
את חלק א ניתן לשמוע כאן.
את חלק ב ניתן לשמוע כאן.

יוסי בנאי מתארח בתכנית "סופשבוע" עם רבקה מיכאלי (בתאריך 25/12/1992) ומספר על ההצגה "שובו של הסוראמלו".

את הקטע ניתן לראות כאן.


רשימת השמעה ביוטיוב של קטעים מהתכנית "שובו של הסוראמלו":

ניתן לראות כאן.



יום שבת, 16 בינואר 2016

תיקי דיין לשעה קלה

הפוסט הזה יוקדש לתיקי דיין.
תיקי דיין נולדה ב1948 בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. היא מוכרת לכולם כשחקנית תיאטרון ושחקנית קולנוע, זמרת ובדרנית. בפוסט הזה נתמקד בעיקר במערכונים ובקטעי ההומור שלה.

את שירותה הצבאי עשתה בלהקה צבאית. תיקי ניגשה לאודישן בבית החייל בתל אביב ונבחנה בפני שאול ביבר, קצין החינוך של חיל השריון. באודישן היא ביצעה שלושה שירים וחיקויים של מבטאים ועדות. תיקי עברה את האודישן, והשתתפה בתכנית התשיעית של להקת השריון "שישה ימים בטנק".
בימי הלהקה הצבאית פגשה תיקי את חנוך לוין, שהביא ללהקה את השיר "מכתב מהקייטנה", בו תיקי הייתה סולנית. השיר הופיע בתקליט "6 ימים בטנק", הנושא כאמור את שם ההצגה. את השיר ניתן לשמוע כאן.

לאחר שחרורה מהצבא השתתפה בשני הצגות של לוין, הקברט הסאטירי "קטשופ" (1969) ו"מלכת האמבטיה" (1970).

מלכת אמבטיה

"מלכת אמבטיה", הוא מחזה אנטי מלחמתי שנכתב על ידי לוין כתגובת נגד למה שלוין ראה כזחיחות דעת שאפיינה את הימים שלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. המחזה עורר סערה במדינה עקב תכניו הפציפיסטיים וכאבה מאוד לקהל הישראלי של אותם ימים שהיה שרוי עדיין באופוריית הניצחון של המלחמה וסירב לקבל את טענתו של לוין כי המלחמה, תוצאותיה ומתיה היו לחינם. צופים הפגינו והתפרעו במהלך ההצגות. ההצגה ירדה מהבמות בלחץ הקהל.
תיקי דיין ביצעה 2 שירים פוליטיים:
1) "רגעים יפים" - שיר ציני המקונן על כך שמרוב מלחמות כבר לא ניתן למות מסיבות אחרות, אישיות יותר.
2) "אבל המלכות היא שלמה" - שיר המעביר ביקורת חריפה על כך שבמלחמה המטרה מקדשת את האמצעים, ושעל כל החללים, האבלים והפצועים להתנחם בכך ש"המלכות היא שלמה".
תיקי דיין סיפרה על חוויותיה מההצגה במסגרת 40 שנה לתיאטרון הקאמרי. בעיתון היה כתוב שבאמצע השיר של תיקי דיין הקהל התפרץ לבמה ושבר את המיקרופונים. הכוונה היתה לשיר היותר חריף מבין השניים, "אבל המלכות היא שלמה". למחרת הכתבה, היתה הופעה בחיפה. כשתיקי התחילה לשיר את השיר הראשון "רגעים יפים" (שהיה פחות חריף וביקורתי) הקהל חשב שמדובר בשיר הזה והתפרץ לבמה. תיקי אמרה לקהל: "תקשיבו, זה לא השיר הזה, זה אחר כך"..
במהלך ההצגה נזרקה מהקהל לבנה שעברה ליד הפסנתרן. הפסנתרן שנבהל מהלבנה שנזרקה הודיע שהוא הולך הביתה. מסתבר שהפסנתרן פחד יותר מהמנהל המוסיקלי, זוהר לוי, שציווה עליו: "שב". הוא התיישב והמשיך לנגן.
הקטע "זכרונות ממלכת האמבטיה", על החוויות של תיקי דיין מההצגה, הופיע בדיסק הכפול "האוסף", מיטב הקטעים מהפקות מחלקת התרבות של גל"צ, שיצא ב2002 ע""י אן אם סי בשיתוף עם גלי צה"ל. 

ההצגה הונצחה על גבי תקליט שכלל 11 שירים. התקליט יצא ללא שם החברה שהוציאה אותו, ומספרו הסידורי הוא PRT 14143. בעטיפת התקליט מופיעה תצלום ביקורת שכתב העיתונאי ראובן ינאי על ההצגה בעיתון מעריב ב19/4/1970. בשנת 2006 יצאה הוצאה מחודשת של האלבום על גבי דיסק. באפריל 2015, הוציאה האוזן השלישית הוצאה חדשה ומוגבלת (כ400 עותקים) של האלבום כתקליט, תחת הלייבל "זהב שחור".

רשימת השירים באלבום:
7. הבטחה 
11. לקקו אחים, לקקו

רשימת השמעה של האלבום "מלכת אמבטיה" ניתן לשמוע כאן. 


פרפרים הם חופשיים

בסוף 1970 עלה המחזה "פרפרים הם חופשיים", מחזה מאת לאונרד גרש.
המחזה המקורי הוצג בברודווי וזכה בפרס "המחזה הטוב ביותר בברודווי" בשנת 1970. כיוון שמפיק ההצגה, גיורא גודיק, אהב ללכת "על בטוח", הוא הביא ארצה את המחזה המצליח. המחזה תורגם לעברית על ידי תרצה אתר. הבימוי של לאונרד שך, והתפאורה של אריק סמית.
תיקי דיין כיכבה בהצגה ליד רחל מרכוס, מוטי ברקן ואבינועם מור חיים.
שיר הנושא של ההצגה הונצח על גבי תקליטון (תקליט פונודור, מספר סידורי 72032). בצד א' של התקליטון הופיע שיר הנושא "פרפרים הם חופשיים" בביצוע מוטי ברקן ובצד ב' אותו השיר בביצועה של תיקי דיין.
את השיר בביצועה של תיקי דיין ניתן לשמוע כאן.
כתבה על ההצגה מתוך עיתון דבר 19/11/1970 - "הפרפרים של גודיק" ניתן לקרוא כאן.
כתבה על ההצגה מתוך עיתון דבר 25/11/1970 - ניתן לקרוא כאן.
כתבה מתוך עיתון מעריב, 2/12/1970 "רחל מרכוס ותיקי דיין: רק פרפרים הם חופשיים" - ניתן לקרוא כאן (חלק ראשון) וכאן (חלק שני).
כתבה מתוך עיתון דבר 17/12/1970 - "עונת הבכורות", ניתן לקרוא כאן.
כתבה מתוך עיתון דבר 25/12/1970 - "תיקי דינאמיט" מאת מירית שם-אור, ניתן לקרוא בשלושה חלקים: חלק 1, חלק 2, חלק 3.

