יום שישי, 30 באוקטובר 2020

יהודה ברקן אכלת אותה

 הפוסט הזה יוקדש ליהודה ברקן.

יהודה ברקן נולד ב29 במרץ 1945 בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ' בנתניה להורים יוצאי רומניה. את שם משפחתו, ברקוביץ', שינה לברקן. לאחרונה הוסיף לשם משפחתו את האות א' ונקרא יהודה בארקן. בפוסט זה נשתמש בשם המשפחה ברקן - בו השתמש לאורך כל השנים.

ברקן שירת בלהקת פיקוד צפון ולאחר שיחרור הצטרף ל"להקת פיקוד דיזינגוף" - להקה אזרחית שהורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים.
בתחילת שנות ה70, הגיש ברקן את "פינת המתיחה הקטנה" בתכנית הרדיו המצליחה "חמים וטעים" שערך והגיש גדי ליבנה. ברקן, עם מושיק טימור ושלמה בראבא ביצעו מתיחות טלפוניות ברדיו.
ברקן השתתף בסרטים רבים, בינהם "הוא הלך בשדות" (1967), "לופו" (1970), "לופו בניו יורק" (1976), "הפריצה הגדולה" (1970), "כץ וקרסו" (1971), "מלכת הכביש" (1971), "הבלש האמיץ שוורץ" (1973), "בוא נפוצץ מיליון" (1977), "מיליונר בצרות" (1978), "קומפוט נעליים" (1985), "נשיקה במצ"ח" (1990) וכמובן טרילוגיית "אבא גנוב": "אבא גנוב" (1987), "אבא גנוב 2" (1989), "אבא גנוב 3" (1991). מבין כל סרטיו בולטים סרטי הבורקס המצליחים "צ'רלי וחצי" (1974) ו"סנוקר" (הידוע כ"חגיגה בסנוקר") (1975).
בתחילת שנות ה80 שיחק ביים והפיק סרטי מתיחות, בינהם: "ישראלים מצחיקים" (1978), "חייך אכלת אותה" (1980), "המתיחה הגדולה" (1984), "ניפגש בסיבוב" (1986), "ניפגש בחוף" (1987), "מצלמה בלי בושה" (1988), "ניפגש בספארי" (1989), "אוכלים לוקשים" (1989) ו"גברת תפתחי זה אני" (1992).
 
ברקן הוציא תקליט ילדים בשנת 1973 העונה לשם "הדוד יהודה מספר סיפורים". התקליט יצא בהד ארצי בהדפסה פרטית, מספר סריאלי PRT 14280. 

אנחנו נתמקד ב2 תקליטי המערכונים בו השתתף ברקן. תקליט המערכונים של להקת פיקוד דיזינגוף (1969) והתקליט "אכלת אותה" שבה נכללו לקט מתיחות.


להקת פיקוד דיזינגוף (1969)

להקת פיקוד דיזינגוף היתה להקת בידור. הלהקה הוקמה בשנת 1969 על ידי המנהל של "התיאטרון הצעיר", מנחם נוביק. נוביק פנה לדני ליטאי שיביים את הלהקה וליאיר רוזנבלום, שישמש מנהל מוזיקלי. השניים עבדו עם להקות צבאיות ונוביק רצה לבנות את הלהקה כשיקוף אזרחי של להקה צבאית. שמה של הלהקה שילב את משקל שמות הלהקות הצבאיות (כגון להקת פיקוד מרכז) עם רחוב דיזינגוף, שהיה מוקד הבילויים המרכזי של תל אביב. זאת בשל כך שהלהקה עסקה בנושאי הכרך התל אביבי.
חברי הלהקה: יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, צילה דגן, ששי קשת, שרה לפיד, דני קוליש, רויטל שפינדלר, יוסף סוויה.

הלהקה הוציאה שני תקליטים. תקליט שירים ותקליט מערכונים. שירי הלהקה כיכבו במצעדי הפזמונים כמו "העולם כולו נגדנו", "טרזן על העצים" ו"הבובות מחלונות הראווה". המערכונים הידועים היו "שלום המורה לטבע" (הקרפד) ו"לופו רבינוביץ' במשרד הרישוי" שבוצע על ידי יהודה ברקן והיווה את הבסיס לסרט "לופו" בו השתתף מאוחר יותר.
 