לול 3

בשנת 1971 השתתפה תיקי דיין בתכנית הבידור השלישית של לול - "לול 3".
לול היא תכנית טלוויזיה בת ארבעה חלקים ששודרה בטלוויזיה הישראלית בשנים 1970-1973. התכנית כללה מערכונים, שירים וקטעי קישור. לול נכתבה והופקה על ידי חברת ההפקות "הגר" והשתתפו בה "חבורת לול" (אריק איינשטיין, אורי זוהר, צבי שיסל ודורי בן זאב). תיקי דיין השתתפה בפרק השלישי בסדרה וביצעה פרודיה לשירו של יגאל בשן "מתוק מתוק". המתוק בשירו של בשן הפך ל"חמוץ חמוץ" בשירה של תיקי דיין.
את הגרסה המקורית "מתוק מתוק" של יגאל בשן ולהקת פיקוד צפון ניתן לשמוע כאן.
את הקטע "חמוץ חמוץ" של תיקי דיין ניתן לראות כאן.
השיר יצא על גבי תקליט בשם "לול 3" (תקליטון פונודור, מספר סידורי 72049). בצד אחד מופיע השיר "חמוץ חמוץ" של תיקי דיין, ובצדו השני של התקליטון מופיע השיר של אריק איינשטיין - "Waiting For A Better Day" - גרסה אנגלית לשיר "אני ואתה". ניתן להאזין לשיר של אריק איינשטיין כאן.


שלכם לשעה קלה

תכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" שודרה בקול ישראל בין השנים 1968-1976, והוקלטה באולם "בית המורה" בתל אביב. התכנית שודרה אחת לחודש בקול ישראל בשבת בבוקר, ובמרכזה של כל תכנית עמד אומן שביצע מערכונים, קטעי הומור ושירים והזמין אורחים לתוכניתו. מיטב אומני ישראל הנחו את התכנית. בפוסט הקודם "שייקה אופיר לשעה קלה" עסקנו בין היתר בשלושת התכניות שעשה שייקה אופיר (משנת 1969, 1971 ו-1976). לתיקי דיין היו 3 תכניות של "שלכם לשעה קלה". ה-1 הוקלטה ב5/9/1971, ה2 הוקלטה ב1/3/1973 וה3 הוקלטה ב5/3/1975.
לפני מספר שנים שידר אברהם זיגמן ברשת ג' (לפני שיצא לגמלאות) את התכניות של "שלכם לשעה קלה" בתכנית הרדיו שלו "עוד חוזר הניגון" בימי רביעי בערב. שלושת התכניות של "שלכם לשעה קלה" של שייקה אופיר שהעלנו בפוסט הקודם על שייקה אופיר, הוקלטו מהרדיו במסגרת התכנית "עוד חוזר הניגון". באותה תכנית שודרו גם התכניות של תיקי דיין מ1973 ומ1975.

שלכם לשעה קלה 1971

התכנית הראשונה של שלכם לשעה קלה בהנחייתה של תיקי דיין הוקלטה ב5/9/1971.

"שיר הפתיחה" - את השיר ניתן לשמוע כאן.

מספר קטעים הופיעו בתכנית:
"ציפור על תיל" - שיר. מילים ולחן: לאונרד כהן, תרגום לעברית: יעקב שבתאי, עיבוד: לסלו רוט.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

"שתי אפשרויות" - שיר. תיקי דיין מבצעת את השיר ביחד עם קובי אושרת, שהוא גם המלחין והמעבד.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

"שוש אלטע זאך" - שיר. תורגם לעברית על ידי אהוד מנור, ללחן של גרנט קלארק וג'מס הנלי. עיבוד לסלו רוט. את גרסת הוידיאו של השיר ניתן לראות כאן.

"הכרטיסנית" - מערכון שכתב דני רווה. תיקי דיין במונולוג מחייה של כרטיסנית ("אתה תפוס בדלת? נוסע שנתפס בדלת צריך להשמיע צליל תפוס". "היד שלך בחוץ? תאותת, אנחנו פונים ימינה"). תיקי היא אילנה הכרטיסנית, הנשואה לנהג האוטובוס. הבחורה היחידה שרואה את בעלה 8 שעות בראי. חיי הנישואים שלהם גלשו למקום העבודה. לאחר ריב בבית הוא עשה לה דווקא. בכל פעם שהיא פתחה את הדלת, הוא היה ממשיך לנסוע. כנקמה, היתה מצלצלת לו בכל תחנה ואף אחד לא ירד. הכרטיסנית מספר על החוויות שלה (כשנכנסת אישה זקנה או בהריון, כולם הנוף מעניין אותם). כאשר האוטובוס עובר ליד קופת חולים היא שואלת "גברת, לא אמרת שאת צריכה לעשות צילום? אהה.. פספורט, בסדר".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"סיפור חייו של שחקן תאטרון" - מונולוג של שחקן תאטרון (בביצוע תיקי דיין).
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

את ההקלטה המלאה של התכנית אין לנו. מה שקיים ברשת זה הקלטה מהרדיו בה שומעים את החלק האחרון מהתכנית (71). התכנית שודרה כנראה ב"עוד חוזר הניגון". בשעה הראשונה שודרה התכנית מ71, שגלשה לשעה השניה, ואחריה בשעה השניה שודרה התכנית מ73.
את השעה השניה של "עוד חוזר הניגון" ניתן להוריד כאן.

כיוון ואין לנו את רב התכנית, נפרט רק את החלק האחרון של התכנית.
אם יש למישהו את ההקלטה של החלק הראשון של התכנית (או השעה הראשונה של "עוד חוזר הניגון") נשמח אם יעלה אותה לרשת.

תיקי דיין מבצעת קטעים עם דורי בן זאב (סרגיו הקוסם - לא מופיע בהקלטה של השעה ה2).

"סרג'ו הקוסם" (חלק א) - סרג'ו הקוסם הגיע לתכנית לא כדי להופיע אלא כדי לאשר השתתפותו. תיקי אומרת לסרג'ו שההופעה היא עכשיו, והוא אומר שעכשיו הוא לא יכול.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

"סרג'ו הקוסם" (חלק ב) - סרג'ו הקוסם מגיע להופיע ומציג את עצמו כאח שלו. הקוסם רוצה לבצע קסם ולהזמין מתמודדת כדי שינסר אותה. תיקי אומרת לו שנודע לה שלפני שבועיים הוא ניסר מישהי ולא הצליחו לחבר את החלקים. סרג'ו אומר שהמקרה היה מאוד מצער, אבל המקרה נעשה לבקשת הקהל (בעלה של האישה). כשתיקי רוצה שיגש לביצוע הקסם אחיו של הקוסם סרג'ו מתקשר ומבקש שיבוא לעזור לו בקסמים בבר מצווה.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

"סרג'ו הקוסם" (חלק ג) - סרג'ו מתקשר שוב לאשר השתתפותו (למרות שהתכנית עומדת להסתיים) ומספר על האישה שניסר לשתיים.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

את שלושת הקטעים של "סרג'ו הקוסם" כתב דני רווה.

מחרוזת מיטב משיריי:
א) חיקוי של פריד אל אטרש מבצע את "פרפרים הם חופשיים" (שירה של תיקי דיין מ1970).
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

ב) שיר נשימה - תיקי דיין משנה את המילים של השיר עופרה, ל"חמצן" (אני נושמת אותך בכל ליבי).
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

ג) החרוז הישראלי - תיקי דיין משנה את החרוזים בשיר "יש לי אהוב בסיירת חרוב".
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

שיר סיום ("עוד תשמעו ממני") - השיר המסיים את התכנית. ניתן לשמוע את השיר כאן.


את החלק האחרון של התכנית "שלכם לשעה קלה" (1971) ניתן לשמוע כאן.