תקליט השירים יצא בחברת הד ארצי, מספר סידורי BAN 14107.
רשימת השירים בתקליט:

צד א: 

1 הבובות מחלונות הראווה
2 בוקר טוב
3 עוד שבעים שנה
4 איך באים ילדים לעולם
5 הצעקה האחרונה
6 טרזן על העצים


תקליט המערכונים יצא בהוצאת גלטון, מספר סידורי G-5760.
רשימת הקטעים בתקליט:

צד א:
1 לופו רבינוביץ במשרד הרישוי
2 שלום למורה לטבע (קרפדה)
3 אימא לא מרשה להתחתן

צד ב:
1 הולי מוזס, מוזס רבנו

 
 
 
פירוט המערכונים בתקליט:
 
"לופו רבינוביץ' במשרד הרישוי" - לופו רבינוביץ' מגיע למשרד הרישוי, לאחר שנכשל במבחן תאוריה 9 פעמים. הוא עושה את המבחן שוב ועונה על השאלות בדרכו (מה זה התמרור הזה? זהירות קיוסק). כשמציגים לו תמרור של כביש משובש הוא זועם על התמונה הגסה של התמרור. הבוחנים מכשילים את לופו ואומרים לו לבוא להבחן שוב בעוד שבועיים. הוא מצדו אומר שהיום יעבור את המבחן ושואל את הבוחן שאלה: אתה קם בבוקר, נכנס למכונית, נוסע ברחוב פרישמן, מסתכל בראי ורואה אשה מהקומה ה8 רוצה לקפוץ למטה. מה אתה עושה? הבוחן משיב שהוא יוצא מהמכונית וניגש להגיש עזרה. עונה לו לופו: איך אתה יכול לראות מהראי מה הולך בקומה ה8? לופו דורש שיכתבו שהוא עבר בהצטיינות. 
 
"שלום למורה לטבע (הקרפד)" - המערכון המפורסם ביותר מהתקליט. מורה מנסה להעביר לתלמידים שעור מיני. המורה שואלת את התלמידים מה אמר אלוהים כשהוא ברא את החיות? פרו ורבו. בעלי החיים פרים ורבים. דני אומר שגם ההורים שלו. כל היום רבים. בדרך כלל אמא צועקת לאבא "מטומטם", ואבא עונה לה "סחבה אחת". המורה שואלת איך באים ילדים לעולם? ונותנת דוגמאות מעולם החי. למשל, איך מתרבות הקרפדות? ואחד מהתלמידים מתקן את המורה: "לא אומרים אבא קרפדה, אלא קרפד". היא שואלת מה עושות הקרפדות? והתלמיד עונה לה "קוואה קוואק". המורה אומרת שהקרפדה שולחת לתוך המים מחרוזת של ביציות קטנות. ואז הקרפדה ממן זכר ("אומרים קרפד.."), שוחה במים מסביב למחרוזת ואז מפרה אותה. אחד מהתלמידים שאל איך אבא שלו יכול להפרות את המחרוזת של אמא שלו. אבא שלו לא יודע לשחות. המורה רוצה לדבר על כרומוזומים. אחד מהתלמידים אומר שלילדה מכתה ו' יש כרומוזמים כאלה..
 
"אמא לא מרשה להתחתן" - אתמול היתה מסיבה. יהודה (ברקן) עזב את המסיבה באמצע והרס לכולם את המצב רוח. יהודה מספר על הייאוש שלו. הוא בן שלושים, רוצה להתחתן וכל בחורה שהוא מביא הביתה, אמא שלו זורקת. אז הציעו לו שייקח בחורה שדומה לאמא שלו שתי טיפות מים. הוא אומר שמצא כזאת, אבל אבא שלו זרק אותה.
 
"הולי מוזס, מוזס רבנו" - מחזמר. בשנים האחרונות הופכת כל יצירה ספרותית למחזמר המוצג בברודווי. דן אלמגור מציג את המחזמר החדש על משה רבינו - "הולי מוזס", או בעברית "מוזס רבינו". 
סצינת הפתיחה מתרחשת בפרברי פיתום ורעמסס. הקטע נפתח בשיר. לאחר שיר הפתיחה מבוצע שיר על משה רבינו. לאחר מכן יש שיר על ציפורה, ביתו של הכהן ממדיין. לאחר מכן מבוצע שיר על משה שיתן לפרעה עשר מכות - "תן לו עשר מכות" (זה לא פייר, הוא יודע קראטה). לאחר מכן שירה של ציפורה על משה, "משה, טיפוס כזה קשה". משה רבינו (שאותו מגלם יהודה ברקן) שר בסגנון "כנר על הגג" את "לו היה לי אוטו" (פרודיה על "לו הייתי רוטשילד") בו טוען כי קשה ללכת ברגל בחול, והיה מעדיף שיהיה לו איזה אוטו.
בסצינה הבאה, משה רבינו עומד מול הסנה הבוער, ואלוהים קורא לו. משה רואה את הסנה בוער ואומר: "מה שבטוח יש ביטוח". לאחר מכן מגיע אחיו של משה, אהרון. ("זה משה, הוא קוסם. אני אהרון אחיו". - "אז אתה האמרגן שלו?"). אהרון אומר כי משה יכול לזרוק את המטה על הארץ ויצא נחש. לאחר שמשה משליך את המטה ויוצא נחש הם שרים את "נחש נשך נחש" בסגנון "ברד ירד בדרום ספרד". לאחר שמשה מצליח להגיד "נחש נשך נחש חלש בחושך" עובר לו הגמגום. לאחר מכן מגיע יהושוע בן נון. הוא אוסף חתימות לתנועה למען משה. הם רוצים להכנס לארץ ישראל כדי להביא דברים בלי מיסים. יהושע בן נון מציע שאם כבר, אז עדיף לנסוע לאמריקה ("בוא נגלה את אמריקה..").   
 
 

אכלת אותה, לקט מתיחות

בשנות ה70 שודרה בתכנית הרדיו המצליחה "חמים וטעים" שהגיש וערך גדי לבנה, "פינת המתיחה הקטנה" שבה ביצע יהודה ברקן מתיחות בשידור חי. מיטב המתיחות הונצחו על גבי התקליט "אכלת אותה, לקט מתיחות". התקליט יצא בהדפסה פרטית בהוצאת סרטי רועי, מספר סידורי R.2002.
בעטיפה האחורית של התקליט נכתב:

דברי "המאכיל":
שלום לך, הייתי מבקש ממך 17 שניות כדי לשים לב לכמה הוראות שימוש חשובות בתקליט. תודה.
א. אין צורך לנער את התקליט לפני השימוש.
ב. למרות ששמו "אכלת אותה" התקליט אינו אכיל (הוא גם לא נכנס לתוך פיתה. ניסינו!).
ג. התקליט הוא עגול, לפיכך אין צורך להזהר.. בפינות.
ד. צריך לשמור את "החור" תמיד נקי.
ה. גמרת לשמוע בפעם ה-100 את התקליט, תגיד לשכן שלך שנמאס לך ושיואיל בוטובו לקנות תקליט לעצמו!!!
ז. ... כלול במחיר.


רשימת הקטעים בתקליט:

 
צד ב:
1 זהירות
 
פירוט המערכונים בתקליט:
 
"אכלת אותה"- פזמון הפתיחה של התקליט.
 
"מברק לג'ולי אנדריוס" - המתיחה המפורסמת ביותר מתוך התקליט. יהודה ברקן מציג את עצמו כאברהם חלפון שעובד בדואר ומתקשר לקולנוע רמה. הוא אומר שיש לו מברק לכבוד השחקנית ג'ולי אנדריוס ומבקשים שהיא תתקשר לאדון ארתור באופן דחוף. הבחור מהקולנוע אומר שאין להם מישהיא בשם הזה. ברקן שואל אם הסרט "צלילי המוזיקה" משחק בקולנוע. הבחור עונה שהסרט משחק בקולנוע וג'ולי אנדריוס היא שחקנית בסרט. ברקן אומר שאם היא משחקת בסרט, אז שיגמר הסרט שתתקשר באופן דחוף לאדון ארתור. הבחור מהקולנוע אומר שהיא לא פה, היא באמריקה. יהודה ברקן לא מבין אם היא משחקת בסרט, למה הבחור מהקולנוע לא יכול להגיד לה שיגמר הסרט שתתקשר לאדון ארתור. הבחור מהקולנוע מתחיל להתעצבן ואומר שזה סרט, זה לא תאטרון. וג'ולי אנדריוס, היא בג'הנם. באמריקה.
 