הצגת יחיד (1972)

בשנת 1972 יצאה תיקי דיין במופע יחיד. את המופיע הפיק גיורא גודיק, טליה שפירא הבמאית, ומאיר אריאל היה היועץ האמנותי של המופע. את תיקי דיין ליוותה בנגינה להקת הפלטינה. הניהול מוסיקלי הוא של אלונה טוראל, שגם ליוותה את תיקי בקלידים.
המופע כלל עיבודים של טוראל ללחנים של מתי כספי (תיקי דיין הקליטה אותם הרבה לפני שמתי כספי הקליט אותם בעצמו): "איך זה שכוכב" ו"כלבלב הו בידי בם בם" (שכתב נתן זך) ו"בשעות הריקות" (שכתבה אלה אלתרמן). אלונה טוראל הלחינה את "עכשיו" ו"תחנת הרכבת" (שכתבה רותי נוי), ואת "אחרי החגים" (שכתב יעקב רוטבליט). אריאל זילבר הלחין את "צועני" (שכתבה רותי נוי). מאיר אריאל, היועץ האמנותי של המופע, כתב והלחין את השיר "עצמאי בשטח", שלימים הפך להיות "הולך בטל" של להקת תמוז.
את דברי הקישור והמעברים כתב דן בן אמוץ. המערכונים שכתב היו: "מס הכנסה", "עסקנית בתי הסוהר", ו"שחקנית". חנוך לוין כתב את המערכון "אלברט", שהוצג לאחר מכן גם בתכנית "שלכם לשעה קלה (1973)". המערכון המצליח, "הכרטיסנית" שכתב דני רווה לתכנית "שלכם לשעה קלה 1971" נכנס גם הוא להצגה.
ההצגה רצה בהצלחה נאה, עד שירדה מהבמות לאחר 30 הופעות, לאחר שגיורא גודיק, המפיק, עזב את הארץ בעקבות חובות כספיים.

כתבה על תכנית היחיד של תיקי דיין - מתוך עיתון מעריב 21/2/1972 - "איך מכינים תוכנית יחיד?" מאת טלילה בן זכאי - ניתן לקרוא ב5 חלקים: חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5.
ידיעה על על תכנית היחיד של תיקי דיין, מתוך עיתון מעריב 19/3/1972 - ניתן לקרוא כאן.

רשימת הקטעים בתכנית:

חלק א':
"פתיחה" - תזמורת.

"עכשיו" - שיר. מילים: רותי נוי, לחן ועיבוד: אלונה טוראל.

"איך זה שכוכב" - שיר. עיבוד של אלונה טוראל למילים של נתן זך ולחן של מתי כספי. יצא כתקליט שדרים ב72'. את השיר ניתן לשמוע כאן.

"ילדה קטנה" - מערכון. נקרא גם "ילדה מספרת על ל"ג בעומר". תיקי דיין היא ילדה שמערבבת את כל סיפורי התנ"ך והחגים לסיפור אחד. מערכון שמזכיר את המערכון של רבקה מיכאלי חגי ישראל או נס פורים.
הילדה מספרת על בני ישראל. בני ישראל היו הרבה זמן במצרים. אחרי שנמאס להם הם רצו לצאת ממצרים. בפתח היה כתוב "יציאה, מצרים". ואז בא המן הרשע ומזהיר אותם שלא יעברו את הים. בני ישראל חיכו למשה דיין רבנו, שרב עם המן הרשע וכך עברו בני ישראל את הים. בים הבגדים שלהם התלכלכו, ומשה דיין רבנו התבייש ללכת איתם ברחוב, אז הוא לקח אותם למדבר, שלא יעשו לו בושות. כשהם היו צמאים, בא יהושוע בן נון, לקח סביבון, מרב הסיבובים נעשה חור והמים יצאו ובני ישראל יכלו לשתות. הילדה כתבה שיר על המכבים שניצחו את היוונים, ולכן אוכלים לביבות ומדליקים מדורות בל"ג בעומר.
גרסה של המערכון מהופעה מול חיילים במלחמת יום כיפור 1973 ניתן לשמוע כאן.

"ילדה קטנה" - שיר.

"מס הכנסה" - מערכון שכתב דן בן אמוץ. (נקרא גם "ביקור במס הכנסה"). תיקי נכנסה לפגישה עם פקיד מס הכנסה, הפקיד גרינשפן, כדי לסדר את עניניו של בעלה, אלי שיקגו. בעלה הוא שודד בנקים שחייב כספים למס הכנסה. הם הכירו במהלך שוד של בעלה. היא אומרת לפקיד שיש לבעלה הוצאות שהפקיד לא התחשב בהם, כמו מכשיר ריתוך, גרבי ניילון ורימוני עשן. ישנם הוצאות על המכונית שגנב, כיוון שלפני פריצה צריך להכניס את האוטו למוסך בכדי שלא יתקע במהלך השוד.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"קטע מוסיקלי" - תזמורת.

"צועני" - שיר. מילים של רותי נוי, לחן של אריאל זילבר, עיבוד של אלונה טוראל. יצא בתקליט שדרים ב71'.

"אחרי החגים" - שיר. מילים: יעקב רוטבליט, לחן ועיבוד: אלונה טוראל.


חלק ב':
"פתיחה" - תזמורת.

"כלבלב הו בידי בם בם" - שיר. עיבוד של אלונה טוראל למילים של נתן זך ולחן של מתי כספי.

"עסקנית בתי הסוהר" - מערכון שכתב דן בן אמוץ. תיקי דיין היא אסירה. אסירת תודה, למפקד בית כלא, על כך שהזמין אותה לחנוכת בית הכלא החדש. בית הכלא הוא כמו בית הבראה. מים חמים במקלחת. שלוש ארוחות מזינות בכל יום, חדרי נוחיות מאווררים. מ6 בתי כלא שהיו בתקופת המנדט, נפתח בית הכלא ה25 במספר והוא המשוכלל ביותר. לא ירחק היום ובו לכל עיר ואם בישראל יהיה בית כלא משלה. בית כלא בעיר, ובית כלא בכפר, בית כלא לזוגות צעירים ובתי כלא לעולים חדשים.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"תחנת הרכבת" - מילים: רותי נוי, לחן ועיבוד: אלונה טוראל. יצא בתקליט שדרים ב71'. את השיר ניתן לשמוע כאן.

"הכרטיסנית" - המערכון שכתב דני רווה לתכנית "שלכם לשעה קלה 71'" עלה על הבמות גם בהצגת היחיד של תיקי דיין. ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"אלברט" - מערכון שכתב חנוך לוין. תיקי דיין קוראת שוב ושוב לבעלה, אלברט. תיקי מציקה באובססיביות לבעלה הישן ("אלברט, אלברט, אלברט, אתה חושב שזה נעים לי לחזור על עצמי? אני חוזרת על עצמי עד שנמאס לי לחזור על עצמי ולחזור על עצמי"). היא שואלת אותו אם היא מנדנדת לו, כי אם כן היא תפסיק ("אלברט, זה נדנוד או לא נדנוד? זה נדנוד?"). אחר כך היא אומרת לו שהיא יודעת שהיא מנדנדת לו, כי עצם זה שהיא חוזרת ושואלת אם היא מנדנדת לו, זה כבר נדנוד. אחר כך אומרת לבעלה "אתה הבאת אותי למצב שאני לא יכולה להפסיק לדבר". היא יודעת שהיא לא יכולה להפסיק לדבר. היא מודיעה לבעלה שבגלל שהיא במצב של אפיסת כוחות היא תפסיק לדבר ("אלברט, אני מפסיקה לדבר, מרב עייפות אני מפסיקה לדבר"), אבל היא לא שותקת. היא דיברה כל היום והיא לא יכולה להפסיק. היא לוחשת לבעלה "לילה טוב", ואומרת לו שהיא לא תפריע לו לישון. אחרי שהיא לוחשת לו שוב ושוב, היא חוזרת לקרוא לו "אלברט, אלברט, אלברט.." וכשהוא נרדם היא אומרת: "הוא לא עונה לי".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

"בשעות הריקות" - שיר. מילים: אלה אלתרמן, לחן: מתי כספי, עיבוד של אלונה טוראל. השיר יצא בתקליט שדרים ב71'.