"הרמן שלוס עושה רמונט לכלבים" - ברקן הוא הרמן שלוס, בעל פנסיון לכלבים והוא מתקשר לנגריה לשאול אם אפשר לסדר סט ישיבה ל14 כלבים עם מקום לזנבות. הרמן רוצה לעשות את "עיר הכלב" (כמו "עיר הנוער"). הוא מבקש כל מיני הזמנות עבור הכלבים ומבקש לבוא לנגריה עם 14-15 כלבים (שיהיו נציגים). בעל הנגריה אומר שלהכניס הרבה כלבים לנגריה זה בעיה. שלוס אומר שזה בעיה בשבילו להכנס לפנסיון ולומר למועצת המנהלים שמונה 15 כלבים שאפשר להכניס רק חלק מהכלבים. בעל הנגריה אומר שאולי עדיף שהוא יבוא אליו לפנסיון. הוא החזיק 3 שנים כלבה. הרמן משיב לו שזה לא טוב. כלב מותר להחזיק מקסימום 5 דקות, ו3 שנים להחזיק בידיים זה הרבה מדי. בעל הנגריה אומר שהוא התכוון שהוא טיפל בכלבה במשך 3 שנים. שלוס לוקח את פרטיו של הנגריה. הוא כתב רחוב המסלול במקום רחוב הסולל ולא יכול לתקן את זה. 
 
"ריצ'רד פליישר מצלם אותך דרך הטלפון" - יהודה ברקן הוא ריצ'רד פליישר ולכבוד הסכם השלום עם מצרים הוא מצלם כל מיני אנשים לאלבום השלום. את האלבום הם ישלחו למצרים במסגרת "הכר את שכנך". לפליישר יש מכשור שנקרא טלפוטו, שבו הגברת לא צריכה לבוא לסטודיו, אלא הוא יכול לצלם את הגברת כשהיא מחזיקה את השפורפרת דרך קרני לייזר. פליישר מבקש אישור מהגברת לצלם אותה ואומר שישלח לה עותק בחודש הבא. פליישר מצלם את הגברת דרך הטלפון.   
 
"המנה הראשונה" - קטע הסיום של הצד הראשון של התקליט. הקטע מבוצע על ידי טוביה צפיר. צפיר רוצה להודות לידידו יהודה ברקן, שעשה גדולות ונצורות בחלקו הראשון של התקליט. אך זאת היתה רק המנה הראשונה. הפכו את התקליט, המנה העקרית מחכה לכם שם.

 
"זהירות" - הקטע שפותח את צד ב' של התקליט ואורכו מספר שניות. בהתחלה שומעים סריטה של תקליט ואז יהודה ברקן אומר "אח.. הלו, להניח את המחט בזהירות. בזהירות להניח את המחט".
 
"בית מרקחת" - יהודה ברקן הוא אדון איינהורן והוא מתקשר לבית מרקחת. הוא אומר ששלח את הילד שלו לקנות פלגין לכאב ראש, ומאז יש לו שלשול במשך 3 שנים. הוא לא יכול לבוא לבית המרקחת כי הוא כל 5 דקות הולך לשירותים.
 
"המוצץ נגמר" - יהודה ברקן מתקשר לחנות "בייבי" ואומר שהוא קנה שם לפני שבועיים מוצץ. אתמול הוא רואה שהמוצץ נגמר ונשאר עם העיגול ביד. המוכר אומר שיביא מה שנשאר לחנות והוא יחליף לו. ברקן אומר שהוא לא פראייר, ובכל פעם יבוא להחליף מוצץ ומבקש שיכינו לו ארגז מוצצים, ואחרי שבוע מה שנשאר הוא מחזיר.
 
"סיפור בהמשכים על נייר טואלט" - יהודה ברקן הוא ריצ'ארד פליישר והוא מנהל של בית חרושת "הגליל" שמייצר כל מיני מוצרי נייר. הוא עושה סקר טלפוני ורוצה לדעת אם אנשים מרוצים מהמוצרים שלו. הוא שואל האם הגליל שאורכו 35 מטר, האם זה מספיק או להאריך ל44 מטר. הגליל שאורכו 35 מטר מספיק ל121 ביצועים, כאשר כל האחרים עושים 119. הוא המציא גליל צהוב, שנקרא פוטו רומן, שבמקום שאדם יכנס לבית שמוש ויקח איתו ספרים ועתונים, יש בנייר טואלט את הסיפור בהמשכים, ובכל קריעה של נייר יש תקציר של החלק הקודם. יש לכל נייר גם תרגום לשפות שונות.
 