"שיר ערבי"

"שחקנית" - מערכון שכתב דן בן אמוץ.

"עצמאי בשטח" - שיר. מילים ולחן: מאיר אריאל. הגרסה הראשונה לשיר "הולך בטל" של להקת תמוז.

"לילה טוב".

שלכם לשעה קלה 1973

התכנית השניה של "שלכם לשעה קלה" בהנחייתה של תיקי דיין הוקלטה ב1/3/1973 באולם "בית המורה" בתל אביב. בתכנית התארחו אורי זוהר (במערכון "נישואין כמוסד סגור") ורותי נבון (שרה את השיר "ישנם דברים"). בנוסף למערכון "נישואין" עם אורי זוהר, בלטו המערכונים "אלברט" ו"אור ירוק".

רשימת הקטעים בתכנית:

1) "שיר פתיחה" (מתוך קברט). עיבוד מוזיקלי: זיקו גרציאני.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

2) "בדיחות בבולגרית (גרבץ)" - מערכון. המעבד המוזיקלי, זיקו גרציאני, נהג לספר בדיחות מבולגריה. כמו שלנו יש את הרשלה, לבולגרים יש את גרבץ. בבולגריה אסור ללכת ברחוב בלי תעודת זהות. יום אחד גרבץ נתפס על ידי השוטרים כשהוא ללא תעודת זהות. גרבץ אומר שהתעודת זהות שלו בבית. לוקחים אותו למשטרה, מרביצים לו מכות ושואלים אותי היכן הוא גר. גרבץ עונה שהוא גר ברחוב פוזיטנו 14. שולחים שוטר לרחוב פוזיטנו 14 לברר האם גר שם אחד בשם גרבץ. השוטר פוגש את חברו הטוב של גרבץ, קירקור, שאומר לו שאין כאן גרבץ. השוטר חוזר ומספר שלא גר שם אחד בשם גרבץ. מרביצים לגרבץ שוב, כדי לנסות לדלות ממנו היכן הוא גר. שוב הוא עונה רחוב פוזיטנו 14, ושוב שולחים לשם שוטר, ושוב קירקור עונה להם שהוא לא מכיר אחד בשם גרבץ. השוטר חוזר למשטרה ומספר שלא מכירים שם אדם בשם גרבץ. שוב מרביצים לגרבץ והוא מתמיד באמירתו שהוא גר ברחוב פוזיטנו 14. הפעם שולחים את הסמל לברר האם יש שם אחד בשם גרבץ. ושוב אותו סיפור, קירקור לא מכיר את גרבץ. כשהוא חוזר למשטרה מחליטים לשחרר את גרבץ לביתו ולראות לאן הוא הולך. גרבץ הולך לרחוב פוזיטנו 14 ופוגש שם את חברו קירקור. קירקור אומר לו: "גרבץ, אתה צריך לנשק לי את הידיים". "למה?", שואל גרבץ, וקירקור משיב: "3 פעמים באה המשטרה לחפש אותך, אמרתי להם שאתה לא גר כאן".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

3) "ושוב לבד" - שיר. המילים והלחן של גילברט אוסליבאן. התרגום לעברית הוא של אהוד מנור, עיבוד: אלכס וייס. את גרסת הוידיאו של השיר ניתן לראות כאן.

4) "דבר המפרסם" - מערכון. דבר המפרסם מבקש מהציבור לשלם את האגרה. בכסף של האגרה אפשר לעשות הרבה תוכניות.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

5) "נישואין כמוסד סגור" (נקרא גם "נישואין", עם אורי זוהר) - כתב יוסי בנאי. יוכבד (תיקי דיין) וזורבבל (אורי זוהר) הם זוג בליל כלולותיהם, שחוזרים הביתה לאחר החתונה. הבעל רוצה לישון והיא מבקשת ממנו שיקח מהאוטו את כל המתנות שקיבלו לחתונה ("ההורים שלך יכלו לשלוח לנו מתנה יותר מוצלחת", "מה הם שלחו?", "סוודר"). הוא אומר לה שהוא רוצה לישון והיא מתחילה לתכנן את כל החיים שלהם. תחילה היא רוצה לתכנן את הריהוט, ורוצה לדעת אם זה מוצא חן בעיניו ("מאוד אני מרוצה מהריטים שיש לנו", "זורבבל, עוד אין לנו רהיטים"). היא רוצה ארון איטלקי עם מגרות נורבגיות בסגנון לואי ה16 ומנורה פרסית עם אהיל ספרדי בסגנון לואי ה14, והוא אומר לה שהוא עייף בסגנון פרידריך התעבאן.
היא שואלת אותו באיזה צבעים הוא רוצה לצבוע את הקירות. היא רוצה לצבוע כל קיר בצבע אחר. היא שואלת אותו אם הוא מתנגד לצבוע את המטבח בצבע שחור, הוא עונה לה שמצידו היא יכולה לצבוע את כל הדירה בשחור ("זה מתאים, זה יוסיף חיים השחור הזה") רק שתתן לו ללכת לישון.
אחר כך היא מתכננת את הילדים שלהם, היא תקרא לבן שלהם ציון, על שם ירושלים בירתנו הקדושה. אחותו תהיה מדענית חלל ואחיה, הר נבו, יהיה שופט מחוזי. יהיה להם ילדים מקיר לקיר ("את יכולה עוד ללדת שטיח"). היא רק מקווה שהילדים יתאימו לריהוט. הוא מבקש ממנה ללכת לישון. כשהיא שואלת אם הוא הולך לישון לבד היא מכנה אותו בוגד. כשהוא מציע לה לבוא איתו לישון היא אומרת שהוא לא יכול להציע לה כאלה הצעות כבר בלילה הראשון. בסוף הוא בוכה שהוא רוצה הביתה לאמא שלו.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

6) רותי נבון - "ישנם דברים" - רותי נבון מבצעת שיר של אבינועם קורן וקובי אושרת. עיבוד: קובי אושרת.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) "רחובות ירושלים" - תיקי דיין מבצעת שיר שכתב יעקב אורלנד (על פי א. א. מילן), לחן: מיקי גבריאלוב, עיבוד: יצחק גרציאני.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

8) "דבר המפרסם מכה שנית" - דבר המפרסם חוזר והפעם יש לו שיטה חדשה לשכנע את האנשים לשלם את האגרה. "האם ידעת שלשלם את האגרה זה דבר גברי יותר? מרענן יותר?". בסוף האזרחים שוב לא משלמים את האגרה.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

9) "מחרוזת שירים (שירי הכ"ה)" - לרגל 25 שנים למדינה מוגשת מחרוזת שירים לאלו שלא יצא להם לפתוח את הרדיו. המחרוזת כוללת שירים רבים שהיו במשך 25 שנות קיומה של המדינה (כ"ה שנים). הצורה שבה עוברת תיקי משיר לשיר, היא אותה מילה שמופיעה בשיר אחד מופיעה גם בשיר אחר. את המחרוזת ערכו אבינועם קורן ואהוד מנור, העיבוד של זיקו גרציאני.
את המחרוזת ניתן לשמוע כאן.

10) "בדיחה צרפתית" - מערכון מאת דן בן אמוץ. איש אחד היה אופה בצרפת. במשך 25 שנה אפה 40 לחמניות כל בוקר. יום אחד קם בבוקר והיתה חסרה לו לחמניה. הוא חיפש וחיפש, ולא מצא את הלחמניה.
ברכבת נוסעים אנשים אחד מול השני. איש עם סיגריה ואישה עם הכלב שלה. האישה מבקשת ממנו שיפסיק לעשן כי העשן מפריע לה. כשהוא משיב בשלילה היא זורקת לו את הסיגריה מהחלון. הוא זורק לה את הכלב מהחלון. הגברת מצלצלת בפעמון האזעקה לשעת חירום, הרכבת נעצרה ולפתע רואים את הכלב מתקרב ויש לו משהו בפה. בפה היה לו הלחמניה מהבדיחה הקודמת.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

11) "איש התפוח" - שיר. מילים ענת קיי, לחן מיקי גבריאלוב.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

12) "מכתב מהסוכנות" - מערכון. יינינה, עולה חדשה מפולניה, מקריאה מכתב בו היא מספרת על העליה שלה לארץ. בפולין המשפחה שלה גרה בלודג'. עכשיו בארץ הם גרים בלודג' ליד רמלה (הכוונה ללוד..). הסוכנות דואגת להם מאוד. למשל, את אחיה, יאנק, שלחו לגור בערד ואמרו למשפחה שבערד יש מזג אוויר מצויין לחולי אסטמה. יאנק מסה לברר איך אפשר לקבל אסטמה כי עוד אין לו. בסוף כתוב במכתב שהם קיבלו דירה עם שישה חדרים. יינינה כועסת על הסוכנות ואומרת שהיא קיבלה מכתב שלא שלה.
בסופו של המערכון מופיע המפרסם, ואומר שלא יפה לצחוק על הסוכנות (על האגרה הוא לא מדבר). 
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

13) "אלברט" - מונולוג מאת חנוך לוין. המערכון שהופיע בתכנית היחיד שלה (72) נכנס לתכנית "שלכם לשעה קלה".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

14) "שירה בציבור" - תיקי דיין עושה שירה בציבור ושרה את שירה של ברברה סטרייסנד - people.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

15) "נתן לי ארבע" - מערכון. תיקי דיין קיבלה ארבע במבחן. מצד אחד זה ממש לא אכפת לה וממש לא מזיז לה. אבל מהצד השני זה מאוד מעציב אותה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן. 

16) "You've Got A Freind" - תיקי דיין מבצעת את שירה של קרול קינג ביחד עם רועי יאנג. עיבוד: ירון גרשובסקי.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

17) "בדיחת המפרסם" - המפרסם חוזר שוב והפעם מספר בדיחה. שני משוגעים בורחים מבית המשוגעים וגונבים אופניים. השניים נוהגים בפראות, רודפת אחריהם ניידת. השניים נכנסים עם האופניים בתוך הניידת ויוצאים מהשמשה הקדמית. אומר שוטר אחד לשוטר השני: "לא די שהם לא אותתו, הם גם לא דפקו בדלת". אז אחד מהמשוגעים אומר לשוטר: "אדוני השוטר...", ואז אומר המפרסם: "לא שילמתם את האגרה, לא תוכלו לשמוע את סוף הבדיחה".
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

18) "אור ירוק" - מערכון שכתב דני רווה. פרודיה על תוכנית הרדיו בעריכת גדעון הוד. גדעון הוד לא יכל להגיע, כיוון שהמכונית שלא התקלקלה. המכונית בגרז' בגלל שגדעון עשה את הדברים שהוא המליץ למאזינים לעשות. מי שמחליף אותו זה חבר שלו. החבר, כבד הלשון מלמד את המאזינים עברית בשפה לא תקנית ("רגע של עברית"). אם אתה נוסע בגשם, אל תגיד "ווי, השפריצו עליי מים", תגיד: "ווי, התיזו עליי מים". אם הוישר לא עובד, וישר - חיריק ו' חולם, מפיק בע'. יש לך מפיק בע'. מה תעשה? תיקח מפית, תנגב את העין. אם יש בעיה בקלאץ' (הוא מפסיק לקלץ'), פתח את מכסה המנוע. אם השווא נע, זה סימן שאולי יש בעיה בקרבורטור. אם השווא נח, תנוח גם אתה, הלך לך האוטו. אם יש לך כל הרבה בעיות עם האוטו, תמכור אותו.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

19) "קברט" - שיר. נוסח עברי של יעקב שבתאי.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

20) "שיר סיום" - שיר בסגנון הקברט (דומה למנגינה בשיר הפתיחה).
את השיר ניתן לשמוע כאן.

את התכנית המלאה של "שלכם לשעה קלה 1973" ניתן לשמוע ב2 חלקים: חלק א כאן, ואת חלק ב כאן.

שלכם לשעה קלה - תקליט (1973)

תקליט ממיטב הקטעים של התכנית "שלכם לשעה קלה" יצא בשנת 1973 בחברת הד ארצי (מספר סידורי BAN 14367).
לווי קולי: שישיה מתוך חבורת "רננים". עיבודים וניצוח: יצחק גרציאני. עריכה והפקה: יוסף אריה, דני רווה. עוזרת הפקה: דליה און-פריזנד. טכנאי הקלטה: אמנון פאר, עמיחי פוטוק. צילום העטיפה: מיכה פן. עיצוב העטיפה: דוד טרטקובר.
רב הקטעים בתקליט לקוחים מתוך התכנית משנת 1973 חוץ מ2 קטעים משנת 1971 (מערכון "הכרטיסנית" והשיר "ציפור על תיל").

רשימת הקטעים בתכנית:

צד א:
1. שיר פתיחה (מתוך קברט)
2. נישואין (עם אורי זוהר)
3. שוב לבד
4. אור ירוק

צד ב:
1. קברט
2. הכרטיסנית
3. ציפור על תיל
4. מחרוזת שירי הכ"ה

שלכם לשעה קלה 1975

התכנית השלישית של "שלכם לשעה קלה" בהנחייתה של תיקי דיין הוקלטה ב5/3/1975 באולם "בית המורה" בתל אביב. בתכנית התארחו שלמה גרוניך, יגאל בשן, טוביה צפיר, גלי עטרי, ריקי מנור וציפי זרנקין.