"איך לקנות מכונית ב15 לירות" - יהודה ברקן מתקשר לסוכנות מכוניות ומתעניין ברכישת מכונית. הוא מספר שזכה בשבוע שעבר במפעל הפיס. הוא מתלבט אם לקנות מכונית חדשה או משומשת. הוא רוצה לקנות מכונית לאביו. הוא מתלבט האם לקנות גיר אוטומטי או גיר רגיל. המוכר ממליץ על גיר אוטומטי. האב רוצה גיר רגיל (יהודה ברקן משחק גם את האב וגם את הבן). בגלל שהאבא נוסע לאט הוא נוסע תמיד בהילוך ראשון. האב מדבר עם המוכר. הוא אומר שהוא יודע שהכסף שזכה במפעל הפיס לא יספיק וצריך להוסיף כסף. הוא רוצה לדעת כמה עליו להוסיף. כשנשאל כמה כסף זכה בהגרלה הוא עונה 15. המוכר בטוח שמדובר ב15 אלף לירות, אבל ברקן אומר שזכה ב15 לירות ושואל כמה הוא צריך להוסיף כדי לקנות את הרכב.
 
 
 

מערכונים נוספים (פינת המתיחה הקטנה)

קיימים מתיחות נוספות מתוך "פינת המתיחה הקטנה" שלא נכנסו לתקליט.
 
"חידון להתאחדות המסגרים" - אחת המתיחות המפורסמות מתוך הפינה. המתיחה לא נכנסה לתקליט (אולי בשל אורכה). יהודה ברקן מדבר מהיכל המלאכה בארוע שמכיל 3000 אנשים לרגל 40 שנה להתאחדות המסגרים. הגברת זכתה בגורל להתשתתף בחידון נושא פרסים. הוא שואל שאלות בנושא כלי עבודה (מה המשותף בין פטיש למסמר, מתי משתמשים בבורג בטון ומתי בבורג עץ). היא עונה נכונה 3 תשובות נכונות וזוכה במריצה ו500 גרם מסמרים. ברקן מבקש מהגברת שתאמר לבעלה שיחכה מחר בצומת בין 6 ל6 ורבע שתבוא מריצה אוטומטית ללא נהג.
גם את הנמתחת הבאה שואל ברקן את השאלות בנושא כלי עבודה (שאלות נוספות כמו איך נראה הנבוט). בינתיים היא זוכה בפרס ניחומים 100 גרם מסמרים. אבל היא יכולה להמשיך עם שאלה נוספת (כמה שיניים יש למסור שני צול). כדי להגיע למקסימום הנקודות הנמתחת מתבקשת להשמיע את קול המסור. הנמתחת זוכה בכרטיס טיסה הלוך ושוב! הנמתחת שואלת לאן, וברקן עונה לה להלוך ושוב. 
 

"הזזת מחוגי השעון" - יהודה ברקן מדבר מהדואר. הוא מודיע לאנשים שיש לכוון את השעון שעה אחת אחורה לפי שעון קיץ. לאחר מכן הוא מודיע שיש להזיז שלושת רבעי שעה אחורה במקום שעה.
 
"שטיח מתכווץ" - יהודה ברקן הוא צבי הלפרין והוא מתקשר לחנות שמוכרים שטיחים ואומר שקנה לפני חודש שטיח גדול בגודל 2 מטר על 2 מטר. אשתו כיבסה את השטיח והוא התכווץ למטר על מטר. ברקן אומר שהוא אדם מבוגר ואינו יכול להביא את השטיח לחנות, ומציע שהחנות תשלח מישהו שיבוא לקחת את השטיח. ברקן אומר למוכר (מר סימנטוב) שירשום את הכתובת, אבל הוא אומר לו "תרשום את כתובתך". סימנטוב המוכר אומר אני צריך את הכתובת שלך. ברקן עונה לו "תרשום את כתובתך". סימנטוב שואל איזה אוטובוס עובר שם. ברקן אומר לו שאפשר להגיע רק ברכבת לפרוג 12 ברמת גן. סימנטוב עונה לברקן שאין רכבת לשם.
פורסם על ידי ב- תגובה 1:
תוויות:
הירשם ל- רשומות (Atom)