רשימת הקטעים בתכנית:

1) "שיר פתיחה (אלוהים גדול)" - בשיר מספרת תיקי מספר דברים. לאחר שהסיכמה לעשות תכנית שלישית של "שלכם לשעה קלה" כל הכותבים היו פתאום עסוקים, אבל אלוהים גדול והוא רואה הכל. כשאמה אמרה לה שתיאטרון זה לא עתיד, והיא צריכה לחשוב על משפחה, הסתבר לה שלכל הבחורים היו רצונות משלהם, אבל אלוהים גדול והוא רואה הכל. כשראש הממשלה (רבין) נכנס בלילה למיטתו ואומר לאשתו שהכל יסתדר ושיהיה שלום, אבל לשאר המנהיגים יש תוכניות אחרות. אבל אלוהים גדול והוא רואה הכל. את תפקידו של רבין מגלם טוביה צפיר. את המנגינה כתב זיקו גרציאני.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

2) "איך כותבים שיר פתיחה" - תיקי רצתה שדן אלמגור יכתוב לה שיר פתיחה לתכנית. היא התקשרה אליו הביתה אבל שמעה הודעה מוקלטת שיש להשאיר הודעה לאחר הצפצוף. היא השאירה הודעה שהיא רוצה שהוא יכתוב לה שיר פתיחה ושיתקשר אליה ב4. ב4 התקשרה אליו שוב ושוב שמעה הודעה מוקלטת שהוא לא בבית. כיוון שידעה שהוא עסוק מאוד החליטה לארוב לו ליד ביתו. כשראה אותו מגיע הביתה דפקה לו בדלת, הוא פותח את הדלת ותיקי דיין אומרת לו שהיא באה כדי שיכתוב לה שיר פתיחה. דן אלמגור משיב לה: "זוהי הודעה מוקלטת, אני לא בבית..".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

3) "הבנות של בן יהודה" - שיר. מילים יענקלה רוטבליט, לחן יאיר רוזנבלום.
ניתן לשמוע את השיר כאן.

4) "האולפן בקנדה" - מערכון. תיקי דיין היא מורה באולפן לעולים שירדו לקנדה. כתב מאיר עוזיאל.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

5) "המורה המחליפה" - מערכון ושיר. תיקי דיין היא יעל, מורה מחליפה בכיתה מופרעת. לשיר מצטרף שלמה גרוניך.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

6) "בואי נעשה לנו חג" (תיקי דיין ויגאל בשן עם להקת "חברים טובים")
את השיר ניתן לשמוע כאן.

7) יגאל בשן - "אם ננעלו".
את השיר ניתן לשמוע כאן.

8) "הרדיו הורס לי את החיים" (עם טוביה צפיר) - שיר על תקופת הרדיו. מילים בעברית: אהוד מנור, עיבוד וניצוח: יצחק גרציאני.
את השיר ניתן לשמוע כאן.

9) "סקסופון" - תיקי דיין מנגנת על סקסופון ומציגה את התזמורת.
את ההקדמה לקטע ניתן לשמוע כאן.
את הקטע עצמו ניתן לשמוע כאן.

10) "שיר סיום".
ניתן לשמוע את השיר כאן.

את התכנית "שלכם לשעה קלה 1975" ניתן לשמוע כאן.

כנראה שהתכנית ששודרה ב"עוד חוזר הניגון" אינה התכנית המלאה. במהלך השעתיים של התכנית "עוד חוזר הניגון" שודרה בשעה הראשונה התכנית "שלכם לשעה קלה" מ73' וגלשה לשעה השניה (התכנית מ73 שודרה במלואה). בין הקטעים "המורה המחליפה" (עם שלמה גרוניך) ל"בואי נעשה לנו חג" שודרו הפרסומות. כנראה רוב הקטעים נחתכו כדי שייכנסו לתוך השעתיים של "עוד חוזר הניגון".

2 הקטעים הבאים לקוחים בוודאות מהתכנית של שנת 1975 והם מופיעים באוסף הכפול של תיקי דיין, "מיטב השירים והמערכונים" שיצא ב2006:

* "Higher And Heigher" - שיר. מילים ולחן: גרי ג'קסון, קרל סמית', ריינרד מינר. בהשתתפות גלי עטרי, ריקי מנור וציפי זרנקין.

* "לעבת אל איאם" - שיר בערבית. מילים ולחן: עממי, עיבוד יצחק גרציאני.

מערכונים נוספים

* "שבע השנים הטובות" - נקרא גם "חגיגות 7 שנים לנישואים" (עם טוביה צפיר). טוביה וטובה (תיקי) חוגגים 7 שנים לנישואים. השניים מעלים זכרונות מהפגישה הראשונה שלהם. טוביה נזכר שפגש אותה בירושלים ושאל אותה איך היה הגולש. טובה סותרת לו, ואומרת לו שאותה הוא לא פגש בירושלים. טובה אומרת שהפגישה היתה בנס ציונה. הוא אומר שנכון, בנס ציונה הוא שאל אותה איך היה הגולש. היא שוב סותרת לו, ואומרת לו שהיא לא אוהבת גולאש. הוא שוב לא זוכר את הפרטים הנכונים של הפגישה הראשונה והיא שוב סותרת לו. הוא נזכר איך הם רקדו בחתונה והוא שאל אותה: "את מרוצה מהגולאש, סילבי?". היא שוב סותרת לו. הוא שוב ושוב נזכר באיך שהוא התחיל בזמנו עם סילבי הבלונדינית. היא נזכרת איך הוא באה אליה בפגישה הראשונה וניגן לה בתופים כל הלילה. הוא סוטר לה, ואומר שמעולם לא ניגן על תופים. השניים אומרים שלעולם הם לא ישכחו את הפגישה הראשונה, אבל בעצם הם לא זוכרים אותה.
לא ידוע לנו בוודאות מהיכן לקוח המערכון. כנראה מ"שלכם לשעה קלה 75'" בו טוביה צפיר ביצע עם תיקי דיין את שיר הפתיחה ("אלוהים גדול") ואת "הרדיו הורס לי את החיים".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

* "מחרוזת שירי הביטלס" - תיקי דיין מבצעת מחרוזת משירי החיפושיות. המחרוזת כוללת את השירים: "Hey Jude", "All You Need Is Love", "She Loves You", "Ob-La-Di, Ob-La-Da",  "Eleanor Rigby", "Sgt Pepper's Lonely Hearts Club Band", "I Feel Fine".
המחרוזת בוצעה בתכנית "שלכם לשעה קלה". לא ידוע לנו באיזה שנה בוצעה המחרוזת (התכנית מ71 או מ75).
את המחרוזת ניתן לשמוע כאן.

* "בדיחות על קורסיקאים" - מספר בדיחות על הקורסיקאים שנחשבים עצלנים מאוד. שני קורסיקאים הולכים ברחוב ופתאום אחד מהם נותן בעיטה לצב. השני שואל אותו מדוע הוא עושה זאת? חברו עונה "כבר יומיים עוקב אחרינו".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

פגישה מחודשת (1975)

בשנת 1975 הוציאה תיקי דיין תקליט בשם "פגישה מחודשת - עם שירי גילברט או'סאליבן". השיר הבולט בתקליט הוא "שוב לבד" שהופיע גם בתכנית "שלכם לשעה קלה 1973". התקליט יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14487. הפקה: עפרה סמואל, טכנאי הקלטה: אמנון פאר, ניצוח ועיבודים: אלכס וייס, עיצוב העטיפה: דוד טרטקובר, צילום העטיפה: מיכה פן.

רשימת השירים בתקליט:

צד א:
1. אוהבת אותך
2. הנשואין
3. טפשה-עשרה קטנה
4. קח אותי אתך
5. דבר לא מתחרז

צד ב:
1. לא במאה הזאת
2. קלייר
3. זה לא כל כך בטוח
4. מי רצה אחריך
5. ושוב לבד

גרסאות וידיאו של המערכונים

למערכוניה של תיקי דיין יש גם גרסאות וידיאו.

1975 - "בדיחה בולגרית (גרבץ)" - במערכון על גרבץ נתקלנו בתכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" בשנת 73 (ניתן לשמוע את גרסת השמע כאן). בתכנית "חיים שכאלה" שהוקדשה לזיקו גרציאני (בשנת 1975) בצעה תיקי דיין את המערכון לכבודו של זיקו.
את גרסת הוידיאו של המערכון ניתן לראות כאן.

1976 - "פלפילו" עם להקת הגשש החיוור. בשנת 1976 חגגה להקת הגשש החיוור 13 שנה להווסדה. לרגל החגיגות נערך בבנייני האומה, "בר מצווה" לגשש החיוור - מופע בו נערך חידון בקיאות לצד מערכונים ושירים של הגששים בהשתתפות אומנים אורחים (כמו שייקה אופיר, אילנית, שוקולד מנטה מסטיק ותיקי דיין). תיקי דיין השתתפה בקטע "פלפילו" כאשתו של ג'ו חמיד (שייקה), הנקראת אום טומטום (פרודיה על אום כולתום).
את הקטע ניתן לראות כאן.

1986 - מערכון "הכרטיסנית" שהופיעה בתכנית הראשונה של תיקי "שלכם לשעה קלה" בשנת 71, וגם בתכנית היחיד (72) בוצע בוידיאו במופע "רשות הבידור" בשנת 1986.
את גרסת הוידיאו של המערכון ניתן לראות כאן.

1987 - "חברות טובות" (עם טליה שפירא) - המערכון בוצע במופע אמ"י (ארגון אומני ישראל) בשנת 1987. השתיים מדברים על מה שנכתב בעיתון, שמי שנוסע לחוץ לארץ מקבל 2000 דולר. כמו מה שקרה לפולארויד (פולארד) שנתן את סודות האטום לוענונו. השתיים עושים בלאגן מכל החדשות הבטחוניות. (דומה לדמות מ"הצופה בשושלת" של טליה שפירא).
את המערכון ניתן לראות כאן.

פסטיבל שירי ילדים

תיקי דיין הופיעה במהלך השנים מספר פעמים ב"פסטיבל שירי ילדים".
בשנת 1972, בפסטיבל השלישי, ביצעה את השיר "שירו של פו", למילים ולחן של שמואל זוהר. את השיר ניתן לשמוע כאן.
בשנת  1973, בפסטיבל הרביעי, ביצעה תיקי ביחד עם מתי כספי את השיר "מי ראה את באני". כתב: אהוד מנור, לחן ועיבוד: מתי כספי. את השיר ניתן לשמוע כאן.
בשנת 1974, בפסטיבל החמישי, ביצעה תיקי את השיר "שיר בלי כתובת". מילים, לחן ועיבוד: שלמה גרוניך. גרוניך הקליט גם הוא את השיר.
בשנת 1975, בפסטיבל השישי, ביצעה תיקי את השיר "שלום כתה א'". את השיר כתב אהוד מנור, הלחין ועיבד: מתי כספי. את השיר ניתן לשמוע כאן.
בשנת 1982, בפסטיבל ה13, ביצעה תיקי את השיר "חבר מעולם אחר". את השיר כתב והלחין זאב אולמן, עיבוד: מתי כספי. ניתן לשמוע את השיר כאן. לשיר קיימת גרסת וידיאו, בה תיקי מבצעת את השיר עם להקת ברוש מתוך "זהו זה". את הקליפ ניתן לראות כאן.

הג'יגולו מקונגו (1989)

במהלך השנים תיקי דיין הופיעה לרב בתיאטרון (ומדי פעם בקולנוע). אבל יש הצגת תיאטרון שבו ישנם גם מערכונים. בשנת 1989 עלתה ההצגה "הג'יגולו מקונגו" מאת חנוך לוין. עם חנוך לוין תיקי עבדה בעבר. השניים כזכור נפגשו כשתיקי היתה בלהקת השריון והוא הביא ללהקה את השיר "מכתב מהקייטנה", בו הייתה תיקי סולנית. אחר כך הופיעה בהצגותיו, "קטשופ" (1969) ו"מלכת אמבטיה" (1970), לתכנית היחיד שלה (1972) הוא כתב לה את המערכון "אלברט" (שהופיע אחר כך גם ב"שלכם לשעה קלה" בשנת 1973).
בהצגה "הג'יגולו מקונגו" משחקת תיקי דיין לצד גידי גוב ויוסי פולק. המוסיקה של מיקי גבריאלוב. ההצגה מורכבת מסדרת מערכונים ושירים.

הקטעים בהצגה:

1) זה שהוא לא אני אלא אתה - את הקטע ניתן לשמוע כאן, את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

2) מעכת את קיבתי נערה יפה (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

3) לפני מדרגות הבית - את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

4) הג'יגולו מקונגו - את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

5) בין שדך הימני לשדך השמאלי (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

6) המשתין - יוסי פולק ותיקי דיין יושבים בקולנוע ולצידם גבר זר. אחרי שהסרט התחיל יוסי פולק הולך להשתין. בזמן שהוא היה בשירותים, תיקי וגידי מתאהבים. את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.
המערכון בוצע גם בעונה ה2 של "לילה גוב" עם גידי גוב. (תכנית מספר 7, ששודרה בתאריך 14/11/1994). את תפקידו של יוסי פולק מגלם מוני מושונוב. ניתן לצפות בקטע כאן.

7) אצל דוכן מוכרת הנקניקיות הזקנה - האיש שניגש לקנות נקניקיה מתאר למוכרת כיצד היה רוצה את הנקניקיה. את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

8) צופיה היתה ילדה (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

9) הממותח והלח - את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

10) הידעת את המקום בו נפגשות שתי רגלי (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

11) לאחר שלושים שנה - את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

12) אצל אחת הטלתי עוגן (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

13) שני גברים נכלמים ואשה עצבנית (מוכר גם בשם "גניה והמלח") - אחד מהמערכונים הזכורים ביותר מההצגה. הבעל מביא אורח. הוא, האורח ואשתו יושבים לאכול ארוחת ערב. באמצע, האורח (יוסי פולק), אומר 'אולי אפשר להעביר את המלח'. האשה (תיקי דיין) מסתכלת על בעלה בכעס, ואז הבעל (גידי גוב), אומר "סליחה גניה, אולי אפשר להעביר את המלח?". אשתו מסתכלת עליו והוא מיד מוריד את הראש, בהמשך הוא מבקש עוד פעם מלח ואז היא במונולוג שלם כועסת על הבעל. בסוף הם אומרים "אולי לא נחוץ מלח.." והאישה מוציאה את שניהם החוצה.
את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.
המערכון בוצע גם בעונה ה2 של "לילה גוב" עם גידי גוב. (תכנית מספר 6, ששודרה בתאריך 7/11/1994). את מקומו של יוסי פולק ממלא מוני מושונוב. ניתן לראות את המערכון כאן.

14) בבית המלון - קופט'ש, האורח (יוסי פולק), בפעם הראשונה במלון בלונדון. הוא שואל את פקיד הקבלה (גידי גוב) על השירותים שנותן המלון, ולאחר שמבין שהוא יכול לעשות הכל במלון אומר לפקיד הקבלה שהוא מאוד מאוכזב מהחיים בלונדון. את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.
המערכון בוצע גם בעונה ה2 של "לילה גוב" עם גידי גוב. (תכנית מספר 4, ששודרה בתאריך 24/10/1994). את תפקידו של יוסי פולק מגלם יונתן צ'רצ'י. ניתן לראות את המערכון כאן.

15) כשאהיה גדול אהיה קטן (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

16) מיומנה של זקנה עיוורת - תיקי דיין היא עיוורת. כשהיא יצאה בבוקר לרחוב היה חושך מוחלט, היא נפלה ונפצעה באף. כשהלכה לקופת חולים וכשחזרה נפצעה שוב. בכל אחד מהפעמים צחקו עליה. היא נופלת שוב ושוב, וצוחקים עליה שוב ושוב. עד שנפלה מהחלון על ארגז משאית נוסעת. המשאית נסעה חמישה ימים ללא הפסקה. כשהיא רצתה לקום כדי לרדת, צחקו עליה ודיברו בצרפתית. היא הבינה שהגיעה לפריז. הו פריז.
את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

17) בדומייה עוגנת ספינתי - את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

18) קל-תנועה - את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

19) ציפור המכנסיים הקטנה (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.
השיר מוכר בביצוע של רפאל קלצ'קין, מתוך פסקול הסרט "פנטזיה על נושא רומנטי" (77) (אותו ניתן לשמוע כאן).

20) המתים המשפיעים על חיינו (מוכר גם בשם "הו, אליאס אליאס") - בעלה של תיקי, אליאס נפטר. הפנים של בעלה, אליאס, פוקדים אותה בחלומות. היא פוגשת ברנש חדש, בורלא. כשהיא מנסה להתקרב אל בורלא, מופיעים למולה פניו של בעלה המת. היא מתרחקת מבורלא. עד שיום אחד בורלא מת. פניהם של השניים פוקדים אותה בחלומות. אחד עם ייסורי חרטה, ואחד עם ייסורי אשמה על שיש לה ייסורי חרטה. עד שהיא מתה וסוף סוף גם היא בן אדם.
את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.
הקטע בוצע גם בתכנית האירוח של רבקה מיכאלי, "סיבה למסיבה", וניתן לראות אותו כאן. 

21) שיר האשה המרומה - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

22) הזמן - מונולוג על הפחד מהזקנה ומהמוות. את הקטע ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.

23) תן לנו בריאות (שיר) - את השיר ניתן לשמוע כאן. את הטקסט ניתן לקרוא כאן.


את כל הטקסטים מההצגה ניתן לקרוא כאן. את גרסת השמע המלאה של ההצגה ניתן לשמוע כאן.
ההצגה צולמה גם בוידיאו - את גרסת הוידיאו המלאה ניתן לראות כאן.


מיטב המערכונים והשירים (2006)

ביוני 2006 יצא אלבום כפול הנקרא "מיטב המערכונים והשירים", אוסף מיצירותיה של תיקי דיין לאורך השנים, בשירה, במשחק ובסאטירה. הדיסק יצא בחברת הד ארצי (מספר סידורי 64664).
הדיסק הראשון מוקדש לשיריה של תיקי דיין לאורך השנים. 
מהתקופה הצבאית של תיקי דיין בלהקת גייסות השריון מופיעים שני השירים מהתכנית "6 ימים וטנק" (1968) - "מכתב מהקייטנה", בו היתה תיקי הסולנית והלהיט מאותה תכנית "מי שחלם". מההצגה "מלכת אמבטיה" (1970) של חנוך לוין, מופיעים 2 השירים שביצעה תיקי כסולנית: "רגעים יפים" ו"אבל המלכות היא שלמה". מההצגה "פרפרים הם חופשיים" (1970) מופיע שיר הנושא בביצועה של תיקי, "פרפרים הם חופשיים". מהתקליטון "לול 3" (1971) מופיע השיר "חמוץ חמוץ". מהתכנית הראשונה של "שלכם לשעה קלה" (1971) מופיע השיר "ציפור על תיל". מתכנית היחיד של תיקי מופיעים השירים "בשעות הריקות", "צועני", "תחנת הרכבת" שיצאו בתקליטי שדרים ב1971, והשיר "איך זה שכוכב" שיצא בתקליט שדרים ב1972. מהתכנית השניה של "שלכם לשעה קלה" (1973) מופיע השיר "רחובות ירושלים" ומהתכנית השלישית של "שלכם לשעה קלה" (1975) מופיע השיר "Higher And Heigher". מהאלבום "פגישה מחודשת - משירי גילברט או'סאליבן" מופיעים "ושוב לבד" ו"קלייר". מפסטיבל הזמר המזרחי (1975) מופיע השיר "כשיבוא חמור לבן".
מפסטיבל שירי הילדים מופיעים השירים: "מי ראה את באני" (פסטיבל מספר 4), "שלום כתה א" (פסטיבל מספר 6), ו"חבר מעולם אחר" (מתוך פסטיבל מספר 13). מפסקול הסרט "פנטזיה על נושא רומנטי" מופיע השיר "אני חיה לי מיום ליום". מההצגה "מלאכת החיים" (1999) מופיע השיר "התזכור חיוך של ילד" (עם יוסי בנאי).
הדיסק השני כולל את מיטב המערכונים של תיקי דיין. מהתכנית הראשונה של "שלכם לשעה קלה" (1971) מופיע המערכון "הכרטיסנית" שכתב דני רווה. מהתכנית השניה של "שלכם לשעה קלה" (1973) מופיעים "נישואין" (עם אורי זוהר) שכתב יוסי בנאי, "אלברט" שכתב חנוך לוין, ו"אור ירוק" שכתב דני רווה. מהתכנית השלישית של "שלכם לשעה קלה" (1975) מופיע השיר בערבית "לעבת אל איאם".

רשימת השירים באלבום:

דיסק 1 השירים:

1 איך זה שכוכב           (תקליט שדרים 1972)
2 מי ראה את באני       (פסטיבל שירי ילדים 4, 1973)
3 בשעות הריקות         (תקליט שדרים 1971)
4 פרפרים הם חופשיים  (פרפרים הם חופשיים, 1970)
5 ציפור על תיל            (שלכם לשעה קלה 1971)
6 ושוב לבד                 (פגישה מחודשת, 1975)
7 קלייר                      (פגישה מחודשת, 1975)
8 אני חיה לי מיום ליום  (פנטזיה על נושא רומנטי, 1977)
9 רגעים יפים              (מלכת האמבטיה, 1970)
10 אבל המלכות היא שלמה    (מלכת האמבטיה, 1970)
11 צועני                     (תקליט שדרים 1971)
12 חמוץ חמוץ            (לול 3, 1971)
13 חבר מעולם אחר    (פסטיבל שירי הילדים 13, 1982)
14 שלום כיתה א'        (פסטיבל שירי הילדים 6, 1975)
15 מכתב מהקייטנה    (6 ימים בטנק, 1968)
16 רחובות ירושלים     (שלכם לשעה קלה 1973)
17 Higher And Heigher    (שלכם לשעה קלה 1975)
18 תחנת הרכבת        (תקליט שדרים 1971)
19 כשיבוא חמור לבן   (פסטיבל הזמר המזרחי, 1975)
20 התזכור חיוך של ילד (מלאכת החיים, 1999)
21 מי שחלם              (6 ימים בטנק, 1968)

דיסק 2 המערכונים:

1 נישואין                  (שלכם לשעה קלה 1973)
2 הכרטיסנית            (שלכם לשעה קלה 1971)
3 אלברט                  (שלכם לשעה קלה 1973)
4 אור ירוק                (שלכם לשעה קלה 1973)
5 לעבת אל איאם       (שלכם לשעה קלה 1975)